משתמש:מנחם מענדל/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף
מנחם מענדל (שיחה | תרומות) (הגהה חלקית- אבן השתייה) |
מנחם מענדל (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[ספר הזוהר]] מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי [[יעקב אבינו]], כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש [[אור החיים]] על ה[[תורה]]{{הערה|1=[[אור החיים]] פרשת ויצא כח, כב.}} מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש. | ב[[ספר הזוהר]] מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי [[יעקב אבינו]], כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש [[אור החיים]] על ה[[תורה]]{{הערה|1=[[אור החיים]] פרשת ויצא כח, כב.}} מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש. | ||
==בתורת החסידות== | |||
ב[[תורת החסידות]] מוסבר{{הערה|1=[[תורת מנחם התוועדויות]] תשכ"א ח"ב עמוד 269}} שאבן השתייה מקבילה ל[[כח המסירות נפש]] של יהודי- ש"אינו רוצה ואינו יכול ליהיות נפרד ח"ו מאלוקות{{הערה|1=אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (נעתק ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (נעתק ב"היום יום" כא סיון). ועוד.}}" הנקרא גם "[[איתן שבנשמה]] או [[יחידה]]" | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־22:00, 29 ביולי 2015
אבן השתייה, היא אבן שנמצאת בקודש הקודשים בבית המקדש, על הר הבית. מקומה המדויק אינו ברור, ותלוי במיקומו המדויק של בית המקדש ושל הר הבית.
במשנה נאמר: "משניטל הארון, אבן הייתה שם מימות נביאים ראשונים, ושתייה הייתה נקראת, גבוהה מן הארץ שלוש אצבעות (כ-6 ס"מ)"[1].
בבית המקדש הראשון היה ארון הברית מונח על אבן זו. בבית המקדש השני, לאחר גניזת ארון הברית, היה הכהן הגדול מניח על אבן זו את המחתה עם הקטורת ביום הכיפורים, וכן היה מזה את דם חלק מהקרבנות של יום הכיפורים לפני האבן, במקום ארון הברית.[2]
חז"ל מסבירים שהשם "אבן השתייה" הוא על שם ש"ממנה הושתת העולם"[3], כלומר ממקום זה התחילה בריאת העולם[4] וממנה התפשט העולם.
כמה מן המפרשים פירשו שהכוונה היא ליסוד העולם במובן הרעיוני, שכן "מקום העבודה הוא יסוד העולם",[5]
בספר הזוהר מבואר שאבן השתייה היא מצבת האבן שהונחה על ידי יעקב אבינו, כמתואר בפרשת ויצא. ובפירוש אור החיים על התורה[6] מסביר שכבר אז הכין יעקב אבינו את האבן לבית המקדש.
בתורת החסידות
בתורת החסידות מוסבר[7] שאבן השתייה מקבילה לכח המסירות נפש של יהודי- ש"אינו רוצה ואינו יכול ליהיות נפרד ח"ו מאלוקות[8]" הנקרא גם "איתן שבנשמה או יחידה"
הערות שוליים
- ↑ מסכת יומא ה, ב.
- ↑ משנה שם.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת יומא דף נד עמוד ב.
- ↑ מדרש תנחומא, פרשת פקודי, פיסקא ג'.
- ↑ פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת יומא, פרק ה' משנה ב'; מאירי שם.
- ↑ אור החיים פרשת ויצא כח, כב.
- ↑ תורת מנחם התוועדויות תשכ"א ח"ב עמוד 269
- ↑ אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ד ע' שפד (נעתק ב"היום יום" כה תמוז). שם ע' תקמז (נעתק ב"היום יום" כא סיון). ועוד.