10,833
עריכות
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע [[האר"י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, חנה ושבעת בניה, התנא רבי יהושע בן חנניה, רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.}}. | בשנת ה' אלפים ש"ל ליצירה, הגיע [[האר"י]] הקדוש לצפת, ובמשך השנתיים בהם חי ופעל במקום גילה באזור הגליל את מקום קבורתם של עשרות תנאים ונביאים, ובהוראתו הוקמו במקום מצבות. באזור בית העלמין בצפת, נמצאו כעשרה מערות קבורה של אישים מתקופת המקרא ומתקופת התנאים{{הערה|ביניהם:אביו של הנביא הושע בן בארי, חנה ושבעת בניה, התנא רבי יהושע בן חנניה, רבי פנחס בן יאיר, רבי שמעון בן חלפתא, ועוד.}}. | ||
בשנת ה'של"ב נפטר | בשנת ה'של"ב נפטר הארי ונטמן במקום לצד מורו המקובל רבי [[משה קורדובירו]]{{הערה|שנפטר שנתיים קודם לכן, תקופה קצרה לאחר הגעתו של האר"י לצפת.}}, ובשנים שלאחר מכן נטמנו במקום תלמידיו וממשיכי דרכו, ואישים נוספים שפעלו בצפת דוגמת רבי [[יוסף קארו]], רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי משה מטראני, ורבי [[משה אלשיך]]. | ||
בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע לרדיוס מאה וחמישים דונם. | בשנים שלאחר מכן החלו רבים מתושבי העיר והאזור לטמון את קרוביהם שנפטרו בסמיכות למקום קבורתם של האישים הטמונים על צלע ההר, והמקום הפך לבית עלמין שהלך והתרחב עד שהגיע לרדיוס מאה וחמישים דונם. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין |בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']] | [[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית עלמין |בית העלמין]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי יוסף מטארני '[[המבי"ט]]']] | ||
===מצבתו של רבי יצחק לוריא=== | ===מצבתו של רבי יצחק לוריא=== | ||
מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[ | מצבתו של רבי יצחק לוריא הידוע בכינויו [[הארי]], ממוקמת בדרום בית העלמין באמצע ההר, בסמוך למדריגות העיקריות הקרויות בשם 'מדריגות גורי האר"י' ומהוות את שביל הגישה הנוח ביותר למקום. | ||
מידי שנה ביום ההילולא [[ה' מנחם אב]] פוקדים את המתחם עשרות אלפי אנשים, וההילולא נחשבת לאירוע ההילולא השני בגודלו לאחר ההילולא של [[רבי שמעון בן יוחאי]] ב[[מירון]] ב[[ל"ג בעומר]]. | מידי שנה ביום ההילולא [[ה' מנחם אב]] פוקדים את המתחם עשרות אלפי אנשים, וההילולא נחשבת לאירוע ההילולא השני בגודלו לאחר ההילולא של [[רבי שמעון בן יוחאי]] ב[[מירון]] ב[[ל"ג בעומר]]. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
מקום זה נחשב לאחד האתרים התירותיים המרכזיים של העיר, ומבקרים בו מאות אלפי אנשים במהלך השנה. | מקום זה נחשב לאחד האתרים התירותיים המרכזיים של העיר, ומבקרים בו מאות אלפי אנשים במהלך השנה. | ||
===מקווה | ===מקווה הארי=== | ||
[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]] | [[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]] | ||
בתחומי בית העלמין בסמוך למצבתו של האר"י, מצוי [[מקווה טהרה]] לגברים, בו על פי המסורת הורה | בתחומי בית העלמין בסמוך למצבתו של האר"י, מצוי [[מקווה טהרה]] לגברים, בו על פי המסורת הורה הארי לטבול את גופתו בטקס הטהרה לפני הקבורה. מי המקווה הינם מי מעיין, וברוב ימות השנה הטמפרטורה של המים הינה קרובה לאפס מעלות. | ||
המקום נחשב לאתר תירותי, וישנם הנוהגים לטבול במקום ומייחסים לטבילה משמעות רוחנית סגולית. | המקום נחשב לאתר תירותי, וישנם הנוהגים לטבול במקום ומייחסים לטבילה משמעות רוחנית סגולית. | ||