1,282
עריכות
הגהה, ניסוח, עריכה
(הגהה, ניסוח, הרחבה) |
(הגהה, ניסוח, עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עריכה}} | |||
[[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו באניפולי]] | [[תמונה:מצבת המגיד ממזריטש.jpg|left|thumb|250px|מצבת המגיד ממעזריטש ותלמידיו באניפולי]] | ||
רבי '''דב בֶּער מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' ([[תס"ד]]? - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה מגדולי תלמידי ה[[בעל שם טוב]] ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו מונה למנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות, ולחבורת המגיד גדולי ואדירי עולם. לאחר [[הסתלקות]] המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, ואף התייחס אליו כאל "אביו הרוחני". | רבי '''דב בֶּער מִמֶזריטש''' מכונה '''"המגיד ממזריטש"''' ([[תס"ד]]? - [[י"ט בכסלו]] [[תקל"ג]]) היה מגדולי תלמידי ה[[בעל שם טוב]] ושנה לאחר [[הסתלקות]]ו מונה למנהיג תנועת החסידות הכללית, בתקופתו גדלה ההתנגדות לחסידות, אך גם הצטרפו לחסידות, ולחבורת המגיד גדולי ואדירי עולם. לאחר [[הסתלקות]] המגיד הנהגת החסידות התפצלה בין כל תלמידיו. [[אדמו"ר הזקן]] היה מבחירי וגדולי תלמידיו, ואף התייחס אליו כאל "אביו הרוחני". | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] [[לוקאטש]] שליד העיר [[רובנו]] ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|1=יש המשערים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&hilite=e5b52346-8bc9-4fc6-99d5-46cd0008ec21&st=%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%AA%D7%A1%22%D7%93&pgnum=40 אהלי צדיקים]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו.}}. אביו היה מיוחס עד | רבי דובער נולד לר' אברהם וחוה ב[[עיירה]] [[לוקאטש]] שליד העיר [[רובנו]] ב[[אוקראינה]], אין מסורת חב"דית על תאריך לידתו{{הערה|1=יש המשערים שנולד בשנת ה'תס"ד (1704)(ראה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=5695&hilite=e5b52346-8bc9-4fc6-99d5-46cd0008ec21&st=%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%93+%D7%91%D7%A9%D7%A0%D7%AA+%D7%AA%D7%A1%22%D7%93&pgnum=40 אהלי צדיקים]). יש אומרים שנולד בערך בשנת ה'ת"ע (1710), ולפי מסורת קדומה של רבי אברהם יעקב מסדיגורה (הראשון) נולד בשנת ה'תנ"ח (1698). לפי מסורת זו האחרונה היה ממש בן גילו של רבו הבעש"ט, ויש האומרים שהיה גם מבוגר ממנו.}}. | ||
אביו היה מיוחס עד ל[[תנא]] ר' [[יוחנן הסנדלר]]. התפרנס בדוחק מהיותו [[מלמד]] ילדים ובעצת רב העיר שלח את בנו, דובער, ללמוד בלבוב בישיבה של הגאון ר' יעקב יהושע (בעל [[פני יהושע]]). | |||
רבי דובער [[נישואין|נשא]] את מרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[מזריטש]] ומקביל החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה. | רבי דובער [[נישואין|נשא]] את מרת קיילא ולאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[מזריטש]] ומקביל החל ללמוד את [[תורת הקבלה]]. בהמשך שימש כמגיד בעיר טורטשין ולאחר מכן גם בקוריץ ובדובנא. המגיד חי בבית קטן ורעוע והיה חולה מאוד ברגליו. במשך שנים ארוכות לאחר נישואיו טרם נולדו להם ילדים ובהיותו בן שלושים ושש שנה הציעה לו אשתו שיגרש אותה כדי שיוכל להתחתן עם אשה אחרת, שיהיו לו ממנה ילדים, אך המגיד דחה את הצעתה. | ||
| שורה 17: | שורה 20: | ||
מבית מדרשו של המגיד יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו. | מבית מדרשו של המגיד יצאה "העליה החסידית הגדולה", גדולים וחשובים מתלמידיו שעלו להתיישב בארץ הקודש. הרב המגיד חפץ לעלות לישראל אך מן השמים עיכבו בעדו. | ||
בשנת [[תקל"ב]] פרצה במזריטש מגפה. ר' [[זושא מאניפולי]] תלמידו, הביא את המגיד ובני ביתו לאניפולי. שם התגורר המגיד כשבעה חודשים עד ליום [[הסתלקות]]ו. | |||
==ההתנגדות לחסידות בתקופתו== | |||
בשנת [[תק"ל]] דיברו לשון הרע בפני הגר"א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר"א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים. | בשנת [[תק"ל]] דיברו לשון הרע בפני הגר"א מוילנה על המגיד ותלמידיו והגר"א לתומו קיבל את עדותם וציווה להתרחק מהחסידים. | ||
==עם [[אדמו"ר הזקן]]== | |||
המגיד חיבב מאוד את תלמידו הצעיר רבי שניאור זלמן, מי שהיה לימים [[אדמו"ר הזקן]] והושיבו ללמוד עם בנו ר' [[אברהם המלאך]], היו לו זמנים קבועים שהיה [[מלמד]] ב[[יחידות]] את [[אדמו"ר הזקן]] ובחר בו לחבר את ה[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]]. רק שניים מתלמידיו, רבי שניאור זלמן ו[[חיים וואלפער|הרב מוולפע]] (יש אומרים שגם רבי מנחם מענדל מוויטבסק) קבלו את תורתו בשלמות{{דרוש מקור}}. חסידיו נהגו לנגן בנוכחותו את ניגון "[[ג' תנועות (ניגון)|ג' תנועות]]". | |||
==[[הסתלקות]]ו== | ==[[הסתלקות]]ו== | ||
ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]], (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של [[אדמו"ר הזקן]] ואמר לו: '''[[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו''' {{הערה|פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו"ר הזקן יצא מ[[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן|המאסר בתקנ"ט]] ביום י"ט כסלו, (המילה הילולא פרושה יום שמחה)}}. ובאותו יום - [[י"ט בכסלו]] [[הסתלק]] המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] ([[אוקראינה]]). | ביום ראשון [[י"ז בכסלו]] שנת [[תקל"ג]], (יומיים קודם הסתלקותו) אמר המגיד ל[[אדמו"ר הזקן]] שבשלושת ימי חייו האחרונים, רואה האדם רק את {{מונחון|דבר ה'|דבר ה' הוא הדיבור הרוחני המהווה מאין ליש את מציאות העולם}} הנמצא בכל דבר [[גשמי]]. כעבור יומיים, ביום שלישי, תפס המגיד בידיו של [[אדמו"ר הזקן]] ואמר לו: '''[[י"ט בכסלו]] הוא ההילולא של שנינו''' {{הערה|פשר המשפט הובן רק לאחר כמה שנים כאשר אדמו"ר הזקן יצא מ[[המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן|המאסר בתקנ"ט]] ביום י"ט כסלו, (המילה הילולא פרושה יום שמחה)}}. ובאותו יום - [[י"ט בכסלו]] [[הסתלק]] המגיד ונטמן ב[[עיירה]] [[אניפולי]] ([[אוקראינה]]). | ||
ה[[חברה קדישא]] ותלמידי המגיד חלקו ביניהם מי יתעסק ב[[טהרת הנפטר|טהרת]]ו. ב[[דין תורה]] הוחלט כי החברה קדישא והתלמידים שנרשמו בפנקס החברה קדישא בעירם יתעסקו בטהרתו. אחד מהם היה ה[[אדמו"ר הזקן]] שנרשם בפנקס הנ"ל בעירו [[ליאזני]]. בגורל שהפילו התלמידים ביניהם באיזה אבר יזכה כל אחד מהם להתעסק בשעת הטהרה, זכה [[אדמו"ר הזקן]] בראש. גופתו של המגיד הובלה ל[[מקוה טהרה]], ואז אמר [[אדמו"ר הזקן]] שיניחו את רבו לטבול בעצמו, ואכן הניחוהו והמגיד טבל 3 פעמים! | |||
===צוואתו=== | ===צוואתו=== | ||
| שורה 35: | שורה 43: | ||
{{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י פרטים שאוכל להראות את מכתבו לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ועוד.{{A}} | {{ציטוט צף|וגם בענין הציון הקדוש של אור ישראל וקדושו המגיד הגדול ממעזריטש, בקשתי שיכתוב לי כ"ת נ"י פרטים שאוכל להראות את מכתבו לאדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ועוד.{{A}} | ||
דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ל[[אהרון חזן|הרב חזן]]}} | דברתי על ידי הטלפון עם בן משק ביתו של האדמו"ר הנ"ל שליט"א הרב [..] [[הרב חודקוב|חדאקאוו]] נ"י, והלה אמר לי שנכין איזו פרטים להתראות ולהראות לכ"ק הנ"ל. היינו מצב הענין וכמה יעלה תקון הציון ומי יעשה זאת, ואיך לשלוח המעות, מי יעשה הדבר וכדומה.|ממכתב ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ל[[אהרון חזן|הרב חזן]]}} | ||
=== שיפוץ הציון === | === שיפוץ הציון === | ||
ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך ב[[מלחמת העולם השניה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו. | ב[[בית החיים]] שב[[עיירה]] אניפולי הוקם [[אוהל (קבר הצדיק)|אוהל]] באזור המשותף למגיד ולכמה מתלמידיו, אך ב[[מלחמת העולם השניה]] נחרב בית העלמין עם האוהל. לאחר שיקומו של בית החיים, יצקו שכבת בטון על אותו שטח בו עמד האוהל והקימו מצבה חדשה משותפת למגיד ולתלמידיו. | ||