יוסף ענגיל: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ספריו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
רוב ימיו היה מרוחק מבני אדם ושקוע בעולמו וכתיבת חיבוריו, במשך חייו כתב למעלה ממאה עשרים ספרים, אך רובם לא הגיעו לידינו, וכיום ידוע על כעשרים ספרים ששרדו את תהפוכות השואה, ביניהם: | רוב ימיו היה מרוחק מבני אדם ושקוע בעולמו וכתיבת חיבוריו, במשך חייו כתב למעלה ממאה עשרים ספרים, אך רובם לא הגיעו לידינו, וכיום ידוע על כעשרים ספרים ששרדו את תהפוכות השואה, ביניהם: | ||
* | *'''שבעים פנים לתורה''' - שבעים תירוצים לשאלה אחת, (בסוגית היתר מצטרף לאיסור){{הערה|ספר זה הינו ספרו הראשון. על ספרו ע' פנים לתורה וכן על ספרו גבורות שמונים (בו מתורצת קושיא אחת בשבעים או שמונים תירוצים) התבטא פעם [[דוב בעריש וידנפלד|הרב דוב בעריש וידנפלד]] ראש ישיבת טשעבין: "אל תחשבו שר' יוסף יישב את הקושיא בשמונים אופנים ואחר כך חיבר את השם "גבורות שמונים' אלא מלכתחילה קרא לו כך ואחר כך כתב שמונים תירוצים, אבל אם היה רוצה לקרוא לזה לדוגמא 'גבורות מאה' היה ביכולתו לכתוב מאה תרוצים".}}. | ||
* | *'''לקח טוב''' - חקירות. | ||
*''''בית האוצר'''' - אנציקלופדיה. | *'''אתוון דאורייתא''' - חקירות. | ||
* | *'''ציונים לתורה''' - חקירות. | ||
*''''חוסן יוסף'''' - על | *'''גליוני הש"ס''' - הגהות על סדר זרעים ומועד - בבלי וירושלמי. | ||
*'''בן פורת (ב' חלקים)''' - שאלות ותשובות. | |||
*'''בית האוצר (ב' חלקים)''' - אנציקלופדיה. | |||
*'''שב דנחמתא''' - קונטרס במילי דאגדתא, לעילוי נשמת אמו. | |||
*'''שארית יוסף''' - על מסכת קידושין, על חידושי מהרי"ט קידושין ועל ספר אבני מילואים {{הערה| הכתב יד של ספר זה ניצל ע"י נכד המחבר, דוד מורגנשטרן במנוסתו מהעיר [[קראקא]] בזמן [[מלחמת העולם השניה]], וכשהלה התיישב ב[[ניו יורק]] מסר ספר זה לדפוס על כמה תנאים, ומהם אשר יצמדו לנוסח הכתב יד, אך לפועל לא עמדו בתנאי זה ושיבשו ושינו המדפיסים דברים רבים בספר. במהדורה זו נקרא הספר "חוסן ישועות". אמנם בעצת כמה רבנים הדפיס הנ"ל מהדורה חדשה ומתוקנת, ונתן לו את השם "שארית יוסף" על היותו שארית מתוך כל ספריו שאבדו לפני שהודפסו (ראה בהקדמה לספר זה).}}. | |||
*'''אוצרות יוסף''' - ה' חלקים: חלק א' חידושים על יו"ד. חלק ב' בענין שביעית בזמן הזה. חלק ג' כולל תשובת עגונה. חלק ד' כולל שמונה דרשות. חלק ה' מאמר לבנה מאמר לדוד. | |||
*'''גבורות שמונים''' - שמונים תירוצים על קושיא בתלמוד [יש לציין אשר בתשורת רפורפארט-מאן תשע"ט פורסם כתי"ק על מכתב בו מבקש הרבי קונטרס זה [בין היתר] לספרייתו]. | *'''גבורות שמונים''' - שמונים תירוצים על קושיא בתלמוד [יש לציין אשר בתשורת רפורפארט-מאן תשע"ט פורסם כתי"ק על מכתב בו מבקש הרבי קונטרס זה [בין היתר] לספרייתו]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: רבנים|ענגיל יוסף]] | [[קטגוריה: רבנים|ענגיל יוסף]] | ||
גרסה מ־00:54, 10 ביולי 2019
רבי יוסף ענגיל (תרי"ט-תר"פ) היה תלמיד חכם שחי בתקופתו של אדמו"ר הרש"ב. כיהן כרב העיר קראקא וכראש ישיבה, וחיבר עשרות ספרים תורניים חשובים[1].
תולדות חיים
ילדותו
רבי יוסף נולד ביום השביעי של חג החנוכה בשנת תרי"ט בעיירה טרנוב (פולין) למשפחה מיוחסת מגזע חסידי צאנז, לאביו ר' הרצל שהיה מראשוני חסידי האדמו"ר ה"דברי חיים", ולאמו שגם משפחתה התעטרה בגדולים וחסידים.
בקטנותו לקחו אביו להתברך מפי רבו ה"דברי חיים" מצאנז. בגיל שמונה התחיל ללמוד אצל המגיד מטרנוב ר' דוב בער שיינקל אך עוד לפני שנעשה בר מצווה חדל מלשבת לפני רבו ומאז עד סוף ימיו למד באופן עצמאי בביתו, שם שקד על לימודו בחדר הספרים של אביו.
בשעת שינתו היו מתגלים לו חידושי תורה רבים. על כיסא לצד מיטתו היו מונחים קלף וקולמוס וכשהיה מתעורר היה מיד רושם את כל פרטי החלום[2].
בשנת תרל"ח, בהיותו בגיל 19, התחתן עם בת א' מחסידי האדמו"ר מסוכטשוב בעל ה'אבני נזר'.
כהונתו כראב"ד בקרקא
בסביבות שנת תרס"ה הציעו לו לכהן כדיין בבית הדין בעיר קראקא.
באחד מהדיונים הראשונים שהיה שותף להם כחבר בבית הדין, ניסה להצטנע, אך כשהביע את דעתו ההלכתית בדיון, היתה ניכרת גאונותו העצומה, ואב בית הדין הרב יוסף לדרברגר קם ממקומו וגזר עליו לשבת על מקומו ולכהן מעתה ואילך כאב בית הדין של קראקא.
על מידת ההערכה אליו מצד רבו, בעל ה'אבני נזר', תעיד העובדה כי באחת מהשבתות בהם ביקר אצל רבו, נשאר לאחר התפילה בבית הכנסת שקוע בלימוד, ולפתע הבחין שנותר בודד, וכל הקהל יצא ללות את האדמו"ר. הוא הזדרז לצאת החוצה ולהצטרף לשאר החסידים, ומרוב חיפזון שכח ללבוש את המעיל קודם יציאתו. כאשר ראה האדמו"ר שהוא ללא מעיל בקור כזה מיד נזעק: "אהה ספר תורה ערום", והפשיט את מעילו ונתנו לרבי יוסף ענגיל.
פטירתו
בחג הסוכות בשנת תר"פ ישב בסוכתו למרות הקור העז, לקה בדלקת ריאות קשה, ונפל למשכב ממנו לא קם.
נפטר בא' מר חשוון תר"פ, ונטמן בבית העלמין בוינה.
שיטת לימודו
למרות שר' יוסף למד בכוחות עצמו, ישנם הטוענים כי שיטת לימודו מבוססת על תורת המהר"ל והרמ"ע מפאנו.
בנקודות רבות, שיטת לימודו משיקה לשיטת הלימוד של הרגוצ'ובי, דוגמת הבקיאות המופלאה בכל חלקי הש"ס והראשונים, חיבור סוגיות מחלקים שונים בש"ס ומציאת הנקודה המאחדת ביניהם ועוד.
ההבדל המהותי ביניהם הינו באופן הרצאת הדברים: בעוד שהגאון הרגצ'ובי היה מוסר שיעורים נפלאים ומובנים אך חיבוריו כתובים בשפה קשה להבנה, הר"י ענגיל מסר את שיעוריו בצורה פחות ברורה ומובנת, אך חיבוריו כתובים בשפה נהירה, ודרכו להאריך ולבאר כל דבר כדי צורכו.
הרבי מצטט את חידושיו פעמים רבות, הבולט ביניהם הוא בנוגע לגדר השליחות שמובא בספרו 'לקח טוב'[3].
ספריו
רוב ימיו היה מרוחק מבני אדם ושקוע בעולמו וכתיבת חיבוריו, במשך חייו כתב למעלה ממאה עשרים ספרים, אך רובם לא הגיעו לידינו, וכיום ידוע על כעשרים ספרים ששרדו את תהפוכות השואה, ביניהם:
- שבעים פנים לתורה - שבעים תירוצים לשאלה אחת, (בסוגית היתר מצטרף לאיסור)[4].
- לקח טוב - חקירות.
- אתוון דאורייתא - חקירות.
- ציונים לתורה - חקירות.
- גליוני הש"ס - הגהות על סדר זרעים ומועד - בבלי וירושלמי.
- בן פורת (ב' חלקים) - שאלות ותשובות.
- בית האוצר (ב' חלקים) - אנציקלופדיה.
- שב דנחמתא - קונטרס במילי דאגדתא, לעילוי נשמת אמו.
- שארית יוסף - על מסכת קידושין, על חידושי מהרי"ט קידושין ועל ספר אבני מילואים [5].
- אוצרות יוסף - ה' חלקים: חלק א' חידושים על יו"ד. חלק ב' בענין שביעית בזמן הזה. חלק ג' כולל תשובת עגונה. חלק ד' כולל שמונה דרשות. חלק ה' מאמר לבנה מאמר לדוד.
- גבורות שמונים - שמונים תירוצים על קושיא בתלמוד [יש לציין אשר בתשורת רפורפארט-מאן תשע"ט פורסם כתי"ק על מכתב בו מבקש הרבי קונטרס זה [בין היתר] לספרייתו].
הערות שוליים
- ↑ רובם של הספרים לא שרדו את השואה, ולא הגיעיו לידינו.
- ↑ באחד הלילות חלם שהאדמו"ר ר' יהושע מבלז נפטר, וזה היה בעודו בחיים, ובכתב יד של החלום כתוב שהסתפק האם לפרסם, שיתפללו בשביל להעביר את רוע הגזירה...
- ↑ ראו לדוגמא בשיחת ה'דבר מלכות' לשבת פרשת חיי שרה, תשנ"ב.
- ↑ ספר זה הינו ספרו הראשון. על ספרו ע' פנים לתורה וכן על ספרו גבורות שמונים (בו מתורצת קושיא אחת בשבעים או שמונים תירוצים) התבטא פעם הרב דוב בעריש וידנפלד ראש ישיבת טשעבין: "אל תחשבו שר' יוסף יישב את הקושיא בשמונים אופנים ואחר כך חיבר את השם "גבורות שמונים' אלא מלכתחילה קרא לו כך ואחר כך כתב שמונים תירוצים, אבל אם היה רוצה לקרוא לזה לדוגמא 'גבורות מאה' היה ביכולתו לכתוב מאה תרוצים".
- ↑ הכתב יד של ספר זה ניצל ע"י נכד המחבר, דוד מורגנשטרן במנוסתו מהעיר קראקא בזמן מלחמת העולם השניה, וכשהלה התיישב בניו יורק מסר ספר זה לדפוס על כמה תנאים, ומהם אשר יצמדו לנוסח הכתב יד, אך לפועל לא עמדו בתנאי זה ושיבשו ושינו המדפיסים דברים רבים בספר. במהדורה זו נקרא הספר "חוסן ישועות". אמנם בעצת כמה רבנים הדפיס הנ"ל מהדורה חדשה ומתוקנת, ונתן לו את השם "שארית יוסף" על היותו שארית מתוך כל ספריו שאבדו לפני שהודפסו (ראה בהקדמה לספר זה).