ג' בכסלו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "לע"ע" ב־"לעת עתה")
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ")
שורה 5: שורה 5:


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*[[תק"ז]] - רבי אליעזר סופינו, רבה של פיזה איטליה, נפטר.
*[[תק"ז]] - רבי אליעזר סופינו, רבה של פיזה - איטליה, נפטר.
*[[תרל"ז]] - רבי עקיבא שטיינפלד, שר ופרנס קהילת אמסטרדם הולנד, נפטר.
*[[תרל"ז]] - רבי עקיבא שטיינפלד, שר ופרנס קהילת אמסטרדם - הולנד, נפטר.
*[[תרמ"ז]] - רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי מסקוירא, אבי [[שושלת מחנובקא]], נפטר.
*[[תרמ"ז]] - רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי מסקוירא, אבי [[שושלת מחנובקא]], נפטר.
*[[תרנ"ג]] - רבי אפרים מרדכי פישל סופר, אב"ד שארוור ומחבר ספר 'זכרון אפרים', נפטר.
*[[תרנ"ג]] - רבי אפרים מרדכי פישל סופר, אב"ד שארוור ומחבר ספר 'זכרון אפרים', נפטר.
*[[תשנ"ה]] - רבי משולם יששכר דב אשכנזי מסטניסלב אלסק, נפטר.
*[[תשנ"ה]] - רבי משולם יששכר דב אשכנזי מסטניסלב - אלסק, נפטר.
*[[תשנ"ה]] - רבי שילה רפאל, יו"ר מוסד [[הרב קוק]] ואב"ד [[ירושלים]], נפטר.
*[[תשנ"ה]] - רבי שילה רפאל, יו"ר מוסד [[הרב קוק]] ואב"ד [[ירושלים]], נפטר.



גרסה מ־00:07, 1 במאי 2014

<< >> חודש כסלו

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ג' בכסלו הוא היום השלישי בחודש כסלו.

ביום זה הוצאו הפסלים מבית המקדש הוא מוזכר בגמרא[1] כיום טוב.

אירועים ביהדות

  • תק"ז - רבי אליעזר סופינו, רבה של פיזה - איטליה, נפטר.
  • תרל"ז - רבי עקיבא שטיינפלד, שר ופרנס קהילת אמסטרדם - הולנד, נפטר.
  • תרמ"ז - רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי מסקוירא, אבי שושלת מחנובקא, נפטר.
  • תרנ"ג - רבי אפרים מרדכי פישל סופר, אב"ד שארוור ומחבר ספר 'זכרון אפרים', נפטר.
  • תשנ"ה - רבי משולם יששכר דב אשכנזי מסטניסלב - אלסק, נפטר.
  • תשנ"ה - רבי שילה רפאל, יו"ר מוסד הרב קוק ואב"ד ירושלים, נפטר.

ימי חב"ד

ימי החסידים

הערות שוליים

  1. מגילת תענית פרק ט'
  2. זכרונות הרבנית חנה, חלק שני (לא פורסם לעת עתה).


הפתגם היומי - ג' בכסלו - מלוח היום יום
מההפרש בין הנהגת הבעל שם טוב להנהגת המגיד, כי הבעל שם טוב היה עסוק בנסיעות שונות, והמגיד ישב בביתו. עוד זאת בימי נשיאות המגיד, כבר היה מפורסם ענין החסידות גם במרחקים, על ידי נסיעות החבריא קדישא, ורבים מבעלי בתים בינונים נתקשרו לתורת החסידות והיו נוסעים למעזריטש.