אוהל אדמו"ר הריי"צ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←האוהל) |
(←האוהל) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== האוהל == | == האוהל == | ||
[[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים [[ראשון]] ו[[חמישי]] בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], גם בימי [[שני]] וחמישי), בערבי [[ראש חודש]] ובימי | [[אדמו"ר שליט"א|הרבי]] נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים [[ראשון]] ו[[חמישי]] בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד [[חלוקת דולרים|חלוקת הדולרים]], גם בימי [[שני]] וחמישי), בערבי [[ראש חודש]] ובימי ההילולא של [[רבותינו נשיאינו]], שם היה קורא הרבי את ה[[פ"נ|פ"נים]] ורבים מהמכתבים שקיבל. | ||
האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום. | האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום. | ||
גרסה מ־23:33, 15 באוקטובר 2015
האוהל הינו המקום בו נטמן אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"י והמקום אותו פוקדים רבבות הרואים אותו כמקום המצאותו של הרבי. ממוקם בבית החיים "מונטיפיורי" שברובע קווינס, ניו יורק.
האוהל
הרבי נהג לפקוד את המקום בקביעות בימים ראשון וחמישי בכל שבוע (ובשנים האחרונות לאחר שהחל מעמד חלוקת הדולרים, גם בימי שני וחמישי), בערבי ראש חודש ובימי ההילולא של רבותינו נשיאינו, שם היה קורא הרבי את הפ"נים ורבים מהמכתבים שקיבל.
האוהל נבנה, בהוראת הרבי, ללא קורת גג על מנת שגם כוהנים יוכלו להשתטח במקום. כמו כן נבנתה מעין מחיצה בין מקום המצבות למקום שבו מתפללים הפוקדים את המקום.
במשך השנים היה במקום חדר מיוחד ששימש את הרבי בעת ששהה במקום, החדר נשרף בחודש אדר שני תשנ"ב.
במהלך שנת תשנ"ג נשאל הרבי על ידי הרופאים באם הוא מעוניין לנסוע לאוהל, והשיב בשלילה, אך השיב בחיוב לשאלה - אם ימשיך לנסוע ברגע שיתאפשר המצב[דרוש מקור].
לאחר ג' תמוז תשנ"ד נרכש מבנה המגורים הסמוך לאוהל על ידי ר' חיים ברוך הלברשטם שניהל את המקום במשך מספר שנים לאחריהם עבר המקום לניהולו של ר' אבא רפסון שרכש מספר מבנים נוספים בסמיכות, והקים במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים, מקווה טהרה לגברים, ו'חדר' בניהול ר' כתריאל שם טוב.
האוהל מנוהל על ידי עמותה. בעבר היו חברים בה הרב יוסף יצחק גוטניק והרב ירחמיאל בנימין קליין.
רבבות מבקרים במקום במשך השנה כולה ובעיקר בי' שבט, בערב ראש השנה ובג' תמוז.
דברי הרבי על האוהל
דבר שבשיגרה היה מענה הרבי "אזכיר על הציון". על מעלת האוהל וההשתטחות בו דיבר הרבי רבות ומהם: בשיחת יו"ד שבט תשי"ד ביאר הרבי את מעלת ההשתטחות באוהל ואמר כי למקום יש קדושה כמו בארץ ישראל. באותה שיחה אמר הרבי כי כאשר יודע היצר הרע כי באפשרותו של האדם להשתטח באוהל זה עצמו מחליש את תקפו כיון ש"יש לו פת בסלו".
באחת השיחות אמר הרבי כי "האוהל של הרבי הוא בקו השמחה".
הרבי אמר כי אלו הכותבים לרבי ומניחים את המכתב באוהל מתוך התקשרות אמיתית ובאמונה כי הרבי קורא את המכתב - הרי הרבי ימצא את הדרך לענות להם.
הרבי אמר לרב שלמה גורן, כי, האוהל הוא כמו חלק מ-770[דרוש מקור], כמו כן, אמר הרבי לרב גורן, כי אחת הסיבות שהוא אינו עולה לארץ, היא מאחר והוא מעוניין לפקוד את האוהל הק'.
יחד עם זאת, ראו לכל אורך שנות הנשיאות של הרבי, כי הוא מקפיד לא להפוך את המקום ל'מקום קבוע'. הרבי לא הסכים שיקבעו באוהל אפי' ברז לנטילת ידיים, אלא נטל את ידיו בכל פעם כשחזר ל-770[1].
מנהגי ההשתטחות
את חלקם של מנהגי ההשתטחות הורה הרבי עצמו לנהוג וחלקם נלמדו מאופן הנהגתו של הרבי בעת היותו באוהל.
א. נוקשים בדלת האוהל בטרם הכניסה.
ב. באוהל נהוג לקרוא את המענה לשון.
ג. נהוג שלא ללבוש נעלי עור בעת השהות באוהל.
ד. אלו שזכו לראות את הרבי (הריי"צ) בעיני בשר יציירו לעצמם את ציור פניו ויחשבו על כך "אז דא איז ער" (שכאן הוא).
ה. נהוג לקרוע את המכתב או הפ"נ ולהניחו על הציון.
ו. אין אוכלים ביום ההליכה לאוהל קודם הכניסה לאוהל[2], אך שותים (בדווקא).