![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ראשי תיבות – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "מסכת שבת " ב־"מסכת שבת " |
מ החלפת טקסט – "הרבי שליט"א" ב־"הרבי" |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פיצול|הערה=יש תוכן פנימי במושג ראשי תיבות, והרשימה מאריכה, עדיף בערך נפרד - [[ראשי תיבות נפוצים בחסידות]].}} | {{פיצול|הערה=יש תוכן פנימי במושג ראשי תיבות, והרשימה מאריכה, עדיף בערך נפרד - [[ראשי תיבות נפוצים בחסידות]].}} | ||
[[קובץ:כתיק רת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד קודש של [[אדמו"ר שליט"א|הרבי | [[קובץ:כתיק רת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד קודש של [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]], ובו ראשי תיבות נפוצים]] | ||
'''ראשי תיבות''' הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה'). | '''ראשי תיבות''' הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה'). | ||
גרסה מ־09:40, 25 ביולי 2016
|
ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי. | ||
| אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך. הערה: יש תוכן פנימי במושג ראשי תיבות, והרשימה מאריכה, עדיף בערך נפרד - ראשי תיבות נפוצים בחסידות. | |||
ראשי תיבות הוא צורה של כתיבת מילים בקיצור, בה נכתבת רק האות הראשונה (או השניה) של המילה ('ראש' ה'תיבה').
משמעות הראשי תיבות
פעמים רבות אנו מוצאים בדרשות חז"ל שדורשים מילה מסויימת המופיעה בתורה בראשי תיבות, ובשער היחוד והאמונה[1] מבאר אדמו"ר הזקן שאין זה רק 'רמז' ו'סימן' למילים ש'מוחבאות' בו, אלא שהאות הראשונה בכל מילה כוללת את כל האותיות שבתוכה, והיא החיות שלהם.
במספר מקומות[2] מציין הרבי לדברי חז"ל ש"לשון נוטריקון מן התורה"[3].
ראשי תיבות חסידיים
יחד עם תורת החסידות, התפתחו עשרות רבות של ראשי תיבות יחודיים לחסידות, כגון: פ"נ, דא"ח, ועוד רבים.
לצורך הקלת השימוש בראשי התיבות, נערכו כמה לוחות של ראשי תיבות המיוחדים לתורת החסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט.
ראשי תיבות נפוצים
ראשי תיבות נפוצים בספרי החסידות:
א'
- אאע"ה - אברהם אבינו עליו השלום.
- א"א - אריך אנפין\אי אפשר.
- אבי"ע - אצילות בריאה יצירה עשיה.
- אדה"ר - אדם הראשון.
- אהו"י - אהבה ויראה.
- או"א - אבא ואמא.
- אוא"ס - אור אין סוף.
- או"ח - אור חוזר.
- או"י - אור ישר.
- או"כ - אורות וכלים.
- או"מ - אור מקיף.
- או"פ - אור פנימי.
- אכו"ש - אכילה ושתיה.
- א"ס - אין סוף.
- אצי' - אצילות.
- א"ק - אדם קדמון.
ב'
- בג"ה - בינה גבורה הוד.
- ביהמ"ק - בית המקדש.
- בי"ע - בריאה יצירה עשיה.
- בל"ג - בלי גבול.
- בע"ג - בעל גבול.
ג'
ד'
- דו"ר - דחילו ורחימו.
- ד"ע - דעת עליון.
- דצח"מ - דומם צומח חי מדבר.
- ד"ת - דעת תחתון.
- דת"י - דעת תפארת יסוד.
- דתי"מ - דעת תפארת יסוד מלכות.
ה'
ו'
- ו"ק - ו' קצוות.
ז'
- ז"א - זעיר אנפין\זאת אומרת.
- זו"נ - זעיר ונוקביה.
- ז"ת - ז' תחתונות.
ח'
- חב"ד - חכמה בינה דעת.
- חג"ת - חסד גבורה תפארת.
- חו"ג - חסד וגבורה.
- חח"ן - חכמה חסד נצח.
- ח"ס - חכמה סתימאה.
- ח"ע - חכמה עילאה.
- חו"ב - חכמה ובינה.
ט'
- טנת"א - טעמים נקודות תגים אותיות.
י'
- י"ס - י' ספירות.
- ילהק"ת - יש להקדים תחילה.
- יצה"ר - יצר הרע.
- יצה"ט' - יצר טוב.
- יצי"מ - יציאת מצרים.
- ישסו"ת - ישראל סבא ותבונה.
כ'
- כ"ע - כתר עליון.
ל'
- לפה"צ - לפני הצמצום.
- לע"ל - לעתיד לבוא.
מ'
- מ"ד - מיין דכורין.
- מהו"ע - מהותו ועצמותו.
- מה"מ - מלך המשיח.
- מו"ס - מוחא סתימאה.
- מחדו"מ - מחשבה דיבור ומעשה.
- מל' - מלכות.
- ממכ"ע - ממלא כל עלמין.
- ממ"ש - משיח מנחם שמו וכן מנחם מענדל שניאורסון.תבנית:הערת שוליים.
- מ"ן - מיין נוקבין
- מס"ן - מסירות נפש.
נ'
- נוק' - נוקבא.
- נה"י - נצח הוד יסוד.
- נהי"ם - נצח הוד יסוד מלכות.
- נפה"א - נפש האלוקית.
- נפה"ב - נפש הבהמית.
- נר"נ - נפש רוח נשמה.
- נרנח"י - נפש רוח נשמה חיה יחידה.
ס'
- סוכ"ע - סובב כל עלמין.
- סש"ב - ספר של בינונים.
ע'
- עולם הזה - עולם הזה.
- עד"מ על דרך משל.
- עו"ע - עילה ועלול.
- ע"י - עתיק יומין.
- ע"ס - עשר ספירות.
- ע"ק - עתיקא קדישא.
- עדאת"ג - עלמא דאתגליא.
- עדאת"כ - עלמא דאתכסיא.
- ע"ח - עץ חיים.
פ'
- פרד"ס - פשט רמז דרש סוד.
- פרד"א - פרקי דר' אלעזר.
צ'
- צ"ל - צריך להבין\צריך לומר.
ק'
- קו"ח - קו וחוט.
- ק"נ - קליפת נוגה.
- קודה"ק - קודש הקודשים.
ר'
- רו"ש - רצוא ושוב.
- רדל"א - רישא דלא אתידע.
- ר"ר - רחמים מרובים.
ש'
- שבה"כ - שבירת הכלים.