שמחה גורודצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (←‏תולדות חיים: לבינתיים)
אין תקציר עריכה
שורה 6: שורה 6:
הרב  '''שמחה גורודצקי''' נולד בכ״ז  [[מנחם אב]] בשנת [[תרס"ג]] בעיר [[באברויסק]], [[ביילרוסיה]].  
הרב  '''שמחה גורודצקי''' נולד בכ״ז  [[מנחם אב]] בשנת [[תרס"ג]] בעיר [[באברויסק]], [[ביילרוסיה]].  


בשנת [[תרפ"ג]] החל לפעול בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]], ברחבי [[ברית המועצות]], ב[[שד"ר|שד"רות]] לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]]<ref>ר' שמחה בהיותו תלמיד בישיבת [[תומכי תמימים]] חלה, והלך יחד עם מנהל הישיבה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיבדק אצל רופא, הרופא אמר לר' יחזקאל בשקט שאין לר' שמחה תקוה. ר' חאצ'ע הלך ל[[רבי הריי"צ]] וסיפר לו זאת, והרבי ענה שר' שמחה יהפך לשד"ר של הישיבה}}. ר' שמחה פעל ב[[מסירות נפש]] עצומה, ובהתמדה גדולה למען חיזוק היהדות והחסידות, במהלך מסעותיו פגש חסידים רבים, ובין השאר היה ביקטרינוסלב אצל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, פעם לקחו רלוי"צ לחדרו של הרבי, שם ישב הרבי ולמד בהתמדה גדולה, רלוי"צ אמר לו שיזכור את תמונה זו, ואכן ר' שמחה זכר זאת וכאשר הגיע לרבי ליחידות סיפר לו זאת.</ref>.
בהגיעו לפרקו נשא לאישה את מרת ראשע זלדה בתו של החסיד הרה"ח ר' [[יצחק שקולניק]] ע"ה.


לאחר מכן שלחו [[הרבי הריי"צ]] ל[[שליחות]] בעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן (שם היו מספר שנים לפניו שלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[חיים נאה]]), שם פעל גדולות ונצורות.
בשנת [[תרפ"ג]] החל לפעול בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]], ברחבי [[ברית המועצות]], ב[[שד"ר|שד"רות]] לטובת ישיבת [[תומכי תמימים]]<ref>ר' שמחה בהיותו תלמיד בישיבת [[תומכי תמימים]] חלה, והלך יחד עם מנהל הישיבה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיבדק אצל רופא, הרופא אמר לר' יחזקאל בשקט שאין לר' שמחה תקוה. ר' חאצ'ע הלך ל[[רבי הריי"צ]] וסיפר לו זאת, והרבי ענה שר' שמחה יהפך לשד"ר של הישיבה}}. ר' שמחה פעל ב[[מסירות נפש]] עצומה, ובהתמדה גדולה למען חיזוק היהדות והחסידות, ייסוד שיעורי תורה, ופתיחת מקוואות, במהלך מסעותיו פגש חסידים רבים, ובין השאר היה ביקטרינוסלב אצל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, פעם לקחו רלוי"צ לחדרו של הרבי, שם ישב הרבי ולמד בהתמדה גדולה, רלוי"צ אמר לו שיזכור את תמונה זו, ואכן ר' שמחה זכר זאת וכאשר הגיע לרבי ליחידות סיפר לו זאת.</ref>.


הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים. את מסכת יסוריו פרש בספר [[יהדות הדממה]]. היה סמל ל[[מסירות נפש]] לנחת רוח [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]]
לאחר מכן שלחו [[הרבי הריי"צ]] ל[[שליחות]] בעיר [[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן (שם היו מספר שנים לפניו שלוחי [[אדמו"ר הרש"ב]] - הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[חיים נאה]]), שם פעל גדולות ונצורות. 


מאסרו המרכזי ארך עשר שנים תמימות.  
הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות מאסר, בשנת תשט"ז, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מבית הסוהר.
את מסכת יסוריו פרש בספר [[יהדות הדממה]]. היה סמל ל[[מסירות נפש]] לנחת רוח [[פורטל:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]], יצויין, כי אדמו"ר הריי"צ כתב עליו מכתב מיוחד (שנדפס בספר 'יהדות הדממה') בו הוא מתאר את רוב מעלותיו.
   
   
בשנת [[תשכ"ד]] יצא מברית המועצות ועלה ל[[ארץ הקודש]], שם השתקע ב[[כפר חב"ד]] ומונה למזכיר [[ועד כפר חב"ד]]. בשנות הלמ"דים היה ממקימי [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד<ref>לאחר פטירתו החליטו לקרוא על שמו את הישיבה, ועד היום נקראת הישיבה על שמו '''אור שמחה'''.</ref>.
בשנת [[תשכ"ד]] יצא מברית המועצות ועלה ל[[ארץ הקודש]], מיד עם הגיעו ארצה טס לניו-יורק, ל[[הרבי|רבי מלך המשיח]], בארץ הקודש השתקע ב[[כפר חב"ד]] ומונה למזכיר [[ועד כפר חב"ד]], שימש כמורה רוחני ומשפיע במעון עולים שפעל בכפר-חב"ד, ניהל קופת גמ"ח, וסייע רבות בקליטתם של יהודי בוכרה בישראל. בשנות הלמ"דים היה ממקימי [[ישיבת הבוכרים]] בכפר חב"ד<ref>לאחר פטירתו החליטו לקרוא על שמו את הישיבה, ועד היום נקראת הישיבה על שמו '''אור שמחה'''.</ref>.


נפטר ב[[ל' תשרי]] [[תשד"מ]] בהיותו בן שמונים ונקבר ב[[הר הזיתים]].
נפטר ב[[ל' תשרי]] [[תשד"מ]] בהיותו בן שמונים, יממה לאחר שחזר מ[[770|חצרות קודשנו]] בתשרי, ונקבר ב[[הר הזיתים]].


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה מ־18:06, 28 ביוני 2020

הרב שמחה גורודצקי (כ"ז במנחם אב תרס"ג - ל' בתשרי תשד"מ) היה שד"ר במשך תקופה לישיבת תומכי תמימים, ושליחו של אדמו"ר הריי"צ לעיר סמרקנד, נאסר כמה פעמים על פעולותיו בחיזוק היהדות, ואחרי שעלה לארץ היה מזכיר ועד כפר חב"ד וממקימי ישיבת הבוכרים.

תולדות חיים

תמונתו האחרונה ערב יום כיפור תשד"מ

הרב שמחה גורודצקי נולד בכ״ז מנחם אב בשנת תרס"ג בעיר באברויסק, ביילרוסיה.

בהגיעו לפרקו נשא לאישה את מרת ראשע זלדה בתו של החסיד הרה"ח ר' יצחק שקולניק ע"ה.

בשנת תרפ"ג החל לפעול בשליחות אדמו"ר הריי"צ, ברחבי ברית המועצות, בשד"רות לטובת ישיבת תומכי תמימים[1].

לאחר מכן שלחו הרבי הריי"צ לשליחות בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן (שם היו מספר שנים לפניו שלוחי אדמו"ר הרש"ב - הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה), שם פעל גדולות ונצורות.

הקומוניסטים רדפוהו והוא נאסר כמה פעמים, בפעם האחרונה שנכלא, הוא נשפט ונגזר עליו עונש מוות, שהומר ב-25 שנות מאסר, בשנת תשט"ז, מת סטאלין ור' שמחה שוחרר מבית הסוהר. את מסכת יסוריו פרש בספר יהדות הדממה. היה סמל למסירות נפש לנחת רוח רבותינו נשיאינו, יצויין, כי אדמו"ר הריי"צ כתב עליו מכתב מיוחד (שנדפס בספר 'יהדות הדממה') בו הוא מתאר את רוב מעלותיו.

בשנת תשכ"ד יצא מברית המועצות ועלה לארץ הקודש, מיד עם הגיעו ארצה טס לניו-יורק, לרבי מלך המשיח, בארץ הקודש השתקע בכפר חב"ד ומונה למזכיר ועד כפר חב"ד, שימש כמורה רוחני ומשפיע במעון עולים שפעל בכפר-חב"ד, ניהל קופת גמ"ח, וסייע רבות בקליטתם של יהודי בוכרה בישראל. בשנות הלמ"דים היה ממקימי ישיבת הבוכרים בכפר חב"ד[2].

נפטר בל' תשרי תשד"מ בהיותו בן שמונים, יממה לאחר שחזר מחצרות קודשנו בתשרי, ונקבר בהר הזיתים.

משפחתו

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ר' שמחה בהיותו תלמיד בישיבת תומכי תמימים חלה, והלך יחד עם מנהל הישיבה הרב יחזקאל פייגין להיבדק אצל רופא, הרופא אמר לר' יחזקאל בשקט שאין לר' שמחה תקוה. ר' חאצ'ע הלך לרבי הריי"צ וסיפר לו זאת, והרבי ענה שר' שמחה יהפך לשד"ר של הישיבה}}. ר' שמחה פעל במסירות נפש עצומה, ובהתמדה גדולה למען חיזוק היהדות והחסידות, ייסוד שיעורי תורה, ופתיחת מקוואות, במהלך מסעותיו פגש חסידים רבים, ובין השאר היה ביקטרינוסלב אצל רבי לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי, פעם לקחו רלוי"צ לחדרו של הרבי, שם ישב הרבי ולמד בהתמדה גדולה, רלוי"צ אמר לו שיזכור את תמונה זו, ואכן ר' שמחה זכר זאת וכאשר הגיע לרבי ליחידות סיפר לו זאת.
  2. לאחר פטירתו החליטו לקרוא על שמו את הישיבה, ועד היום נקראת הישיבה על שמו אור שמחה.