משה דובער ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־23:05, 8 בדצמבר 2014

הרב משה דובער ריבקין היה ראש ישיבת תורת אמת בירושלים וראש ישיבת תורה ודעת בניו-יורק. נחשב לאחד מגדולי הרבנים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית, העמיד אלפי תלמידים והוציא מתחת ידיו עשרות כותרים של חידושי תורה עמוקים.

תולדות חיים

ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' ישראל צבי הבר

נולד לאביו הרב בן ציון ריבקין רבה של סינצי שברוסיה, בכ"א כסלו תרנ"ג^[1].

בצעירותו נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם נקשר במיוחד למשפיע ר' מיכאל בלינער.

לאחר תום לימודיו נישא לבת החסיד ר' יעקב טוביה הבר.

בשנת תרע"ו כאשר אדמו"ר הרש"ב העתיק לרוסטוב התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין נהי' לבן ביתו של הרבי, ושמשו עד הסתלקותו בב' ניסן תר"פ. על ימים אלו חיבר את הספר אשכבתא דרבי".

בשנת תרפ"ד עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת תורת אמת ירושלים. בשנת תרפ"ח נסע לארצות הברית ושם היה ראש ישיבת "תורה ודעת".

הי' חבר בארגוני ניח"ח והועד לבניין האהל.

הרב ריבקין היה משתתף קבוע בהתוועדויות הרבי, והיה יושב מאחורי הרבי, באזני מספר חסידים אמר^[2]: "מדוע אומרים עלי שאיני מקושר לרבי? הלא אני מקפיד באופן קבוע להגיע להתוועדויות, יותר מחסידים גדולים?!"^[3].

נתק בינו לבין חצר הרבי

בשנת תשל"ד אחד מחברי הכנסת דיבר במליאת הממשלה נגד תיקון חוק מיהו יהודי, כשבים דבריו התבטא שלא אכפת לו מה גדולי ישראל אומרים, ומה החפץ חיים אומר בעניין זה. לאחר שעברו מספר שבועות ואף אחד לא הוציא מחאה נגד דבריו של אותו חבר כנסת, הרבי דיבר בהתוועדות על הנושא ודרש שתלמידי החפץ חיים ימחו ברבים על ביטוי שכזה המבזה ברבים את אחד מגדולי ישראל האמיתיים.

בעקבות דברי הרבי הוציאו רבני חב"ד מכתב מחאה, וניסו להחתים גם את הרב ריבקין שנמנע מלתת את הסכמתו. בפועל, צירפו את שמו למכתב המחאה מתוך השערה שהוא לא יפרסם הכחשה, אך ההשערה התבררה כמוטעית מיסודה, ולמחרת פרסום המחאה פירסם הרב ריבקין הכחשה גורפת וטען שאין כל קשר בינו לבין מכתב המחאה, ובכך הפך את כל רצונו של הרבי שתתפרסם מחאה ללעג ולקלס.

מספר בחורים כעסו על מעשיו ותקעו מפתח בחור המנעול של ביתו באופן שלא יהיה אפשר לפתוח את הדלת, ובעקבות זה חתנו אהרן שורין התחיל בפרסום כתבות נאצה נגד תנועת חב"ד והרבי העומד בראשה.

במהלך הפרשיה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין, והוא הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות העגמת נפש שגרם.

נפטר בי"ח מר חשוון תשל"ז^[4], ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד הר הזיתים בירושלים.

ספריו

אשכבתא דרבי - מתאר את הסתלקות אדמו"ר הרש"ב. בספר מופיעים גם מנהגי אדמו"ר הרש"ב ופעמים ביאורים הלכתיים מקיפים בנושא.
קונטרס א' - ד' - קונטרסים בנושאים שונים, נדפס על ידי תלמידיו בין השנים תשט"ו - תשכ"ב.
שני קונטרסים - כעין הקונטרסים א' - ד'. נדפס בשנת תשכ"א.
שערי ציון - חדושים וביאורים שונים בש"ס ובראשונים, נדפס בשנת תשל"ה.
רבים מחידושיו מופיעים בקובצי האוהל.

משפחתו

הגאון רבי שלום ריבקין, גאב"ד סט. לואיס, ארה"ב.

חתנו: העיתונאי אהרן בן-ציון שורין.

לקריאה נוספת

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג
פרק העוסק בדמותו בתוך הספר 'גדולי האומה'

הערות שוליים

↑ ספר השיחות תש"ז עמוד 148.
↑ מפי הרב הלל פבזנר.
↑ בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן חסידות חב"ד
↑ ספר השיחות תש"ז עמוד 148.

[1] ספר השיחות תש"ז עמוד 148.

[2] מפי הרב הלל פבזנר.

[3] בספרו 'אשכבתא דרבי' הדפיס תיאור מלא שבח על 'כ"ק אדמו"ר גאון ישראל הרמ"מ שליט"א', המרומם קרן חסידות חב"ד

[4] ספר השיחות תש"ז עמוד 148.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==תולדות חיים==
 [[קובץ:ריבקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה דובער (משמאל) ובן דודו ר' [[ישראל צבי הבר]]]]
-נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שברוסיה. ב[[כ"א כסלו]] [[תרנ"ב]] החל ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]].
+נולד לאביו הרב [[בן ציון ריבקין]] רבה של [[סינצי]] שברוסיה, ב[[כ"א כסלו]] [[תרנ"ג]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}.
-כרבו המובהק החשיב את ה[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינער]].
+בצעירותו נשלח על ידי אביו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם נקשר במיוחד ל[[משפיע]] ר' [[מיכאל בלינער]].
 לאחר תום לימודיו נישא לבת ה[[חסיד]] ר' [[יעקב טוביה הבר]].
-בשנת [[תרע"ו]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] העתיק ל[[רוסטוב]] התללוה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין נהי' לבן ביתו של הרבי, ושמשו עד [[הסתלקות]]ו ב[[ב' ניסן תר"פ]]. על ימים אלו חיבר את הספר [[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]".
+בשנת [[תרע"ו]] כאשר [[אדמו"ר הרש"ב]] העתיק ל[[רוסטוב]] התלווה אליו הרב הבר ועמו הרב ריבקין. הרב ריבקין נהי' לבן ביתו של הרבי, ושמשו עד [[הסתלקות]]ו ב[[ב' ניסן תר"פ]]. על ימים אלו חיבר את הספר [[אשכבתא דרבי (ספר)|אשכבתא דרבי]]".
 בשנת [[תרפ"ד]] עלה לארץ ישראל וכיהן כראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים (גדולה)|תורת אמת ירושלים]]. בשנת [[תרפ"ח]] נסע לארצות הברית ושם היה ראש ישיבת "[[ישיבת תורה ודעת|תורה ודעת]]".
@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 במהלך הפרשיה שנמשכה כמה שבועות, היו התבטאויות מאוד חריפות של הרבי על חתנו של הרב ריבקין, והוא הרגיש מאוד שלא בנוח להגיע להתוועדויות של הרבי בעקבות העגמת נפש שגרם.
-נפטר ב[[ה' מר חשוון]] [[תשל"ז]], ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
+נפטר ב[[י"ח מר חשוון]] [[תשל"ז]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/4/30/148 ספר השיחות תש"ז עמוד 148].}}, ומנוחתו כבוד ב[[חלקת חב"ד הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].
 == ספריו ==