שמואל בצלאל שפטיל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ ל[[ליובאוויטש]] הייתה ביום א' של [[ראש חודש]] אדר א' בשנת [[תר"ח]]. | בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ ל[[ליובאוויטש]] הייתה ביום א' של [[ראש חודש]] אדר א' בשנת [[תר"ח]]. | ||
בדרכו ל[[ליובאוויטש]], עבר אצל החסיד רבי [[מיכעלע אפאצ'קער]], אצלו התחנך. | |||
בשנת [[תרכ"ז]] [[אדמו"ר המהר"ש]] מינה את [[הרשב"ץ]] ל[[שד"ר]] ב[[קרמנטשוג]], [[חרסון]] ופלכי', [[ניקולייב]] ופלכי'{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' עמ' שס"ח, וראה גם [[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 20.}}, [[ויטבסק]], [[מינסק]], [[צ'רניגוב]] ו[[פולטבה]], במסגרת זו [[חוזר|חזר]] גם [[דא"ח]]. בתפקיד זה שימש עד [[תרל"א]] | בשנת [[תרכ"ז]] [[אדמו"ר המהר"ש]] מינה את [[הרשב"ץ]] ל[[שד"ר]] ב[[קרמנטשוג]], [[חרסון]] ופלכי', [[ניקולייב]] ופלכי'{{הערת שוליים|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ב' עמ' שס"ח, וראה גם [[ספר השיחות]] [[תש"ד]] עמ' 20.}}, [[ויטבסק]], [[מינסק]], [[צ'רניגוב]] ו[[פולטבה]], במסגרת זו [[חוזר|חזר]] גם [[דא"ח]]. בתפקיד זה שימש עד [[תרל"א]]. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] מינה את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תרנ"ד]] עד שנת [[תר"ס]]. אז נתמנה הרשב"ץ ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]] כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו ב[[ט"ו סיון תרס"ה]]. | [[אדמו"ר הרש"ב]] מינה את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו [[אדמו"ר הריי"צ]] משנת [[תרנ"ד]] עד שנת [[תר"ס]]. אז נתמנה הרשב"ץ ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים]] כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו ב[[ט"ו סיון תרס"ה]]. | ||
הוא הובא לקבורה כפי בקשתו בתוך החמישים אמה של אהלי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואדמו"ר המהר"ש. | הוא הובא לקבורה כפי בקשתו בתוך החמישים אמה של אהלי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואדמו"ר המהר"ש. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49984&st=&pgnum=101 דברי ימי החסידים] רשימת [[אדמו"ר הריי"צ]] [[התמים (ורשה)]] גליון א' עמ' סז ואילך. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שפטיל, שמואל בצלאל}} | {{מיון רגיל:שפטיל, שמואל בצלאל}} | ||
גרסה מ־19:44, 28 באוקטובר 2016
הרב החסיד שמואל בצלאל שפטיל - הרשב"ץ - היה מחשובי החסידים אצל אדמו"ר הצמח צדק ומגדולי חסידיהם של אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. התיתם מאביו בצעירותו, אמו התחתנה עם אדם קשה שהיה מפשוטי המתנגדים, נחשב כעילוי בצעירותו, כשנתוודע ונמשך לתורת החסידות עבר סבל רב מצד הסובבים אותו, באחד הפעמים הכו את הרשב"ץ בפיקוח נפש. היה לו חריץ בקדקדו, רושם ממכה שהכוהו המתנגדים בקאצעלקע (בול עץ) כשמצאו אצלו ספר התניא.[1]
נתקבל ללימוד החסידות על ידי קהילת חסידי חב"ד בוילנא, וחסידים החשיבו זאת כ"זכות" על שהיכו אותו על התקרבותו לתורת החסידות.
בפעם הראשונה שהגיע הרשב"ץ לליובאוויטש הייתה ביום א' של ראש חודש אדר א' בשנת תר"ח.
בדרכו לליובאוויטש, עבר אצל החסיד רבי מיכעלע אפאצ'קער, אצלו התחנך.
בשנת תרכ"ז אדמו"ר המהר"ש מינה את הרשב"ץ לשד"ר בקרמנטשוג, חרסון ופלכי', ניקולייב ופלכי'[2], ויטבסק, מינסק, צ'רניגוב ופולטבה, במסגרת זו חזר גם דא"ח. בתפקיד זה שימש עד תרל"א.
אדמו"ר הרש"ב מינה את הרשב"ץ למחנכו ומדריכו של בנו אדמו"ר הריי"צ משנת תרנ"ד עד שנת תר"ס. אז נתמנה הרשב"ץ למשפיע בישיבת תומכי תמימים כאשר בתפקיד זה שימש עד פטירתו בט"ו סיון תרס"ה.
הוא הובא לקבורה כפי בקשתו בתוך החמישים אמה של אהלי אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש.
קישורים חיצוניים
דברי ימי החסידים רשימת אדמו"ר הריי"צ התמים (ורשה) גליון א' עמ' סז ואילך.
הערות שוליים
- ↑ רשימות
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמ' שס"ח, וראה גם ספר השיחות תש"ד עמ' 20.