ימי בין המצרים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־20:49, 28 בדצמבר 2015

ימי בין המצרים, הינם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שהם שלושה שבועות מתאריך בקיעת החומות של ירושלים, עד לתשעה באב יום בו עלה בלהבות בית אלוקינו, בית המקדש פעמיים, הראשון על ידי נבוכדנצר מלך בבל ובפעם השניה על ידי טיטוס קיסר רומי.

ימים אלו נחשבים כימי 'אבל' ודין, דיני ומנהגי אבלות שונים נהוגים בימים אלו, והחל הראש חודש אב עולה רמת האבילות בדרגה ונוספים כמה מנהגים.

דיני ומנהגי בין המצרים (עד ראש חודש אב)

בזמן זה נשמרים מכל דבר המעורר שמחה, ומתאבלים על חורבן בית המקדש.

אסור לשמוע מוזיקה בזמן זה.
לא נוהגים לטייל בזמן הזה, הנחשב כזמן פורענות.
לא עורכים נישואים בזמן זה.

הוראות הרבי

בשנת תשל"ה יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים בלימוד התורה, תפילה, ונתינת צדקה בציבור.{{הערה|1=שלשלת היחס עמ' (25)</REF>

בשנת תשל"ו עורר הרבי ללמוד את הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים.{{הערה|1=שלשלת היחס עמ' (26)</REF>

בשנת תשמ"ו חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: לימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, בצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק "ציון במשפט תפדה".

תשעת הימים (מראש חודש אב עד תשעה אב)

מנהגי תשעת הימים

לא שותים יין ואוכלים בשר.
לא לובשים בדגים מכובסים, (נוהגים ללבוש את כל הדגים לפני, או לדרוך על הבגד)

הרבי היה לובש את החולצות בערב ראש חודש ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.{{הערה|1=מתוך רשימה של המשב"ק הרב חס"ד הלברשטם.</REF>

בשנת תשל"ה עורר הרבי לערוך סיומי מסכתות וסעודת מצווה בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,{{הערה|1=שם.</REF> ובשנת תשנ"א הורה להמשיך בכך עד לט"ו באב ועד בכלל^[1].

החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

קישורים חיצונים

הערות שוליים

↑ שיחת שבת פרשת דברים תנש"א

[1] שיחת שבת פרשת דברים תנש"א

[1]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ===הוראות הרבי===
-בשנת [[תשל"ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור.<REF>[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]</REF>
+בשנת [[תשל"ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]</REF>
-בשנת [[תשל"ו]] עורר הרבי ללמוד את הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים.<REF>[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (26)]</REF>
+בשנת [[תשל"ו]] עורר הרבי ללמוד את הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (26)]</REF>
 בשנת [[תשמ"ו]] חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף ב: לימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, בצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות שנרמזים בפסוק "ציון במשפט תפדה".
@@ שורה 23: / שורה 23: @@
 * לא לובשים בדגים מכובסים, (נוהגים ללבוש את כל הדגים לפני, או לדרוך על הבגד)
-הרבי היה לובש את החולצות בערב [[ראש חודש]] ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.<REF>מתוך רשימה של המשב"ק הרב [[חס"ד הלברשטם]].</REF>
+הרבי היה לובש את החולצות בערב [[ראש חודש]] ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.{{הערה|1=מתוך רשימה של המשב"ק הרב [[חס"ד הלברשטם]].</REF>
-בשנת [[תשל"ה]] עורר הרבי לערוך [[סיומי מסכתות]] וסעודת מצווה בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,<REF>שם.</REF> ובשנת [[תשנ"א]] הורה להמשיך בכך עד ל[[ט"ו באב]] ועד בכלל{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת דברים תנש"א}}.
+בשנת [[תשל"ה]] עורר הרבי לערוך [[סיומי מסכתות]] וסעודת מצווה בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,{{הערה|1=שם.</REF> ובשנת [[תשנ"א]] הורה להמשיך בכך עד ל[[ט"ו באב]] ועד בכלל{{הערת שוליים|שיחת שבת פרשת דברים תנש"א}}.
 החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.