עבודה זרה – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
מ החלפת טקסט – "סט"א" ב־"סטרא אחרא"
הנחה (שיחה | תרומות)
שורה 7: שורה 7:


== תוכן המצווה ==
== תוכן המצווה ==
=== מהותה ===
'''עבודה זרה''' היא האמונה במציאות שאינה האלוקים שיש לה כח ויכולת לנהל ולהשפיע בעולם, כתוצאה מאמונה זו החלו בני אדם לעבוד את הנבראים הללו בעבודות שונים וזו היא "עבודה זרה"
וכך מתואר בספר ה"יד החזקה" להרמב"ם את התחלת ה'עבודה זרה'
בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדולה..אמרו הואיל והאלוקים ברא כוכבים..להנהיג את העולם..ראויים הם לשבחם ולפארם..ואחר שארכו הימים..והתחילו על דרך זו לעשות צורות בהיכלות ותחת האילנות..ואומרים לכל העם שזו הצורה מריעה או מיטיבה.. ופשט דבר זה.. לעבוד את הצורות בעבודות משנות זו מזו ולהקריב להם ולהשתחוות להם..
טעותם של אנוש ודורו הייתה שבורא העולם ברא את עולמו ב[[שיתוף]] עם הממוצעים ונתן להם את כח הבחירה לבחור האם להעביר הלאה את ההשפעה העוברת דרכם אולם בשלב זה עדיין האמינו בבורא העולם. ומזה טעו טעות גדולה יותר בחשבם ש"עזב ה' את הארץ בידי הכוכבים" ואין ה' משגיח ולא משפיע בארץ רק הכוכבים ומזלות (-הנבראים הנעלים) הם המנהיגים ומשפיעים בארץ.
=== טעם ויסוד שיטתם ===
טעותם נבעה מתפיסתם שהאלוקים מרומם מהנבראים הגשמיים והחומריים ובריאת העולם וכן ההשגחה עליו היא השפלה ביחס עליו ומצד מעלתו לא שייך אצלו כל גדרי ומציאות הנבראים הגשמיים, משא"כ על הנבראים העליונים הרוחניים שהם בערכו עליהם הוא משגיח ואותם הוא ברא.
ולכן קבעו שבריאת העולם הייתה ע"י הכוכבים ומזלות דווקא שדווקא הם בערך וביכולתם לברוא את העולם.
שיטתם זו כתובה בפסוק "רם על כל גויים ה'על השמים כבודו" (תהילים קיד) שהם הגויים סוברים ש"רם .. ה'" שהוא - ה' - מרומם מהעולם ולכן רק "על השמים כבודו" כלומר רק זה שהוא בורא ומשגיח על השמים זה כבודו, אבל על הארץ הרי זו השפלה ולא כבוד.
יסוד הטעות היא תפיסתם שהבורא ברא את העולם באופן של [[עילה ועלול]] והוא - הבורא עילה לעולם ולא באופן של [[יש מאין]] שהתהוות של העלול מין העילה הוא באופן שהעלול הנוצר הוא בערך העילה (ומבטה את תכונותיו) וכן העילה מתגלה ומתלבש בעלול ולשיטתם ה' הוא בגדר עילה לעולם שהנבראים העליונים (שמים) הם עלולים ממנו לכן הם בערך אליו והוא בערך להתלבש בהם.
לכן הנבראים התחתונים שהם לא בערכו, לא התהוו ממנו (לשיטתם) שההתהוות היא רק התהוות בערך ועולמות אלו אינם בערכו וגם אינו משגיח עליהם שזה השפלה מלפניו שיתלבש בהם ולכן רק "על השמים כבודו".
אולם באמת הקב"ה הוא נעלה באין ערוך לבריאה והוא ברא את העולם באופן של [[יש מאין]] כלומר בריחוק ערך מהעולם שאפי' הנבראים הכי עליונים הם לא בערכו כלל ובריאתם ע"י הוא כיש שנוצר מאין. גם אינו מתלבש בנבראים ואינו משתנה מהנבראים, לכן התהוות השמים כהתהוות הארץ ששניהם אינם בערכו והתהוות שניהם היא באופן של ריחוק הערך בין הבורא לנברא - יש מאין. גם אינו מתלבש בהם ואינו משתנה לפי דרגתם.
ולכן אין סיבה שבריאת העולמות העליונים והשגחתו בהם תהיה קרובה אליו יותר מהתחתונים בארץ שמכיוון שהוא רחוק משניהם לגמרי הרי התהוות שניהם היא ממנו בלבד והשגחתו שלו עליהם שווה
וזה שאומר הפסוק בהמשך "מי כה' אלקינו המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ"
"מי כה' אלקינו" שאנו בני ישראל יודעים האמת שמכיוון שהוא "מגביהי לשבת" שהוא מרומם באמת אף מצבא השמים עד שגם בריאת השמים היא השפלה לפניו כבריאת הארץ - "המשפילי לראות בשמים ובארץ"       
איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר '''שלושה''' ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות:
איסור עבודה זרה שקול כנגד כל המצוות. הרבי מבאר '''שלושה''' ענינים שונים שיש באיסור עבודה זרה כנגד כל המצוות: