פורטל:הקהל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
{{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת עליונה|ערך נבחר|{{שם הדף המלא}}/ערך נבחר}}
{{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת עליונה|ערך נבחר|{{שם הדף המלא}}/ערך נבחר}}
{{{{שם הדף המלא}}/ערך נבחר}}
{{{{שם הדף המלא}}/ערך נבחר}}
{{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}
{{{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}
{{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת תחתונה}}
{{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת תחתונה}}


שורה 35: שורה 31:


</div>
</div>
{{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת עליונה|תמונה נבחרת|{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}
{{{{שם הדף המלא}}/תמונה נבחרת}}
{{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת תחתונה}}


{{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת עליונה|קדימה, לעבודה!|{{שם הדף המלא}}/קדימה, לעבודה!}}
{{פורטל:הקהל/מסגרת מעוצבת עליונה|קדימה, לעבודה!|{{שם הדף המלא}}/קדימה, לעבודה!}}

גרסה מ־21:23, 31 באוגוסט 2016

מצות עשה להקהיל את כל עם ישראל בכל מוצאי שנת שמיטה בעלותם לרגל (חג הסוכות), ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שמזרזות אותם במצוות ומחזקות ידיהם בדת האמת - ליראה את ה' ובעקבות זאת לשמור את כל דברי התורה.

מקורה של מצוות זו היא בפרשת וילך:

. . מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת:

בְּבוֹא כָל יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר תִּקְרָא אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת נֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל בְּאָזְנֵיהֶם:
הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
ספר דברים פרק ל"א י'־י"ג


בזמן שבית המקדש היה קיים מעמד הקהל התקיים במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות ברחבת הר הבית ומקום המקדש, בנוכחות כל ישראל: אנשים, נשים וטף - כציווי התורה. במעמד רווי הוד זה קרא המלך מעל בימה עץ גדולה שעמדה בעזרה, פרשיות מספר דברים לפני כל העם, כפי אשר מתואר בגמרא במסכת סוטה ובפירוט בהלכות חגיגה ברמב"ם.

מבצע הַקְהֵל החל בשנת הקהל תשמ"ח, אז יצא הרבי במבצע הקהל - מבצע מיוחד שבו מצות הקהל בימינו תרד לפסים מעשיים על ידי כל אחד ואחת מבני ובנות ישראל. ל"מבצע הקהל" קדמה התעוררות בשנים שלפני זה, כאשר בשיחות ומכתבים כללים ביאר הרבי בהרחבה את מהות מצות הקהל בימינו.

באחת מהשיחות של הרבי אודות מבצע הקהל, התבטא הרבי בביטוי מיוחד כי על כל מי שמתעסק ב"מבצע הקהל" להיות "יהודי של הקהל" - שרואים עליו שכל ענינו הוא הקהל, בכך שהוא מתעסק בענין זה בכל רגע פנוי, מכריז על כך בכל מקום ובכל אפשרות, ומעורר יהודים אחרים להתחזק ביראת השם דווקא בימים אלו ובשנה זו, משום היותה שנת הקהל ובה הקדוש ברוך הוא נותן כוחות לכל אחד ואחד להמשיך את יראת השם בחיים היומיומיים.

ערך מומלץ
ערך מומלץ

הקהל בנפש האדם

עניינה של מצוות הקהל הוא להקהיל ולחבר יחדיו את כל חלקי עם-ישראל, ולהפנות את כל כוחותיהם ליראת שמים ולקיום המצוות. דבר זה נדרש לעשות כל אדם מישראל - להקהיל ולרכז את כל כוחות נפשו ואת מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו, ולהכניס אותם לתוך 'בית המקדש' הפנימי.

ה'מלך' צריך לעמוד על 'בימה של עץ'. דבר המורה על כך, שמצד אחד יש צורך ב'בימה' - במידה מסויימת של גבהות-לב ותקיפות. מכיון שאם האדם יחוש רק יראה והתבטלות כלפי הקב"ה, הוא עלול לאבד את התוקף והנחישות, את ה"יתגבר כארי". לכן יש צורך ב'בימה'.

מצד שני צריכה הבימה להיות של 'עץ', ולא של אבן או ברזל. בניין של עץ הוא בניין ארעי, וכך גם תחושת הגבהות שצריכה להיות אצל יהודי היא ארעית והיא קיימת רק 'בעזרה' - בענייני קדושה ועבודת ה'.

שילוב זה יוצר את הפעולה השלמה של מצוות הקהל ב'מקדש' הפרטי של האדם, עד שזוכים לקיים את מצוות הקהל כפשוטה, בבית-המקדש השלישי ולשמוע את הקריאה בתורה מפי מלך המשיח בעצמו.

הידעת?
הידעת?

בכינוס השלוחים העולמי בשנת הקהל תשמ"ח, עבר הרב חיים בנימיני מברזיל בחלוקת הקונטרסים, והרבי הושיט לו קונטרס נוסף באמרו: "עבור החמש-עשרה שנים שלא התראינו". הרב בנימיני התפלא, שהרי נהג לנסוע לרבי מידי שנתיים-שלוש. הרבי השיב לו במכתב מימי החנוכה, ובו הסביר את כוונתו בכך שהרב בנימיני לא נסע לרבי בשנות ההקהל האחרונות - ולכן נחשב לו כאילו לא נסע בכל חמש עשרה השנים האחרונות.


להאזנה
ניגון הקהל את העם.


המלך קורא בבית המקדש.


פורטל:הקהל/קדימה, לעבודה!

מהו פורטל? - רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים