אסתר

אסתר המלכה (אסתר בת אביחיל, משבט בנימין. בת דודו של מרדכי היהודי) הייתה גיבורת סיפור המגילה ונס חג הפורים. אסתר נישאה למלך אחשוורוש בעל כרחה לאחר שהאחרון הרג את מלכתו הקודמת, ושתי. בדורה נגזרה גזירת שמד על כל עם ישראל, ובזכות נישואיה למלך הביאה להצלת כל עם ישראל משמד וכליה.

אסתר הייתה גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל.

סיפור המגילה

לאחר שהמלך אחשורוש הרג את המלכה ושתי בעקבות כעס ועלבון זמני, בחר באסתר להחליפה ונישא לה בעל כרחה, במצוות מרדכי לא סיפרה לאחשורוש על מוצאה היהודי. כאשר יועצו של המלך המן האגגי (מזרעו של עמלק) קיבל את הסכמתו של המלך להשמיד את כל היהודים, אסתר צוותה על ידי מרדכי להיכנס אל המלך לנסות ולפעול לביטול הגזירה, אך אסתר חששה להיכנס אל המלך ללא הזמנה ותאום מוקדם, דבר שיכול להביא לידי מותה. מרדכי לא התפשר והבהיר לה שכל הסיבה שההשגחה סיבבה שדווקא היא תבחר היה כדי שבבוא הזמן תבטל את הגזירה על היהודים, ומרדכי מסיים את המסר במין איום שאם לא תעשי זאת "רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך יאבדו"..., אסתר מיד הסכימה למסור את נפשה למען עם ישראל וציוותה על מרדכי ועל כל היהודים לצום למענה שלושה ימים - "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי אל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערֹתי אצום כן" , וכך נכנסה אל המלך אשר שמח לקראתה, ופעלה לביטול הגזירה ותליית המן שהיה צורר ושונא היהודים.

אסתר ופעולתה

אסתר בת אביחיל שהייתה יתומה מאב ואם אומצה על ידי דודה מרדכי היהודי משבט בנימין, שהיה באותו תקופה מחשובי רבני ומנהיגי היהדות באותו התקופה ואף היה אחד מאנשי כנסת הגדולה (שכללה 120 אנשים), מרדכי אף נישא לאסתר.

אסתר מכונה במגילה גם הדסה,

את סיפור מאורעות התקופה הנקרא מגילת אסתר כתבו מרדכי ואסתר, אסתר ביקשה מחכמי ישראל

א' לקבוע את מגילת אסתר וסיפורה לדורות, "שלחה להם אסתר לחכמים קבעוני לדורות"

ב' להכניס את המגילה לקטגורית ספרי הקדוש, "שלחה להם אסתר לחכמים כתבוני לדורות" שיהיה אחד מהכתובים.

הרבי מסביר שפעולת ביטול הגזירה על ידי מרדכי ואסתר מתחלק לשני ענינים, מרדכי פעל והציל את נפשם של ישראל ברוחניות, (להחזירם בתשובה). ואסתר פעלה במישור הגשמי והצילה את הגוף הפיזי והגשמי של ישראל שלא יהרגו אותם.

אסתר בחסידות

בתורת החסידות מוסבר כי "אסתר" היא מלשון "הסתרה", כמו שכתוב "וְאָנֹכִי, הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא". נס פורים היה מוסתר ומלובש בטבע בצורה שקשה להבחין כי מדובר בנס אלוקי. כלומר, ניתן להסביר את מהלך האירועים במגילה, כצירוף מקרים מופלא הניתן להסבר בדרכי הטבע ונסתר כח עליון אלוקי. אך תורת החסידות מחדשת, כי דווקא הנסים ה'מלובשים' בטבע, הם נסים נעלים יותר מהנסים הנראים בגלוי כי הם בגדר 'נס' - השוברים את הטבע.

ולכן אסתר היא בדרגת מלכות דאצילות, כיוון שספירת המלכות
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין דאצילות כוללת את האורות הכי נעלים (מצד היותו האחרון בעולם האצילות) אך מצד שני מספירה זו האור יורד לעולמות התחתונים יותר; בריאה, יצירה, ועשיה, ומשפיע עליהם את האורות שיש בעולם האצילות בצורה מצומצמת יותר. על-דרך נס פורים שהגילוי האלוקי שבנס הוא נעלה ביותר, ומצד שני חודר בגשמיות-תחתונים.

בהתוועדות של הרבי בחג הפורים שנת תשי"ד נשא הרבי שיחה מיוחדת בה הסביר שמוכרחים לומר שאסתר היתה מבית "חסידי" (חסיד זהו לאו דווקא אדם שמשתייך לחסידות מסוימת או לאדמו"ר מסוים, אלא נקבע לפי דפוס התנהגות 'חסידי'). כי לכאורה על פי ההלכה היבשה היה אסור לאסתר למסור את נפשה בשביל חייו של מישהו אחר, ואם הייתה שואלת רב לא חסידי האם עליה להסתכן בשביל להציל את חייהם של עם ישראל, הייתה נענית בשלילה! ומוסיף הרבי שה"הנהגה החסידית" הזו הגיעה אליה כי גדלה בביתו של חסיד - מרדכי היהודי, שמוכרחים לומר שמרדכי היה חסיד, כי רק חסיד שמבין את מעלת אמירת 'לחיים' יכול לתקן כזה מנהג של שתיית לחיים לדורות.