משתה ושמחה (פורים): הבדלים בין גרסאות בדף

משתה ושמחה (פורים) (עריכה)

גרסה מ־10:05, 11 במרץ 2016

נוספו 4,639 בתים , 11 במרץ 2016

הרחבה

חזותיקוד ויקי

קרייזי אבאוט משיח

מעלי קבצים, highauser

8,616

עריכות

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ===בתורת הרבי===
-חיוב "משתה ושמחה" שונה משאר מצוות הפורים בכך שהוא אינו מסתכם בקיום המצוה פעם אחת, אלא הוא חיוב הנמשך לאורך כל היום, כיון שכל מהות היום היא "יום משתה ושמחה". ומחיוב זה של משתה ושמחה, מסתעפות גם שאר מצוות היום שמטרתם להרבות בשמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקו"ש חלק ז' שיחת ויקרא ג']. חלק ט"ז שיחת פורים ג'.}}.
+חיוב "משתה ושמחה" שונה משאר מצוות הפורים בכך שהוא אינו מסתכם בקיום המצוה פעם אחת, אלא הוא חיוב הנמשך לאורך כל היום, כיון שכל מהות היום היא "יום משתה ושמחה". ומחיוב זה של משתה ושמחה, מסתעפות גם שאר מצוות היום שמטרתם להרבות בשמחה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=&pgnum=32&hilite= לקו"ש חלק ז' שיחת ויקרא ג'], מתורגם ללה"ק ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15819&hilite=6f6a07e7-20c9-48b6-a6d0-6e53b03ba0a5&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&pgnum=104 שערי המועדים פורים]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14934&st=%u05e4%u05d5%u05e8%u05d9%u05dd&pgnum=386&hilite=4cbdc241-2877-4197-866e-3e1dcf2fc7ce חלק ט"ז שיחת פורים ב'], מתורגם ללה"ק ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15819&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94&pgnum=128&hilite=6f6a07e7-20c9-48b6-a6d0-6e53b03ba0a5 שערי המועדים פורים].}}.
 =="עד דלא ידע"==
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 |תוכן=שמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, "עד דלא ידע", ובזה גופא — לא רק כמו אלו שיוצאים ידי חובת "עד דלא ידע" ע"י שינה (כמובא בשו"ע), אלא מקיים הציווי "לבסומי כו' עד דלא ידע" '''כפשוטו''' (מבלי לחפש "היתרים" ו"פשרות" וכיו"ב), ואשרי חלקו וגדול זכותו, ויהי רצון שממנו יראו וכן יעשו.
 וישנה ההבטחה שבודאי לא יהיה מזה דבר בלתי-רצוי...}}
-=="עד דלא ידע" בחסידות==
-עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, מבואר בחסידות שמדובר בבחינה עליונה כל כך שאי אפשר להשיגה בידיעה והבנה גרידא. והיינו שיגיע למצב נעלה כל כך, שרואה גם בענין "ארור המן" את אותה כוונה אלוקית שב"ברוך מרדכי", היינו [[אתהפכא|להפוך]] את הדברים הבלתי רצויים לטוב וקדושה{{הערה|לקו"ש ח"ז, דבר מלכות תשא בהערה, ועוד.}}.
 ===תקנת המשקה בפורים===
 {{ערך מורחב|תקנת המשקה}}
 בנוגע לתקנת המשקה, המגבילה את שתיית המשקה והיין לכמות מצומצמת, הורה הרבי כמה פעמים שתקנה זו בתקפה גם בפורים; לאידך, היו התבטאויות מהרבי כמה פעמים מהן אפשר להבין שבפורים מותר לשתות ללא הגבלות.
+=="עד דלא ידע" בחסידות==
+עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, מבואר בחסידות שמדובר בבחינה עליונה כל כך שאי אפשר להשיגה בידיעה והבנה גרידא. והיינו שיגיע למצב נעלה כל כך, שרואה גם בענין "ארור המן" את אותה כוונה אלוקית שב"ברוך מרדכי", היינו [[אתהפכא|להפוך]] את הדברים הבלתי רצויים לטוב וקדושה{{הערה|לקו"ש חלק ז' הנ"ל. [[דבר מלכות]] ש"פ תשא תשנ"ב הערה 166. ועוד.}}.
+אמנם, למרות שהאדם מגיע למצב שבו אין לו '''ידיעה''' בין "ארור המן" לבין "ברוך מרדכי", הרי בנוגע לפועל בוודאי שהנהגתו היא לשלול את הענינים הרעים (המן) ולהתקרב לענינים הטובים (מרדכי). רק שהתנהגותו זו, אינה מגיעה דרך ידיעתו השכלית, אלא מצד גילוי פנימיות נשמתו - [[עצם הנשמה]] - הנמשכת לאלוקות באופן טבעי{{הערה|1=משיחת פורים תשח"י, נדפסה בלקוטי שיחות חלק ד' בהוספות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14927&st=%u05d0%u05e8%u05d5%u05e8 ע' 1280].}}.
+===סעודת רבה ורב זירא===
+בהמשך הגמרא, לאחר הדיון של חיוב השכרות "עד דלא ידע", מובא הסיפור:
+{{ציטוט|מרכאות=כן
+|תוכן=רבה ור' זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי, איבסום [נשתכרו - רש"י], קם רבה שחטיה לר' זירא, למחר בעי רחמי ואחייה. לשנה אמר ליה ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי, אמר לי' לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא}}
+ותמהו על כך המפרשים{{הערה|מהרש"א והגהות יעב"ץ על מגילה שם, הובאו ונדחו בלקוטי שיחות חלק ל"א דלקמן.}}, כיצד ייתכן לומר ש[[רבה]] שחט את [[רב זירא]], ואפילו מתוך שכרות גדולה. ב[[תורת החסידות]] הובאו כמה ביאורים בסיפור זה בדרך הסוד{{הערה|נסמנו בהערה 11 בלקוטי שיחות דלקמן.}}, אך מוכרח שבנוסף לתוכן הרוחני, אירע סיפור זה גם כפשוטו - שהרי הובא בגמרא כחלק מדיון [[הלכה|הלכתי]], ואכן הפוסקים לומדים ממנו הלכה למעשה{{הערה|1=ראה גם [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16047&st=%u05e8%u05d1%u05d4http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=16047&st=%u05e8%u05d1%u05d4 שיחת י"ג ניסן תשמ"ו].}}.
+[[הרבי]] מבאר{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/10/2/181&search=%D7%A7%D7%9D+%D7%A8%D7%91%D7%94 לקוטי שיחות חלק ל"א שיחת פורים ב']. נדפסה גם (במהדורה ראשונית) ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14950&st=%u05DC%u05D1%u05E1%u05D5%u05DE%u05D9 לקוטי שיחות חלק כ"ז בהוספות, ע' 267]. ועל פי ביאורו מתיישבים עוד כמה פרטים בסיפור, עיי"ש.}} שסיפור זה אכן התרחש כפשוטו ורב זירא אכן [[מיתה|מת]] בפועל. אלא שיחד עם זה - אין בכך כל חסרון, ואדרבה: שכרותם של רבה ורב זירא לא היתה שכרות מ[[יין]] גרידא, אלא מ[[יינה של תורה]], סודות התורה{{הערה|בדומה לביאור החסידות (לקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 121, חלק י"ב ע' 55) על מיתת [[נדב ואביהוא]] בני [[אהרן]] שהיו "שתויי יין" - שהתעלו בקרבתם הגדולה לקדוש ברוך הוא עד שהגיעו ל[[כלות הנפש]].}}. בשעת הסעודה, גילה רבה סודות התורה מופלאים ונעלים כאלו, שרק הוא יכול היה להשיג אותם ולהשאר שלם בגופו למרות התפעלותו - אך לא רב זירא{{הערה|שהרי "רבה" פירושו גדלות, ו"רב זירא" (מלשון זעירא, זעיר) פירושו קטנות. היינו שלרבה היו "[[מוחין דגדלות]]" יותר מלרב זירא.}} לכן נשמתו של רב זירא פרחה מגופו, מגודל תשוקתו להידבק בה', עד שרבה החיה אותו.
 ==התוועדות אצל הרבי==
@@ שורה 52: / שורה 63: @@
 פעמים רבות הורה הרבי בהתוועדות זו לומר לחיים ולצאת מההגבלות לקיים "עד דלא ידע", והביע את חוסר שביעות רצונו מכך שהקהל שרוי עדיין בהגבלות... כמו כן בדרך כלל הורה שמאן דהוא מהקהל יתנדב להוציא את הציבור ידי חובת השכרות "עד דלא ידע"{{הערה|1=שיחות פורים [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/3/45&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשי"ב] (ושם הורה שהבחורים יצאו ידי חובה בכלים קטנים, אך יש למחות בשאר הקהל שאינם מתבסמים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשט"ו] (ושם, [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/328&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 בהמשך השיחה], דיבר בלהט על כך שצריכים לשכוח על כל הענינים והחשבונות הגשמיים וגם הרוחניים, ולהגיע ל"עד דלא ידע"). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/13/145&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשט"ז] (ושם פנה לכמה מהמשתתפים שיתנדבו לכך, ואחר כך פנה לרבים והורה להם לומר עוד ועוד 'לחיים', ובכוסות גדולים). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/22/11/158&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשח"י] (ושם פנה לרבים ותבע מהם לקיים "עד דלא ידע", וכן בעצמו אמר לחיים פעמים רבות, והתבטא: "אולי הייתי אוחז כבר ב"עד דלא ידע", אבל אתם מעכבים אותי"...). [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/10/106&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 תשי"ט]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/27/27/448 תש"כ] (ושם סיים ההתוועדות באמירתו: "אלו שנתחייבו בברכה אחרונה – יברכו ברכה אחרונה. אלו שרוצים להמשיך ההתוועדות – תבוא עליהם ברכה. אלו שהם במעמד ומצב ד"עד דלא ידע" – ימשיכו... עד כי יבוא משיח, בעגלא דידן"). ועוד...}}.
-בשנת [[תשמ"ב]] כתב לאחר ההתוועדות אחד הרבנים שהשתתפו בה מכתב לרבי, בו הוא מביא מקור ב[[ראשונים]] לאפשרות שאחד יוציא את הרבים ידי חובת "לבסומי עד דלא ידע". הרבי השיב לו באגרת בה הוא דן בנושא, ומבאר שאף שמלכתחילה החיוב "לבסומי" הוא על כל אחד ואחד, בכל אופן יש תועלת כלשהי גם כאשר אחד המוציא את הרבים{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"א בהוספות.}}.
+בשנת [[תשמ"ב]] כתב לאחר ההתוועדות אחד הרבנים שהשתתפו בה מכתב לרבי, בו הוא מביא מקור ב[[ראשונים]] לאפשרות שאחד יוציא את הרבים ידי חובת "לבסומי עד דלא ידע". הרבי השיב לו באגרת בה הוא דן בנושא, ומבאר שאף שמלכתחילה החיוב "לבסומי" הוא על כל אחד ואחד, בכל אופן יש תועלת כלשהי גם כאשר אחד המוציא את הרבים{{הערה|1=לקוטי שיחות חלק כ"א בהוספות, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&st=&pgnum=499&hilite= ע' 492].}}.
 בשנת [[תשמ"ה]], אף הורה להשלים את הענין של "לבסומי עד דלא ידע" בשבת שלאחר פורים. במשך כמה שיחות דיבר על כך באריכות, תוך כדי ביאורים על כל אחד מסוגי המשתתפים בהתוועדות, מדוע גם הם חייבים להשתתף ב"עד דלא ידע" - [[סופר סת"ם|סופרי סת"ם]], [[רב|רבנים]] ספרדיים ורבנים אשכנזיים{{הערה|1=שיחת ש"פ תשא תשמ"ה, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15981&hilite=00ee6a68-be5e-495f-b8d1-97e10f45d286&st=%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8&pgnum=92 התוועדויות ח"ג ע' 1478] ואילך, בכמה שיחות.}}.
@@ שורה 58: / שורה 69: @@
 עם זאת אמר הרבי פעם{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/19/15/186&search=%D7%A2%D7%93+%D7%93%D7%9C%D7%90+%D7%99%D7%93%D7%A2 שיחת פורים תשי"ז], והזכירה ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/304&search=%D7%93%D7%A9%D7%A0%D7%94+%D7%96%D7%95 אגרת קודש] מ[[כ"ג באדר שני]] באותה שנה.}}, שבנוגע לכמות השתיה בפועל מספיקה אפילו טיפה אחת להביא את האדם למצב של "עד דלא ידע", אם הוא רק מבטל את מציאותו.
-{{הערות שוליים|}}
+{{הערות שוליים|טורים=כן}}