ימי בין המצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ימי '''בין המצרים''', הינם הימים שבין [[שבעה עשר בתמוז]] ל[[תשעה באב]], ונחשבים לימי דין. דיני ומנהגי [[אבל]] שונים נהוגים בימים אלו, מלבד דיני האבל המיוחדים הנהוגים בתשעה באב וכל השבוע של תשעה באב. | ימי '''בין המצרים''', הינם הימים שבין [[שבעה עשר בתמוז]] ל[[תשעה באב]], ונחשבים לימי דין. דיני ומנהגי [[אבל]] שונים נהוגים בימים אלו, מלבד דיני האבל המיוחדים הנהוגים בתשעה באב וכל השבוע של תשעה באב. | ||
ביניהם: איסור | ביניהם: אסור לאכול בשר ולשתות יין, איסור שמיעת מוזיקה, וכן כל דבר שמוסיף שמחה. | ||
בשנת [[תשל"ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור.<REF>[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]</REF> | בשנת [[תשל"ה]] יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים ב[[לימוד התורה]], [[תפילה]], ונתינת [[צדקה]] בציבור.<REF>[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (25)]</REF> | ||
בשנת [[תשל"ו]] עורר הרבי ללמוד | בשנת [[תשל"ו]] עורר הרבי ללמוד את הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים.<REF>[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (26)]</REF> | ||
בשנת [[תשמ"ו]] חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף בענינים של "ציון במשפט תפדה", דהיינו: להוסיף בלימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, ובצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות. | בשנת [[תשמ"ו]] חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף בענינים של "ציון במשפט תפדה", דהיינו: להוסיף בלימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, ובצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות. | ||
גרסה מ־13:13, 19 בפברואר 2015
ימי בין המצרים, הינם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ונחשבים לימי דין. דיני ומנהגי אבל שונים נהוגים בימים אלו, מלבד דיני האבל המיוחדים הנהוגים בתשעה באב וכל השבוע של תשעה באב. ביניהם: אסור לאכול בשר ולשתות יין, איסור שמיעת מוזיקה, וכן כל דבר שמוסיף שמחה.
בשנת תשל"ה יצא הרבי בקריאה, להוסיף בימי בין המצרים בלימוד התורה, תפילה, ונתינת צדקה בציבור.[1]
בשנת תשל"ו עורר הרבי ללמוד את הלכות בית הבחירה בימי בין המצרים.[2]
בשנת תשמ"ו חזר הרבי ועורר שעל כל אחד להוסיף בענינים של "ציון במשפט תפדה", דהיינו: להוסיף בלימוד התורה ובפרט בענייני בית הבחירה, ובצדקה - הוספה בצדקה יותר מכדי הרגילות.
תשעת הימים
בשנת תשל"ה עורר הרבי לערוך סיומי מסכתות בתשעת הימים, ולצרף - בימי החול - נתינה לצדקה,[3] ובשנת תשנ"א הורה להמשיך בכך עד לט"ו באב ועד בכלל[4].
החומרות שנוהגים מתחילות מראש חודש אב ומנהג חב"ד הוא כמנהג האשכנזים ולא כמנהג הספרדים המחמירים רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
הרבי עורר כמה פעמים ללמוד בימים אלו את הלכות בין המצרים ותשעה באב.
בתשעת הימים אסור ללבוש בגדים מכובסים שלא לבשו עדיין.
הרבי היה לובש את החולצות בערב ראש חודש ופושטו מייד באופן שהשרוול מתהפך לפנים וכך היה תולהו על הקולב לסימן שכבר לבשו, באם בשעת הפשטת החולצה השרוול לא התהפך, היה חוזר ולובשו ופושטו שוב.[5]
את לימודי החת"ת של ח' באב יש ללמוד לפני חצות היום. את החת"ת של ט' באב ללמוד מצהרי הצום. אבל, את שיעור הרמב"ם היומי של תשעה באב יש ללמוד רק מצאת הצום.[6]
הרבי כותב שהיות ומשיח נולד בתשעה באב ומזלו גובר הרי שמהדרים, באם אפשרי לקדש את הלבנה תיכף במוצאי תשעה באב, להראות את חוזק אמונתינו בביאת הגואל.
קישורים חיצונים
- ימי בין המצרים - אתר חב"ד בישראל
- הוראות הרבי לימי בין המצרים
- דיני בין המצרים ותשעה באב מאת הרב שאול רוזנבלט - מתוך שבועון בית משיח.
- שיעור בהלכות תשעת הימים מאת הרב יקותיאל פרקש
- 
הערות שוליים
- ↑ שלשלת היחס עמ' (25)
- ↑ שלשלת היחס עמ' (26)
- ↑ שם.
- ↑ שיחת שבת פרשת דברים תנש"א
- ↑ מתוך רשימה של המשב"ק הרב חס"ד הלברשטם.
- ↑ הרבי.