יין המשומר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==בסעודה==
-בסיום הסעודה שתיערך לעתיד לבוא, כאשר יגיעו לברכת המזון, מתארת הגמרא{{הערה|פסחים קיט, ב.}} את מהלך הדברים:
+בסיום הסעודה שתיערך לעתיד לבוא, כאשר יגיעו ל[[ברכת המזון]], יחפשו מי [[ברכת הזימון|שיזמן על הכוס]], וכך מתארת הגמרא{{הערה|פסחים קיט, ב.}} את מהלך הדברים:
 {{ציטוט|תוכן=נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן:
 :איני מברך, שיצא ממני ישמעאל.
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 ==בפנימיות העניינים==
-{{ערך מורחב|ערך=[[יין]] {{*}} [[כוס של ברכה]] {{*}} [[ברכת הזימון]]}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[יין]] • [[כוס של ברכה]] • [[ברכת הזימון]]}}
 בתורת החסידות מבואר, שישנם ב' אופנים בשמחה - יש שמחה שמורגשת באדם (שהוא מרגיש ש'''הוא''' שמח), ויש שמחה שאינה מורגשת (שהוא לא מרגיש את עצמו כלל).
@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 אבל את "עץ החיים" - גפן בעל ענבים לבנים (ירוקים) - היא לא גילתה. דהיינו, שאת דרגת היין שב[[חכמה]], שבה יש [[ביטול]] לגבי ה[[כתר]], ועל כן גם השמחה המגיעה ממנו היא בלא הרגשה - היא לא גילתה.
-גילוי בחינה נעלית זו לא יכול להיות בזמן שבו הרע קיים בעולם, ועל כן אי אפשר לו להתגלות, אולם לעתיד לבוא, כשיתברר הטוב מהרע, ומציאותו של הרע תתבטל, אז תתגלה הדרגה שבה "עין לא ראתה אלקים זולתך" - התענוג האלקי הבלתי מורגש, ואז יוכלו לשתות מאותו יין המשומר, שהוא יין המשמח.
+גילוי בחינה נעלית זו לא יכול להיות בזמן שבו הרע קיים בעולם, ועל כן אי אפשר לו להתגלות, אולם [[לעתיד לבוא]], כשיתברר הטוב מהרע, ומציאותו של הרע תתבטל, אז תתגלה הדרגה שבה "עין לא ראתה אלקים זולתך" - התענוג האלקי הבלתי מורגש, ואז יוכלו לשתות מאותו יין המשומר, שהוא יין המשמח.
 ===כוס של ברכה===
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 ומכיוון שההמשכה שנעשית על ידי הברכה על הכוס של יין זה, לא ירצו הצדיקים לברך עליה.
-====אברהם אבינו====
+====[[אברהם אבינו]]====
 טענתו של אברהם היא: "שיצא ממנו ישמעאל". דהיינו, אפילו שמדובר בזמן שבו כבר יתבטל הרע מהעולם, וגם הרע שבישמעאל שינק מהרע שבעץ הדעת יתברר; ועל פי זה אין מניעה שאברהם יברך, שהרי ענינו הוא [[מידת החסד]] וההשפעה למטה.
 אבל מכיוון שבהיות היין של עץ הדעת נמשך באופן מורגש - נמשך ישמעאל ממותרי החסדים של אברהם, לכן כאשר היין המשומר יימשך לעתיד לבוא באופן מורגש - הוא יפחד לברך ולהמשיך ממקום כל כך גבוה. שמכיוון שפעם אחת נמשך מהקו שלו יניקה ל[[קליפות|חיצונים]], הוא יפחד שזה יקרה שוב.
-ועל דרך משל: אדם שמעולם לא נכנס למלך מפחד שבהיכנסו למלך הוא ייכשל בדיבורו ויפגע בכבוד המלך, וזאת אף על פי שהוא רגיל לדבר עם שרי המלך. וכל שכן אם הוא דיבר עם שר המלך והוא נכשל בדיבורו, שהוא יפחד לבוא לפני המלך.
+ועל דרך משל: אדם שמעולם לא נכנס ל[[מלך]] מפחד שבהיכנסו למלך הוא ייכשל בדיבורו ויפגע בכבוד המלך, וזאת אף על פי שהוא רגיל לדבר עם שרי המלך. וכל שכן אם הוא דיבר עם שר המלך והוא נכשל בדיבורו, שהוא יפחד לבוא לפני המלך.
-====יצחק אבינו====
+====[[יצחק אבינו]]====
-טענתו של יצחק היא: "שיצא ממנו עשיו". וגם אצלו כמו אצל אברהם, מכיוון שפעם יצא ממנו מכשול - שנשפע ממנו אל הקליפות על ידי קו השמאל, הוא לא ירצה לברך.
+טענתו של יצחק היא: "שיצא ממנו [[עשיו]]". וגם אצלו כמו אצל אברהם, מכיוון שפעם יצא ממנו מכשול - שנשפע ממנו אל הקליפות על ידי [[קו השמאל]], הוא לא ירצה לברך.
 ====יעקב אבינו====
@@ שורה 67: / שורה 67: @@
 אך מכיוון שענינו הוא "[[קו האמצעי]]", והיינו שהיה ה"בריח התיכון" הממשיך מלמעלה למטה, למרות שמצד זה הוא יכול להמשיך את הגילוי למטה, ולא יהיו נטיות לצד, שהרי מיטתו הייתה שלימה (שלא יצאה ממנו השפעה לחיצונים), מכל מקום, מכיוון שכאשר תינתן התורה נהייתה לו בושה על כך שמה שעשה נחשב כאיסור בעולמות בי"ע, לכן הוא מפחד מלהמשיך שוב פעם באופן כזה שיהיה גילוי שלא במקומו.
-====משה רבינו====
+====[[משה רבינו]]====
-טענתו של משה היא: "שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי".
+טענתו של משה היא: "שלא זכיתי ליכנס ל[[ארץ ישראל]] לא בחיי ולא במותי".
 והיינו, שמכיוון שענינו של משה רבינו הוא "אור אבא" (חכמה דאצילות) בעצמו, ומכיוון שהוא למעלה מהשפע שנמשך ל"ארץ" - [[מלכות]], ולכן הוא לא זכה להיכנס לארץ.
@@ שורה 74: / שורה 74: @@
 לכן הוא לא ירצה לברך, שהרי ה[[כוס]] עניינה הוא מלכות, ומעולם לא הייתה דרכו בכך. ואם כן, כיצד הוא יוכל לברך ביין המשומר.
-====יהושע בן נון====
+====[[יהושע בן נון]]====
 טענתו של יהושע היא: "שלא זכיתי לבן".
 ולכאורה טענתו היא, שמכיוון שהוא לא זכה לבן, זאת אומרת שהוא לא שייך להמשיך למטה לעולם, ועל כן גם לעתיד לבוא הוא לא יוכל לברך על היין (כמו אצל משה רבינו).
-====דוד המלך====
+====[[דוד המלך]]====
 לעומתם, דוד המלך יענה: "אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"".
@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 ==פנימיות התורה==
-{{ערך מורחב|ערך=[[עדן]] {{*}} [[תורתו של משיח]]}}
+{{ערך מורחב|ערך=[[עדן]] • [[תורתו של משיח]]}}
 בדרך כלל, ה[[יין]] מרמז ל[[ספירת הבינה]]. דהיינו, שכפי שהיין עניינו הוא התגלות הנעלם בתוך הענבים, כך גם הבינה היא התגלות הנעלם לפני כן ב[[ספירת החכמה]]. אך אופן התגלות זה איננו כמו בתוך החכמה עצמה.