בית החיים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←אוהל: הגהה) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
* '''אוהל [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]]. | * '''אוהל [[אדמו"ר האמצעי]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ניעז'ין]]. | ||
* '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני. | * '''אוהל [[הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]''' - נמצא בבית החיים ב[[ליובאוויטש]], קבורים הם א' על יד השני. | ||
* '''אוהל [[הרבי הריי"צ]]''' - נמצא בבית החיים מונטיפיורי אשר בקווינס (ליד שדה התעופה קנדי) במרכז חלקת חב"ד. | * '''אוהל [[הרבי הריי"צ]]''' - [[האוהל]] - נמצא בבית החיים מונטיפיורי אשר בקווינס (ליד שדה התעופה קנדי) במרכז חלקת חב"ד. | ||
===קברי הרבניות=== | ===קברי הרבניות=== | ||
גרסה מ־08:44, 26 באפריל 2020
בית החיים (נקרא גם בשם 'בית עלמין' או 'בית הקברות') הוא מקום אשר בו קוברים את הנפטרים.
הסיבה לכינוי 'בית החיים' תוך שימוש בלשון סגי נהור היא הרצון להימנע משימוש מילים שליליות.
אוהל
| ערך מורחב – אוהל (קבר הצדיק) |
אוהל הינו מבנה שהוקם במקום קבורת צדיק. מטרת האוהל היא הגנה על האנשים שמגיעים לקבר הצדיק מפני פגעי מזג האויר.
הקבר כשלעצמו נקרא "ציון", כלומר, לציין שכאן קבור צדיק זה[1].
אוהלי נשיאי החסידות
- אוהל הבעל שם טוב - נמצא במזיבוז, בתוך מבנה אשר מסביבו נמצאים עוד מתלמידיו, לא ידועים שמות כולם. מחוץ למבנה ישנם עוד קברים של תלמידיו. בשנים האחרונות הוקם בצידו מספר מבנים ובמרכזם מבנה ראשי עם חדר אוכל כשר, מקוה ואולם תפילה על ידי עמותת באהלי צדיקים.
- אוהל המגיד ממעזריטש - נמצא באמצע בית החיים באניפולי נטמן כשלצידיו שני תלמידיו תושבי העיר - רבי זושא מאניפולי ורבי יהודה לייב הכהן (אשר שניהם גם חתומים על ההסכמות לספר התניא).
- אוהל אדמו"ר הזקן - נמצא בעיר האדיטש באמצע בית החיים על שפת נהר, הוקם על ידי אדמו"ר האמצעי עם חדר לבית כנסת צמוד. בשנת תשע"ג נחנך במקום מבנה מרכזי של הכנסת אורחים.
- אוהל אדמו"ר האמצעי - נמצא בבית החיים בניעז'ין.
- אוהל הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש - נמצא בבית החיים בליובאוויטש, קבורים הם א' על יד השני.
- אוהל הרבי הריי"צ - האוהל - נמצא בבית החיים מונטיפיורי אשר בקווינס (ליד שדה התעופה קנדי) במרכז חלקת חב"ד.
קברי הרבניות
- חלקת הרבניות - נמצא בליובאוויטש, ובו קבורות הרבניות הצדקניות: הרבנית סטערנא, הרבנית שיינא אשת אדמו"ר האמצעי והרבנית חיה מושקא אשת אדמו"ר הצמח צדק.
- קבר הרבנית רבקה - מחוץ לאוהל הרביים בליובאוויטש, היא נקברה על ידי אדמו"ר הריי"צ והוסכם על ידי אביו אדמו"ר הרש"ב[2].
- קברי הרבנית שטערנא שרה, הרבנית נחמה דינה והרבנית חיה מושקא - נמצא מול אוהל הרבי הריי"צ בחלקת הנשים.
תחיית המתים
|
| ערך מורחב – תחיית המתים |
בתחיית המתים כולם יקומו מקבריהם לתחיה, ולכן על פי המסורת היהודית קוברים עם הפנים למעלה כדי שיוכלו לחפור ולצאת במהרה. יתירה מזו מצינו אצל רבי מאיר[3] שנקבר בעמידה על מנת שיוכל לרוץ כשמשיח יבוא.
שיקום בתי קברות עתיקים
שיפוץ אוהלי רבותינו נשיאינו
בשנת תשמ"ח פעלו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב במסווה של אנשי עסקים הסוחרים ביהלומים, לשיפוץ אהלי רבותינו נשיאינו ברוסיה.
הפעולות נעשו תחת מעקב מתמיד של אנשי הק.ג.ב. תוך סיכון רב, ומאמץ עילאי הכרוך בשיתוף פעולה מצד קבלנים ואנשי עבודה רוסיים.
לאורך כל הדרך קיבלו השניים עידודים רבים מהרבי, ופעלו על פי הוראותיו[4].
קבורה בקומות
חלקות חב"ד
בכמה בתי חיים ברחבי העולם ישנן חלקות חב"ד:
- ניו יורק - א) חלקת אגו"ח, בבית החיים על שם מונטיפיורי ברובע קווינס שבניו יורק, בסמיכות מקום לאוהל הרבי הריי"צ. (החלקה מחולקת לנשים וגברים). ב) חלקת אנשי ליובאוויטש בצידו המערבי של רובע קווינס מזרחית לשכונת בראנזוויל (שימש את חסידי חב"ד בין השנים תרמ"ח-תר"צ).
- ירושלים - חלקת חב"ד בבית החיים בהר הזיתים.
- צפת - בית העלמין צפת.
- חברון - חלקת כולל חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ יתכן ששם זה רומז לכך שהצדיק אינו יותר מ"סימן בעולם" לאלוקות, וכפי שאמר רשב"י על עצמו[[[חב"דפדיה:מקורות|דרוש מקור: נדרש מקור גם לדברי רשב"י וגם לעצם הפירוש]]]
- ↑ בעת שנפטרה לא היה אדמו"ר הרש"ב בליובאוויטש, וההחלטה נפלה על כתפי בנו, אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ מדברי הר' מרדכי אליהו ביחידות אצל הרבי.
- ↑ להרחבה, ראו חשיפתו של דוד נחשון בעיתון בית משיח, גליון 873.