מנהגי יום הולדת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 23: שורה 23:
ט. לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף בענין פרטי (לפי ערכו, כמובן), כמו ב[[קבלת הידור בראש השנה|ראש השנה]].
ט. לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף בענין פרטי (לפי ערכו, כמובן), כמו ב[[קבלת הידור בראש השנה|ראש השנה]].


י. לערוך [[התוועדות]] של שמחה עם בני-ביתו, חבריו וידידיו - שבח והודיה ל[[הקב"ה]] (ובאם אפשר לברך-"שהחיינו" על פרי חדש או [[בגד]] חדש), מתוך [[שמחה]] של-תורה ושמחה של מצוה.
י. לערוך [[התוועדות]] של שמחה עם בני-ביתו, חבריו וידידיו - שבח והודיה ל[[הקב"ה]] (ובאם אפשר לברך-"שהחיינו" על פרי חדש או [[בגד]] חדש), מתוך [[שמחה]] של-תורה ושמחה של מצוה{{הערה|כאשר אחד מתלמידי הישיבה ב-770 טען לרבי שקיום התוועדויות רבות בשל ימי הולדת יפגע בלימוד, התייחס לכך הרבי בפומבי בהתוועדות שבת פרשת תצוה תש"נ, ואמר כי בנוגע לפועל יש לערוך התוועדויות, וכן השיב בפרטיות: "א. לאחרי ריבוי הלימודים (כל חלק אוה"ח) הסיום הוא וטוב לב משתה תמיד. ב. ימצא ההנהלה וישאה מה היה על דבר כל זה בעבר ועד בליובאוויטש מאז.}}.


===מנהגים נוספים===
===מנהגים נוספים===

גרסה מ־14:02, 1 באפריל 2018

יום ההולדת של היהודי הינו בעל חשיבות רבה. בספר היום יום - בתאריך י"א ניסן יום הולדתו של הרבי - כותב הרבי "ביום ההולדת על האדם להתבודד, ולהעלות זיכרונותיו ולהתבונן בהם, והצריכים תיקון ותשובה-ישוב ויתקנם".

במשך השנים התפרסמו כמה מהמנהגים השייכים ליום הולדת[1], והרבי הסביר שסיבת התגלות המנהגים דווקא בדורנו הוא בגלל קרבתנו לימות המשיח[2], וכן כדי לסיים את הבירורים האחרונים בעניני הרשות[3].

בכ"ה אדר תשמ"ח יצא הרבי בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ביום ההולדת יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה - שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו. בהקשר לכך עורר הרבי בשיחת אחרון של פסח תשמ"ח על יישום של מספר מנהגים מיוחדים ביום זה, ואף הגיה אחר כך את רשימת המנהגים:

א. לעלות לתורה ביום השבת שלפני יום ההולדת, וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו[4].

ב. להוסיף בנתינת צדקה לפני תפלת שחרית ומנחה, וכשיום ההולדת חל בשבת או יום טוב - ליתן בערב שבת או יום טוב (ומה טוב - גם לאחריו)[5].

ג. להוסיף בתפילה - בכונת התפילה, התבוננות בגדולת הא-ל וכו', וכן באמירת (ספר) תהילים (על כל פנים ספר אחד).

ד. ללמוד המזמור תהילים החדש שמתחיל לומר ביום ההולדת - בהתאם למספר שנותיו.

ה. להוסיף שיעור נוסף בתורת הנגלה ובתורת החסידות - נוסף על השיעורים הקבועים, שלושת השיעורים בחומש תהילים ותניא השווים לכל נפש, ושיעור היומי ברמב"ם.

ו. ללמוד מאמר דא"ח (=דברי אלוקים חיים) בעל פה (כולו או חלקו), ולחזור אותו בחבורה (ברבים) ביום ההולדת עצמו, או בהזדמנות הקרובה, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו (בזמן סעודה שלישית).

ז. להוסיף בפעולה על הזולת - הפצת התורה והמעינות חוצה, מתוך אהבת ישראל.

ח. להתבודד ולעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם והצריכים תיקון ותשובה ישוב ויתקנם, כלומר, להתבונן באופן הנהגתו בשנה שעברה, ולקבל החלטת טובות לשנה הבאה עלינו לטובה.

ט. לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף בענין פרטי (לפי ערכו, כמובן), כמו בראש השנה.

י. לערוך התוועדות של שמחה עם בני-ביתו, חבריו וידידיו - שבח והודיה להקב"ה (ובאם אפשר לברך-"שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש), מתוך שמחה של-תורה ושמחה של מצוה[6].

מנהגים נוספים

באופן פרטי הורה הרבי לכמה מהחסידים להקדיש זמן ביום ההולדת לצייר את פניו של הרבי[7].

כשהרב חודוקוב שאל את הרבי בשם אחד החסידים בנוגע להליכה לאוהל בימי חנוכה בקשר עם יום ההולדת, השיב הרבי שלא ילך קודם חנוכה, אלא ילך ביום ההולדת עצמו[8].

קיום עבור אנשים אחרים

בשיחת י"ח אלול תשמ"ב הורה הרבי שהורים לילדים קטנים יקיימו עבורם את מנהגי יום הולדת לזכות התינוק[9].

מנהגי יום הולדת לנפטר

על פי הוראת הרבי, יש עניין בנהיגת מנהגי יום הולדת גם עבור נשמות הנפטרים, ונוהגים בקשר לימי ההולדת שלהם רק את המנהגים שאפשר לנהוג גם במקרה כזה[10].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ביניהם: בטאון חב"ד שבט תשט"ז. ספר המנהגים עמוד 81. לקוטי שיחות חלק ה' עמוד 86. ועוד.
  2. שיחת שבת פרשת וירא כ"ף מר-חשון תש"מ.
  3. שיחת אחרון של פסח תשמ"ח.
  4. כאשר בירר הרבי אצל חסידים ביחידות לכבוד יום ההולדת האם קיימו את ההוראה והשיבו שהתכבדו בהגבהה או גלילה - נחת דעתו של הרבי.
  5. הרבי הורה באופן פרטי להוסיף בצדקה כפי המתאים למספר השנים בהוספה - על דרך הנהוג במזמור התהילים שמוסיפים בפרק יום ההולדת.
  6. כאשר אחד מתלמידי הישיבה ב-770 טען לרבי שקיום התוועדויות רבות בשל ימי הולדת יפגע בלימוד, התייחס לכך הרבי בפומבי בהתוועדות שבת פרשת תצוה תש"נ, ואמר כי בנוגע לפועל יש לערוך התוועדויות, וכן השיב בפרטיות: "א. לאחרי ריבוי הלימודים (כל חלק אוה"ח) הסיום הוא וטוב לב משתה תמיד. ב. ימצא ההנהלה וישאה מה היה על דבר כל זה בעבר ועד בליובאוויטש מאז.
  7. יחידות מיום ט' חשון תשי"ב, אז הורה הרבי לצייר פני הרב "למשך ט"ו רגעים".
  8. עטרת זקנים, עמוד 54.
  9. התוועדויות תשמ"ב חלק ד' עמוד 2190. מהלשון שם משמע שקיום המנהגים שייך רק מיום ההולדת הראשון, אך לא ביום הלידה עצמה.
  10. הוספה בקונטרס ועד הנחות בלה"ק לשבת פרשת שלח תשע"ה.