ארמון למלך המשיח

בשנת תשל"ח עלה הרעיון בראשו של ר' זושא רבקין, חסיד עם רקורד עשיר של עשייה ובנייה בכפר חב"ד.

ר' זושא ידע שדברים כאלה לא עושים ללא רשות מהרבי, וכאשר אחיו ר' חיים נסע לניו-יורק, ביקשו לשטוח לפני הרבי את הרעיון לבניית בית לרבי בכפר חב"ד.

ר' חיים נכנס ל'יחידות' אצל הרבי, ואמר שאחיו מעוניין לבנות לרבי בית בכפר חב"ד. הרבי הישיר אליו מבט חודר, ואמר: "ער וויל בוייען א שטוב פאר מיר אין כפר חב"ד [= הוא רוצה לבנות בית עבורי בכפר חב"ד]?", ומיד המשיך כשהוא מראה בידו הקדושה תנועה של החלטיות - "אן ארמון [=ארמון]!". אחר כך המשיך הרבי ואמר: "און ניט אזוי ווי איצטער. און דערוויילע ווארטן [=אבל לא כפי שזה כעת. ובינתיים, שימתין]".

הרבי מקבל את תוכניות הארמון

את הוראת הרבי קיבל ר' זושא בהפתעה גמורה. הוא חשב לבנות בית מגורים רגיל, והנה מגיע מסר מדהים מהרבי: הרבי אינו מעוניין בבית מגורים רגיל, אלא בארמון, אבל בינתיים להמתין. הוא המתין בציפייה דרוכה ליום בו יאשר לו הרבי להתחיל בבניית הארמון, ובינתיים פנה לאדריכל זאב מרגנית, וביקש ממנו להכין תוכנית מיתאר לארמון עבור הרבי מלך המשיח. התוכנית הוכנה במהירות ונשלחה לרבי. תשובתו של הרבי הייתה בזה הלשון: "נתקבל ותשואות חן. לעת-עתה לחכות בבניין". לתשובה צירף הרבי עשר מטבעות: חמש מטבעות של לירה, וחמש מטבעות של חצאי דולרים.

שבט תשנ"ב. הרבי מאשר להתחיל בבניית הארמון

כמעט עשור וחצי שנים חלפו, ובמהלכן לא פסק ר' זושא מלבקש שוב ושוב את רשות הבניה המיוחלת. אך הרבי לא העניק את האישור המיוחל, והשיב "עדיין לא הגיע הזמן". בשלהי חודש שבט תשנ"ב החלה התפנית. מרת נעמי רבקין עברה לפני הרבי ב'יחידות-כללית', ואמרה שבעלה שואל האם הוא יכול להתחיל בבניית הארמון עבור הרבי מלך המשיח? הרבי השיב בחיוך קורן מאושר: 'לשאול רב בארץ הקודש'.

הרב אשכנזי מאשר. הרבי: "הצלחה בבנייה"

הבשורה הטובה הגיעה במהירות לר' זושא, שסר מיד לביתו של הרב מרדכי אשכנזי, מרא דאתרא של כפר חב"ד, וסיפר לו על הוראת הרבי לבנות ארמון, ולשאול רב בארץ הקודש. לאחר ששמע את כל הפרטים והבין שזהו רצון הרבי, אמר לו הרב שיתחיל לבנות מתוך שמחה, בשעה טובה ומוצלחת. כשהיא מצויידת בברכת המרא דאתרא, עברה הגברת רבקין אצל הרבי בחלוקת דולרים, וסיפרה על הסכמת הרב. הרבי קיבל את הבשורה בשמחה, והעניק לה דולר נוסף באומרו: "כפי שהרב הורה כן תעשו ובהצלחה רבה. ברכה והצלחה".

הרבי מחליט על מיקום הארמון: ליד 770

ר' זושא ניגש לוועד הכפר, וביקש מהם הצעות למיקום הארמון בשטח הכפר. הם הניחו על השולחן תצלום אוירי של כפר חב"ד ולאחר התייעצות קצרה החליטו על שלושה מקומות אפשריים. אחד מהם היה על-יד בית אגודת-חסידי-חב"ד באה"ק - 770 היה זה ביום חמישי. ר' זושא לא איבד זמן יקר: הוא עלה על המטוס הראשון לניו-יורק, וביום שישי, דקות אחדות לפני השעה עשר בבוקר, השעה בה יוצא הרבי מחדרו לתפילת שחרית, המתין לרבי סמוך לחדרו, כשבידו התצלום האוירי עליו מסומנים המקומות האפשריים לבניית הארמון.

הרבי קיבל מידיו את התצלום בחיוך רחב, ומיד אמר "זאלסט האבן א סאך פרנסה [=שתהיה לך פרנסה בשפע]!" כעבור שעות ספורות, הוציא הרבי את תשובתו באמצעות מזכירו הרב גרונר: "אצל בית אגו"ח" [=ליד 770, בית אגודת חסידי חב"ד].

הרבי נותן 'משקה' להנחת אבן הפינה

בעת ההתוועדות בשבת-קודש, נתן הרבי בקבוק 'משקה' עבור הנחת אבן-הפינה לארמון. במוצאי שבת שאל ר' זושא את הרבי באיזה תאריך לערוך את הנחת אבן-הפינה, וכן - האם לעשות אירוע כלל-ארצי עם פירסום מסיבי בכל כלי-התקשורת בארץ, או לא? תשובת הרבי הייתה: לערוך את הנחת אבן-הפינה ב'יומא דפגרא', פורים-קטן, ולא כלל-ארצי. טרם נסיעתם חזרה לארץ עברו בני הזוג רבקין אצל הרבי בחלוקת דולרים. הרבי העניק לר' זושא דולר נוסף ואמר: "זה עבור הבניות". אחר-כך אמר לרעייתו בחיוך רחב: "בטח גם היא משתתפת בבניות". אחר-כך נתן לו הרבי דולר נוסף, שלישי, ואמר: "זה עבור שאר הבניינים".

הרבי מבקש תמונות ווידאו מהנחת אבן הפינה

ללא פירסומת עברה הידיעה על הנחת אבן הפינה מפה לאוזן, ומאות רבות של אנ"ש חסידי חב"ד, מכל רחבי הארץ, השתתפו באירוע.

בקלטת וידאו שמתעדת את האירוע נראה ר' זושא עובר בין המשתתפים ומחלק מה'משקה' שקיבל מהרבי עבור הנחת אבן הפינה.

על בימת הכבוד ישבו רבני אנ"ש וזקני החסידים. רבו של כפר חב"ד, הרב מרדכי אשכנזי ו(להבחל"ח) זקן רבני חב"ד הרב דוד חנזין והחסיד הישיש הרב אלתר הילביץ' ע"ה, נשאו נאומים מרגשים על הזכות לבנות לרבי את נחלתו.

מיד לאחר הטקס, אחר חצות הלילה, קיבל ר' זושא שיחת טלפון ממזכירו של הרבי, הרב גרונר, שאמר לו כי הרבי מבקש לדעת מי היו המכובדים שנכחו בטקס, והאם נלקחו תמונות. ר' זושא השיב כי יכין רשימה וישלח אותה בבוקר למחרת, אך המזכיר הבהיר שעל ר' זושא לענות מיד מכיוון שהרבי מאזין לשיחה. מיד התחיל ר' זושא, למנות את שמות המשתתפים השונים וכאשר רק הזכיר את שמו של אחד מזקני החסידים, ר' אלתר הילביץ ע"ה, הפסיק אותו הרב גרונר ואמר כי הרבי מאוד מרוצה שהוא היה שם ושזה מספיק.

נוכחותו של ר' אלתר הילביץ ע"ה, בטקס הנחת אבן הפינה – הסבה לרבי קורת רוח מרובה. כבר מפתח דבריו של ר' אלתר בטקס, ניתן להבין מה היו הדברים שבגינם רווה הרבי נחת: "זכות גדולה היא לי באופן אישי להיות עכשיו כאן במסיבה הזאת שהיא הנחת אבן הפינה לנחלתו הפרטית של כ"ק הרבי שיחי' לאורך ימים ושנים טובות." בהמשך דבריו, מספר החסיד על כך שראה את נחלתם של האדמו"רים הקודמים ושכעת הוא מאושר לראות כיצד גם הרבי זוכה לנחלה משלו בישראל.

הרבי: להתבונן מה רוצים לבנות - ולהחליט!

בהתוועדות רעים עם כמה מידידיו, בהם האדריכל מרדכי גורליק והמרא דאתרא הרב אשכנזי, כדי לבחון אמות מידה לבניית נחלתו של הרבי, עלה הרעיון - לבנות לרבי מלך המשיח בית לפי דגם ביתו ברחוב פרזידנט שבקראון-הייטס. הרבי לא היה מרוצה מהנסיגה בתוכניות, והשיב במענה חריף: באם רוצים לבנות, יתבוננו מה רוצים ויחליטו. אחרי כמה וכמה שנים החליטו לשאול אותי?! ומתוך התוועדות?! אזכיר על הציון. - מקבלי המכתב הבינו מיד, כי רצון הרבי בארמון של ממש ולא בדירת מגורים רגילה, כדוגמת הדירה ברחוב פרזידנט...

הרבי: יכולים לקבל השתתפות מהציבור

זאב מרגנית, אדריכל בעל שם עולמי, שרטט תוכנית פרטנית של הארמון, ואף הגיע לכפר חב"ד על-מנת לראות את השטח המיועד ולהחליט באיזה מקום בדיוק - ליד 770 - כדאי למקם את הארמון.

לאחר סיור מקיף במקום ובדיקת כל ההיבטים, כתב האדריכל את מסקנותיו: "המגרש שנמצא ממערב ל- 770 - בית אגו"ח - ראוי בכל לשון של המלצה להיות הנחלה עליה ייבנה הארמון למלך המשיח, וזאת מהסיבות הבאות: א. המגרש מתאים לגודל הבניין. ב. המגרש צופה על כל שפלת החוף ונראה למרחקים. הוא נותן תחושה של מפגש השמים והארץ. ג. הארמון שייבנה במגרש זה ייצור ככר יפה ומכובדת יחד עם 770 - בית אגו"ח - ותקרא 'ככר מלך המשיח'".

לר' זושא אצה הדרך. הוא לקח עמו את התוכניות, עלה שוב על המטוס הראשון היוצא לניו-יורק, והכניס את התוכניות לרבי מלך המשיח, כשבנוסף, שאל את הרבי האם עליו להיענות לבקשת רבים מאנ"ש החפצים להשתתף בהוצאות הבניה.

לא חלף זמן רב והרב גרונר הוציא לר' זושא תשובה בזה הלשון : "א. על מכתבו והמצ"ב [=המפות] נתן הסכמתו וברכתו. ב. יכולים לקבל השתתפות מהציבור. ג. ברכה והצלחה".

...אבל בסכום גדול!

בשנת תשל"ח, השנה בה הועלה רעיון בניית הארמון לראשונה בפני הרבי, הסתיימה בכפר חב"ד בניית בית הכנסת "בית מנחם", על שמו של הרבי. גבאי בית הכנסת ביקשו להזמין את הרבי להשתתף בחנוכת הבית של בית הכנסת, והרבי ביקש שההזמנה תהיה בכתב. ההזמנה הועלתה על הכתב, ועליה חתמו רבים מאנ"ש חסידי חב"ד.

בהזמנה נכתב כי מזמינים את הרבי מלך המשיח לחנוכת הבית של בית הכנסת. הזמנה זו מסר ר' זושא ריבקין – מגבאי בית הכנסת - לרבי, שנתן לו 1,800 שטרות של דולרים בודדים - כדי לחלק לכל מי שחתם על ההזמנה. וכך אמר הרבי: "לתת רק לאלה שכבר חתמו בפועל, ואלה שיחתמו אחר כך - שהקב"ה יתן להם מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ואם יישארו שטרות - לעשות בהם דברים טובים."

למעשה, אכן נותרו שטרות רבים מאז. בשנת תשנ"ב, לאחר שהרבי הביע את הסכמתו לבניית הארמון, העלה ר' זושא בפני הרבי את האפשרות למכור את הדולרים שברשותו למי שיתרום עבור בניית הארמון, ולהבטיח בשם הרבי שיתברכו בהמצטרך להם. הרבי הסכים לרעיון, אך התנה: "אבל בסכום גדול."

בניית הארמון - עסק של הנהלת כפר חב"ד

במעמד חלוקת דולרים לצדקה בכ"ח שבט תשנ"ב (קלטת וידאו "פנינים מחלוקת דולרים - 10" כ"ח שבט תשנ"ב, שעה 32:3), עבר מר נחמן לפני הרבי, ואמר את הדברים הבאים: - אני מגיש מועמדות לראשות המועצה האזורית חוף עזה. הרבי: "שיהיה בהצלחה רבה בשורות טובות". - יש לי עוד בקשה. אני עובד שלושים שנה בבניה. שמעתי שהרבי רוצה לבנות ארמון בארץ ישראל. אני רוצה להיות שותף, לעזור קצת בזה. הרבי: "זה צריך לדבר עם ההנהלה של כפר חב"ד - הם המתעסקים בזה, לא אני. ברכה והצלחה". מתשובת הרבי, רואים בברור שרצונו בבניית ארמון, אלא שהמלאכה בפועל מוטלת דווקא על הנהלת כפר חב"ד. הרבי רוצה שהם יהיו המתעסקים בזה.

מסיבות שונות, התעכבה בניתו של הארמון עד עתה.

קישורים חיצוניים

• חוברת על הארמון למלך המשיח
• סרט על הארמון למלך המשיח