קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 44: שורה 44:
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2635640 הרבי בקידוש לבנה] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2635640 הרבי בקידוש לבנה] {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2351894 קידוש לבנה: כל מה שרציתם לדעת על המצווה המיוחדת שניתן לקיים פעם בחודש]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
*'''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2351894 קידוש לבנה: כל מה שרציתם לדעת על המצווה המיוחדת שניתן לקיים פעם בחודש]''' {{בית חבד}} באתר בית חב"ד
*[https://drive.google.com/open?id=0BzPAo5WXRpbrT3JMNllOZlNZU0JhMVUzcXp5d3lyU1c5anJF דעת הרבי בנושא '''קידוש לבנה'''] גליון החייל עמ' 3 - [[ישיבת תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]] {{PDF}}
*[https://drive.google.com/open?id=0BzPAo5WXRpbrT3JMNllOZlNZU0JhMVUzcXp5d3lyU1c5anJF דעת הרבי בנושא '''קידוש לבנה'''] גליון החייל עמ' 3 - [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)]] {{PDF}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ברכות]][[קטגוריה:אורח חיים]]
[[קטגוריה:ברכות]][[קטגוריה:אורח חיים]]

גרסה מ־11:40, 11 בנובמבר 2019

הרבי בקידוש לבנה

קידוש לבנה הינה תפילה מיוחדת הנאמרת בחציו הראשון של החודש העברי, החל משבעה ימים אחרי המולד, ועד למילויה של הלבנה. את הברכה מסימים: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן".

השתלשלות המנהג

כאשר קיבלו ישראל את התורה, היו מוקפים בענני הכבוד, ולא ראו את השמש ביום ולא את הירח בלילה, ועל כן קידשו על פי החשבון[1].

בפרקי דרבי אליעזר[2] מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש.

בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: "הרואה את הלבנה בחידושה אומר "ברוך מחדש חודשים"..."[3], "כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה"[4].

כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים[5] והראשונים[6].

עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש[7].

במסכת סופרים מופיע[8] שאין מברכים על הירח אלא במוצאי שבת כשהוא מבושם ובכלים נאים, ותולה עיניו כנגדה ומיישר את רגליו ומברך.

וכן כתבו פוסקים רבים, שמברך על הירח כשרואין אותה[9].

לא כל הפוסקים הסכימו עם הטוענים שיש להמתין למוצאי שבת, משום "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה"[10], היות ואין האדם יכול לדעת מה יארע לו ואם יוכל לברך באם ימתין.

מנהגי קידוש לבנה

  • על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד[11].
  • את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות[12].
  • יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה[13].
  • בסיום הברכה - מנערים שולי הטלית קטן[14].

רמזים וסגולות בקידוש לבנה

  • אמירת 'דוד מלך ישראל' הוא בגימטריא 'ראש חודש' - 819[15].
  • ברכת לבנה מסוגלת לרפא כאב שיניים[16].

קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה

בשיחה מוגהת שאמר הרבי בשבת פרשת נח בשנת תשנ"ב אמר כי: "כשעושים חשבון צדק בסיומו של השבוע הראשון לעבודה בעולם.. ובאים למסקנא שאין הדבר תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו - צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה"

ובפרטיות יותר: לכל לראש - להזהר ולהשתדל יותר בקידוש לבנה בבגדים חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך, גם באותם מקומות שעד עתה לא הקפידו על זה (לפי שדרים בין הגוים), כולל גם הזהירות בנוגע להזמן דקידוש לבנה - שמצינו בזה חילוקי מנהגים.. ועוד ועיקר - קידוש לבנה מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא, על ידי ההוספה בדרישה ובקשה על הגאולה, כסיום וחותם קידוש לבנה: "ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם אמן"

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. רבינו בחיי פרשת בא, בשם רבינו חננאל מבעלי התוספות. ובספר 'ידו בכל' סימן שצ"ג כתב שהיו רואים מעל עמוד הענן כעין דמות ירח באפילה.
  2. פרק נ"א.
  3. ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ג'.
  4. סנהדרין מב, א.
  5. סידור רב עמרם גאון.
  6. רש"י מסכת סנהדרין דף מב: "אם לא בירך היום - יברך למחר".
  7. רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.
  8. פרק י"ט הלכה י'.
  9. מחזור ויטרי, אור זרוע, המנהיג.
  10. רבינו מנוח, ממפרשי הרמב"ם.
  11. על פי ביאור אדמו"ר הזקן בתורה אור פרשת יתרו, רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה.
  12. שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.
  13. כף החיים אות כ"ח.
  14. מגן אברהם תכו סק"א.
  15. שערי אפרים, בשם המהרש"א.
  16. טעמי המנהגים.