רבי אברהם בן דוד מפושקירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(חשיבות?)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{חשיבות}}
{{להשלים|כל הערך=כן}}
רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת"פ - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר משנה תורה לרמב"ם. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''", היה חתנו של [[הראב"ד השני]] בעל [[ספר האשכול]], ואביו של ר' [[יצחק סגי נהור]].
רבי '''אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה''' ('''הראב"ד''', ד'תת"פ - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שב[[צרפת]], פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה לרמב"ם]]. כונה גם "'''ראב"ד השלישי'''" ו"'''בעל ההשגות'''". היה חתנו של [[הראב"ד השני]] בעל [[ספר האשכול]], ואביו של רבי [[יצחק סגי נהור]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שב[[פרובנס]] (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה בן רבי יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי [[הראב"ד השני|אברהם אב בית דין]] (הראב"ד השני) שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם בן רבי יעקב מלוניל. בנוסף, הוסיף הרבה חכמה משלו, ובהקדמתו לפירושו על [[מסכת עדויות]] כותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת", ובכל מה שלא נמצא מפורש בגמרא, "אני מפרש מה שיראוני מן השמים".


נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב"ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי אברהם אב בית דין- "הראב"ד השני" שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב"ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת"
היה ידוע כאיש קדוש בעל [[רוח הקודש]], שרבים מחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש, וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשנו מכמה שנים"{{הערת שוליים|שם=רוה"ק|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.}}. [[החיד"א]] אומר שלפי רבי [[חיים ויטאל]] המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו [[גילוי אליהו]]{{מקור}}.
מלבד שהיה גאון עולם בנגלה ובנסתר גם היה ידוע כאיש קדוש בעל [[רוח הקודש]] וחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשנו מכמה שנים"{{הערת שוליים|שם=רוה"ק|השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.}} החיד"א אומר שלפי רבי [[חיים ויטאל]] המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו גילוי אליהו.


== דרגתו הנפלאה ==
== דרגתו ==
רבי [[חיים ויטאל]], מונה את הראב"ד בין מעבירי מסורת [[הקבלה]] עד לגילויה{{הערה|הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.}}.


המקובלים, ובראשם רבי חיים ויטאל, מונים את הראב"ד בין מעבירי מסורת [[הקבלה]] עד לגילוייה.{{מקור}}.
[[הרמב"ם]] כותב באחת מאגרותיו שבשנת ד' אלפים תתקע"ו - תחזור ה[[נבואה]] בישראל{{הערה|1=אגרת תימן פ"ג (קרוב לסופו).}}. [[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל, היה [[הראב"ד]], שהופיעה [[רוח הקודש]] בבית מדרשו, כנ"ל{{הערה|1= תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}}.
 
[[הרמב"ם]] כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן{{הערה|1=פ"ג (קרוב לסופו).}} - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו{{הערה|1=כן הוא בשלשלת [[הקבלה]] (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות [[הרמב"ם]] (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצריך להיות תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצעהגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.}} - תחזור הנבואה בישראל.
 
[[הרבי]] הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו,{{הערה|1= תורת מנחם יז, שנת [[תשט"ז]] חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.}} היה [[הראב"ד]], שהופיע [[רוח הקודש]] בבית מדרשו{{הערת שוליים|שם=רוה"ק}}.


==חיבוריו==
==חיבוריו==
*[[השגות הראב"ד]]
*'''[[השגות הראב"ד]]''' - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר [[משנה תורה]] של [[הרמב"ם]]. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם{{הערה|ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.}}, הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור.
*[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}}.
:לדעת [[שלשלת הקבלה]], הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו{{הערה|שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.}}. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת ה[[רמ"ע מפאנו]], הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו [[מורה הנבוכים]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.}}, השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית{{מקור}}. רבי משה חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו{{הערה|ספר משנת חכמים אות פו, פח.}}.
*פירוש הראב"ד על הש"ס. - נמצא ברובו בכת"י. [[http://hebrewbooks.org/14814 חידושיו על מסכת [[בבא קמא]]]] {{הב}}.
:לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם{{הערה|כללי הפוסקים אות לה}}. אולם יש שחלקו על קביעה זו{{הערה|ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר  'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.}}, וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו.
*'''השגות על [[הרי"ף]]''' - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. [[הרמב"ן]] כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות".
*'''ספר "כתוּב שָם"''' - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של [[זרחיה הלוי|בעל המאור]], הנודע בשל ניסוחו החריף.
*השגות על ספרו של רבו רבי יוסף אבן פלאת, שלא ראו את אור הדפוס.
*'''בעלי הנפש''' - חיבור על הלכות [[נידה]].
*'''פירוש על התלמוד''' - כתב פירוש על מסכתות רבות בתלמוד אך נותרו רק פירושיו על מסכתות בבא קמא, עבודה זרה, קינים ותמיד.
*'''פירוש על תורת כהנים'''.
*'''איסור משהו''' - חיבור על הלכות ביטול האיסורים. הספר חובר לפני רבו משולם הכהן מלוניל לפי ספר שחיבר רבו בשם דומה{{הערה|אוצר הגדולים אלופי יעקב, ערך רבינו משולם בן יעקב.}}.
*'''פירוש ל[[ספר יצירה]]''' מיוחס אליו.
*'''הלכות לולב''' - הרב [[מנחם המאירי]] בספרו מגן אבות מספר שהראב"ד חיבר את ספרו זה בצאתו מהעיר גושקייריש בסיבת מלחמה שניטשה שם, ובדרכו לשוב לעיר מולדתו נרבונא עבר דרך העיר קרקשנה, ונעתר לבקשת בני העיר לגור בעירם, ובעיר זו חיבר את הלכות לולב הנזכרים. הרמב"ן כתב חיבור השגות על הלכות לולב אלו.
*'''תמים דעים''' - ספר ליקוט של תשובות, פסקים והשגות.
*'''דברי הריבות''' - חיבור הכולל חלופת מכתבים בין הראב"ד לרבי זרחיה הלוי, בענייני חיובי שבועה ונושאים נלווים.
*'''תשובות ופסקים''' - מהדורת הרב [[יוסף קאפח]], מוסד הרב קוק תשכ"ד.
*'''דרשה לראש השנה ויום כפור''' - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא.
*שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ.
==קישורים חיצוניים==
*[http://hebrewbooks.org/14483 בעלי הנפש] - על דיני אישות והלכות [[נדה]] {{הב}}
*פירוש הראב"ד על הש"ס [[http://hebrewbooks.org/14814 מסכת [[בבא קמא]]]] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:ראשונים}}
{{תבנית:ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]

גרסה מ־16:20, 18 ביוני 2020

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (הראב"ד, ד'תת"פ - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שבצרפת, פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר משנה תורה לרמב"ם. כונה גם "ראב"ד השלישי" ו"בעל ההשגות". היה חתנו של הראב"ד השני בעל ספר האשכול, ואביו של רבי יצחק סגי נהור.

תולדות חיים

נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה בן רבי יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי אברהם אב בית דין (הראב"ד השני) שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם בן רבי יעקב מלוניל. בנוסף, הוסיף הרבה חכמה משלו, ובהקדמתו לפירושו על מסכת עדויות כותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת", ובכל מה שלא נמצא מפורש בגמרא, "אני מפרש מה שיראוני מן השמים".

היה ידוע כאיש קדוש בעל רוח הקודש, שרבים מחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש, וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים"[1]. החיד"א אומר שלפי רבי חיים ויטאל המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו גילוי אליהו[דרוש מקור].

דרגתו

רבי חיים ויטאל, מונה את הראב"ד בין מעבירי מסורת הקבלה עד לגילויה[2].

הרמב"ם כותב באחת מאגרותיו שבשנת ד' אלפים תתקע"ו - תחזור הנבואה בישראל[3]. הרבי הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל, היה הראב"ד, שהופיעה רוח הקודש בבית מדרשו, כנ"ל[4].

חיבוריו

  • השגות הראב"ד - חיבורו המפורסם ביותר - השגות על ספר משנה תורה של הרמב"ם. כחלק מהתנגדותו של הראב"ד לחיבור הוא כתב השגות, לעיתים קרובות בסגנון חריף, על פסיקותיו של הרמב"ם. אף שהעריך את עבודתו של הרמב"ם[5], הגיה עליו בלשון חריפה ובתקיפות, ואינו מתנסח כספר "הגהות" רגיל בשולי המקור.
לדעת שלשלת הקבלה, הלשונות החריפים נגד הרמב"ם נועדו כדי לזלזל בו[6]. רבים חולקים על הנחה זו, ולדבריהם ישנם סיבות אחרות לביטויים אלו. לדעת הרמ"ע מפאנו, הראב"ד התכוון בסגנונו כדי שלא ימשכו אחר ספרו מורה הנבוכים[7], השערה זו נדחתה שהרי הראב"ד לא ראה את מורה הנבוכים שנכתב בערבית[דרוש מקור]. רבי משה חאגיז משער שמטרת הראב"ד בלשונותיו החריפים לצנן את ההתלהבות מספר משנה תורה כך שיוכלו הדורות הבאים לחלוק עליו[8].
לדעת הכנסת הגדולה, במקום שהראב"ד אינו משיג, נחשב שמסכים עם דעת הרמב"ם[9]. אולם יש שחלקו על קביעה זו[10], וכראיה לכך מביאים מקרים שבהם בחיבוריו השונים דעתו שונה מהרמב"ם ובהשגות לא השיג על פרטים אלו.
  • השגות על הרי"ף - אף על פי שהראב"ד ראה ברי"ף את רבו הגדול, ובכל מקום הוא קורא לו "הרב", בכל זאת ישנם מקומות מעטים בהם חלק על הרי"ף. בהשגות אלו הראב"ד משתמש בלשון עדינה שלא כהרגלו, מפאת הכבוד הרב שרחש לרי"ף. הרמב"ן כתב ספר תשובות להשגות אלו בשם "ספר הזכות".
  • ספר "כתוּב שָם" - בו הוא מגן על הרי"ף מפני התקפותיו של בעל המאור, הנודע בשל ניסוחו החריף.
  • השגות על ספרו של רבו רבי יוסף אבן פלאת, שלא ראו את אור הדפוס.
  • בעלי הנפש - חיבור על הלכות נידה.
  • פירוש על התלמוד - כתב פירוש על מסכתות רבות בתלמוד אך נותרו רק פירושיו על מסכתות בבא קמא, עבודה זרה, קינים ותמיד.
  • פירוש על תורת כהנים.
  • איסור משהו - חיבור על הלכות ביטול האיסורים. הספר חובר לפני רבו משולם הכהן מלוניל לפי ספר שחיבר רבו בשם דומה[11].
  • פירוש לספר יצירה מיוחס אליו.
  • הלכות לולב - הרב מנחם המאירי בספרו מגן אבות מספר שהראב"ד חיבר את ספרו זה בצאתו מהעיר גושקייריש בסיבת מלחמה שניטשה שם, ובדרכו לשוב לעיר מולדתו נרבונא עבר דרך העיר קרקשנה, ונעתר לבקשת בני העיר לגור בעירם, ובעיר זו חיבר את הלכות לולב הנזכרים. הרמב"ן כתב חיבור השגות על הלכות לולב אלו.
  • תמים דעים - ספר ליקוט של תשובות, פסקים והשגות.
  • דברי הריבות - חיבור הכולל חלופת מכתבים בין הראב"ד לרבי זרחיה הלוי, בענייני חיובי שבועה ונושאים נלווים.
  • תשובות ופסקים - מהדורת הרב יוסף קאפח, מוסד הרב קוק תשכ"ד.
  • דרשה לראש השנה ויום כפור - נדפסה בלונדון שנת תשט"ו מכתב יד מספריית בודלינא.
  • שרידים מדרשה לפסח - נדפסו במאסף הדרום ניו יורק שנת תשל"ב על ידי הרב אלעזר הורביץ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.
  2. הקדמת רבי חיים ויטאל לשער ההקדמות.
  3. אגרת תימן פ"ג (קרוב לסופו).
  4. תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.
  5. ראה השגתו בהלכות כלאים הלכה ו.
  6. שלשלת הקבלה, דבריו הובאו בספר יד מלאכי כללי הרמב"ם הראב"ד והסמ"ג.
  7. שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן קח.
  8. ספר משנת חכמים אות פו, פח.
  9. כללי הפוסקים אות לה
  10. ראה מחלוקת זו בהרחבה בספר 'שדה חמד' חלק ט כללי הראב"ד אות ו עמוד א'תתיג.
  11. אוצר הגדולים אלופי יעקב, ערך רבינו משולם בן יעקב.