ימי בין המצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (תקלדה) |
מ (קישורים פנימיים) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בשנת [[תשל"ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]}} | בשנת [[תשל"ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]}} | ||
בשנת [[תשל"ו]] עורר הרבי ללמוד את הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (26)]}} | בשנת [[תשל"ו]] עורר הרבי [[לימוד עניני בית הבחירה|ללמוד את הלכות בית הבחירה]] בימי בין המצרים.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (26)]}} | ||
בשנת [[תשמ"ו]] חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: [[לימוד התורה]] ובפרט בענייני בית הבחירה, בצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק "ציון במשפט תפדה". | בשנת [[תשמ"ו]] חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: [[לימוד התורה]] ובפרט בענייני בית הבחירה, בצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק "ציון במשפט תפדה". | ||
גרסה מ־11:23, 28 ביולי 2016
ימי בין המצרים, הינם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שהם שלושה שבועות מתאריך בקיעת החומות של ירושלים, עד לתשעה באב יום בו עלה בלהבות בית אלוקינו, בית המקדש פעמיים, הראשון על ידי נבוכדנצר מלך בבל ובפעם השניה על ידי טיטוס קיסר רומי.
ימים אלו נחשבים כימי אבל ודין. דיני ומנהגי אבלות שונים נהוגים בימים אלו, והחל מראש חודש אב עולה רמת האבילות בדרגה ונוספים כמה מנהגים.
דיני ומנהגי בין המצרים (עד ראש חודש אב)
בזמן זה נשמרים מכל דבר המעורר שמחה, ומתאבלים על חורבן בית המקדש.
- אסור לשמוע מוזיקה בזמן זה.
- לא נוהגים לטייל בזמן הזה, הנחשב כזמן פורענות.
- לא עורכים נישואין בזמן זה.
הוראות הרבי
בשנת תשל"ה יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים בלימוד התורה, תפילה, ונתינת צדקה בציבור.[1]
בשנת תשל"ו עורר הרבי ללמוד את הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים.[2]
בשנת תשמ"ו חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: לימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, בצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק "ציון במשפט תפדה".
תשעת הימים (מראש חודש אב עד תשעה אב)
מנהגי תשעת הימים
- לא שותים יין ואוכלים בשר.
- לא לובשים בדגים מכובסים, (נוהגים ללבוש את כל הדגים לפני, או לדרוך על הבגד)
הרבי היה לובש את החולצות בערב ראש חודש ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.[3]
בשנת תשל"ה עורר הרבי לערוך סיומי מסכתות וסעודת מצווה בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,[4] ובשנת תשנ"א הורה להמשיך בכך עד לט"ו באב ועד בכלל[5].
החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
קישורים חיצוניים
- ימי בין המצרים - אתר חב"ד בישראל
- יהפכו לששון ולשמחה - ימי בין המצרים בדור השביעי, בהוצאת ועד חיילי בית דוד, תשע"ו
- הוראות הרבי לימי בין המצרים
- דיני בין המצרים ותשעה באב מאת הרב שאול רוזנבלט - מתוך שבועון בית משיח.
- שיעור בהלכות תשעת הימים מאת הרב יקותיאל פרקש
- 
- מה עושים ומה לא עושים בתשעת הימים? - אתר
הערות שוליים
- ↑ שלשלת היחס עמ' (25)
- ↑ שלשלת היחס עמ' (26)
- ↑ מתוך רשימה של המשב"ק הרב חס"ד הלברשטם.
- ↑ שם.
- ↑ שיחת שבת פרשת דברים תנש"א