ישראל שמעון בקרמן: הבדלים בין גרסאות בדף
(תמונה) |
(לקריאה נוספת) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
*גיסו, הרב [[שלום דובער וולף]] - דובר חב"ד | *גיסו, הרב [[שלום דובער וולף]] - דובר חב"ד | ||
*גיסו, הרב [[מאיר פריימן]] - מזכיר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] | *גיסו, הרב [[מאיר פריימן]] - מזכיר [[ועד כפר חב"ד]] ויו"ר [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*ראיון במוסף [[שבועון בית משיח]] ''''תשרי עם הרבי'''' - תשרי תשע"ה | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־10:56, 27 בינואר 2017
הרב ישראל שמעון בקרמן (יליד שנת תש"ג, 1943) הינו חבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. שימש בעבר במגוון תפקידים ציבוריים בהם רב עליית הנוער, וחבר ועד כפר חב"ד,
תולדות חיים
נולד בירושלים בשכונת 'בית ישראל' בב' אדר ראשון תש"ג להוריו איתמר וצילה בקרמן שנמנו על חסידי קרלין[1].
בצעירותו נחשף לפעילות החב"דית בישיבת הערב שנוהלה על ידי הרב נפתלי רוט, ובעקבות השתתפות עקבית בפעילות הפך בעצמו לחסיד חב"ד בהשפעת המדריך שלו הרב טוביה בלוי.
לאחר נישואיו עם רעייתו בת החסיד ר' ברוך פריז, זכה לנסוע לרבי לראשונה לחודש החגים של שנת תשכ"ו.
שירת בצה"ל ביחידה נגד מטוסים, ושירת במילואים בחזית בקרבות מלחמת יום הכיפורים, וקיבל על שירותו במלחמה זו צל"ש מהרמטכ"ל.
במשך עשרות שנים שימש כחבר ועד כפר חב"ד עד שנת תשנ"ח, ומתוקף תפקידו היה חבר שנים רבות במשלחת של ועד כפר חב"ד שזכתה להביא לרבי אתרוג שגדל בכפר חב"ד, ושנים רבות אף היתה לו חזקה למסור לרבי בעצמו את האתרוג.
שימש שנים ארוכות כרב עליית הנוער.
מתגורר בכפר חב"ד, ומשמש כחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
משפחתו
- גיסו, הרב שלום דובער וולף - דובר חב"ד
- גיסו, הרב מאיר פריימן - מזכיר ועד כפר חב"ד ויו"ר רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש
לקריאה נוספת
- ראיון במוסף שבועון בית משיח 'תשרי עם הרבי' - תשרי תשע"ה
קישורים חיצוניים
- מערכת שטורעם, הרב בקרמן: "מרגיש שאתמול הרבי שלח את המכתב" - באתר שטורעם
- יחזקאל ארליך, מבצע חשאי מהרבי במלחמת יום כיפור ● מרתק - באתר שטורעם
- מבצע תפילין תחת אש
הרב בקרמן בראיון לעלון השבועי של חברת jem, כ"ו תשרי תשע"ז
הערות שוליים
- ↑ אביו, למד בישיבת 'חכמי לובלין' לפני המלחמה, ועם פרוץ השואה נמלט מאירופה יחד עם אח ואחות נוספים שהיו הניצולים היחידם מכל המשפחה.