אהרון דוב הלפרין: הבדלים בין גרסאות בדף
(אבן הבוחן: האם חיים 'יחי' במחשבה, דיבור ומעשה?) |
(תמונה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:אהרון דב הלפרין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הלפרין]] | ||
הרב '''אהרן דב הלפרין''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1954) הוא העורך הראשי של [[שבועון כפר חב"ד]] מאז הקמתו, ואחד מהכתבים הפובליציסטים הבולטים בחב"ד. בעבר, כיהן כ[[מלמד]] ב[[תלמוד תורה]] ב[[כפר חב"ד]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 11: | שורה 12: | ||
לאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]. בעקבות התקפות ה[[מתנגד]]ים על [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעמר]] בשנת [[תש"מ]] הקים בכפר חב"ד יחד עם הרב [[יצחק מאיר ססובר]] את [[שבועון כפר חב"ד]]. | לאחר נישואיו שימש כ[[מלמד]] ב[[אהלי תורה כפר חב"ד]]. בעקבות התקפות ה[[מתנגד]]ים על [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ל"ג בעמר]] בשנת [[תש"מ]] הקים בכפר חב"ד יחד עם הרב [[יצחק מאיר ססובר]] את [[שבועון כפר חב"ד]]. | ||
[[תמונה:הלפרין אד.jpg|left|thumb|250px|]] | |||
הרב הלפרין ידוע בלשונו החריפה והעוקצנית. | הרב הלפרין ידוע בלשונו החריפה והעוקצנית. | ||
גרסה מ־21:08, 11 בינואר 2017
הרב אהרן דב הלפרין (יליד שנת תשי"ד, 1954) הוא העורך הראשי של שבועון כפר חב"ד מאז הקמתו, ואחד מהכתבים הפובליציסטים הבולטים בחב"ד. בעבר, כיהן כמלמד בתלמוד תורה בכפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד בירושלים לאביו הרב שמשון לייב הלפרין בכ"ז כסלו תשי"ד.
למרות היותו מבית חסידי, בצעירותו למד בישיבת קול תורה הליטאית, שם השתתף בשיעורי תניא שהתקיימו במחתרת יחד עם הרב שבתי סלבטיצקי ובחורים צעירים נוספים.
בחג הפורים תש"ל הגיע לראשונה לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד שם השתתף בהתוועדות של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, ובעקבותיה עבר ללמוד בישיבה. לקראת חודש ניסן תשל"ג נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, ונשאר ללמוד שם שנה שלימה עד לחודש ניסן תשל"ד.
עם סיום מסלול לימודיו, נשא את רעייתו חיה ברכה הלפרין, בת ר' זושא ריבקין, ועבר לגור בכפר חב"ד.
לאחר נישואיו שימש כמלמד באהלי תורה כפר חב"ד. בעקבות התקפות המתנגדים על תהלוכות ל"ג בעמר בשנת תש"מ הקים בכפר חב"ד יחד עם הרב יצחק מאיר ססובר את שבועון כפר חב"ד.
הרב הלפרין ידוע בלשונו החריפה והעוקצנית.
בעבר כתב תחת השם ד. אהרן.
במשך שנים שימש כחבר בועד למען שלימות העם וסייע בעריכת הגיליון "שלימות".
בכ"ו טבת תש"נ נפטרה אשתו. לאחר מספר שנים נשא את מרת רחל הלפרין.
לאחר פרישתה של עורכת המוסף לנשים 'משפחה חסידית' הרבנית פרדי ברוד, הוחלף התפקיד על ידי רעייתו מרת הלפרין.
ביקורת
במהלך השנים ספג ביקורת נוקבת מאת עמיתים חב"דיים שטענו כי הוא אינו מדייק בסיפורים הנכתבים על ידו, והוא מרשה לעצמו לשנות ולעוות אותם על מנת להלהיב את הקוראים. בראש המבקרים עמד הרב יהושע מונדשיין, שנהג מעת לעת לפרסם טורים נוקבים נגד הסיפורים המתפרסמים על ידו[1].
בשנת תשע"ג ההתפלמסות עלתה שלב, כאשר הרב הלפרין הגיב לטענות שהושמעו נגדו[2], והמבקרים לא קיבלו את דבריו.
ספריו
- ורבים השיב מעוון - ליקוט סיפורים שפירסם במהלך השנים בשבועון כפר חב"ד (2 חלקים).
- מעשה ברבי - לקט סיפורים מהרבי על סדר הגדה של פסח (אדר תשע"ד).
- פרשיות עם הרבי - סדרת ספרים המלקטת סיפורים על הרבי בקשר לפרשיות השבוע (ספר בראשית - אלול תשע"ד, ספר שמות - טבת תשע"ה).
- סיפורי סבא - סדרת ספרי ילדים לגיל הרך (עד יצא בסדרה הספר 'מלאך עם מצלמה', טבת תשע"ה[3]).
קישורים חיצוניים
- אבן הבוחן: האם חיים 'יחי' במחשבה, דיבור ומעשה?
- הרב הלפרין מתארח במדור 'מילה של חסיד'
ב' אייר תשס"ו - הסודות של הסופרים החב"דיים ● פרויקט באתר
הערות שוליים
- ↑ טורים לדוגמא: "דין וחשבון" בפני מי?! • מאחורי הקלעים • עיתונאי בחקירה • משלב ההסחה לשלב ההסטה וההסתה • והחקירה נמשכת
- ↑ אחד הטורים שפירסם: להשכיחם תורתך: על מחקרים וגלגוליהם
- ↑ הפתעת ה' טבת: אהרן-דב הלפרין בסדרה חדשה לילדים - באתר ח' טבת תשע"ה