ניגון והיא שעמדה

והיא שעמדה הוא ניגון שלימד הרבי בשנת תשט"ו, מילותיו לקוחות מנוסח ההגדה של פסח. חלקו הראשון של הלחן, מביע רגשי מרירות מלחץ ועוני הגלות חלקו השני מביע שמחה, אומץ וביטחון בניצחון על שונאי ישראל ומחרפי השם, ובקיום העם היהודי.

מילות הניגון

"וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ
 שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
 אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ
 וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם". 

ההיסטוריה של הניגון

ניגון זה נרשם כפי שהרבי לימדו בהתוועדות ליל ב' חג הפסח שנת תשט"ו. אחר עריכת הסדר, ערך הרבי התוועדות - כבכל שנה - ובעיצומה שאל מי מכיר את הניגון 'והיא שעמדה', כשהתברר שהקהל אינו מכיר את הניגון - ניגן אותו הרבי בעצמו. לאחר מכן כשראה שהקהל טרם למד את הניגון אמר הרבי: "ס'איז א פיינער ניגון" [=זהו ניגון יפה], ושר את הניגון שוב מספר פעמים כדי ללמדו את הקהל.

הניגון הוא ניגון קצ בספר הניגונים.

נוסח דומה של הניגון מושר בחסידות קרלין ומיוחס לרבי אהרן מקרלין.

משמעות הניגון

מילות הניגון משקפות את ההיסטוריה היהודית בגלות. מחד רדיפות נוראות וניסיונות להשמיד את העם היהודי, ומאידך המשך קיומו הפלאי. העם היהודי מול אויביו הרבים, הוא "ככבשה בין שבעים זאבים" והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

"והיא שעמדה" - במבט ראשון תמוה; למה המילה "והיא מתייחסת"? הרבי מליובאוויטש מסביר בספרו ("הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים")שהמילה "והיא" מתייחסת אל ההבטחה שנתן השם לאברהם אבינו בברית בין הבתרים אודות יציאת מצרים - "היא שעמדה לאבותינו ולנו" היא שעמדה לנו ולאבותינו בגלות מצרים (מאותם ש"עמדו עלינו לכלותינו").

ועל דרך זה - ההבטחות הנוספות שניתנו לעם ישראל במשך הדורות על ידי הנביאים וכו' - הם אלו שבזכותם החזקנו מעמד גם בשאר הגלויות (שלאחרי יציאת מצרים) לאורך כל הדורות, אנו ואבותינו.

קישורים חיצונים

• הניגון בקולו של הרבי, 'ניגוני התוועדות' תקליט 1, דיסק 3 - א', תקליט 3 - ב' תקליט 5
• הניגון בתקליטי ניחח מספר 8
• מתוך התקליט 'ניגונים שהרבי לימד'