מסכת עוקצין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – " ח"ז " ב־" חלק ז' ")
שורה 7: שורה 7:
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=277 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כ"ג (עמ' 277)]
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש מאימתי מיטמאות משום משקה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&hilite=d2602b29-4005-4a6e-9883-9fc9c9fc7e85&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=277 שיחות קודש תשל"ח ח"א עמ' כ"ג (עמ' 277)]


*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש, מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] (ולשיטתם בכל הש"ס.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות ח"ז עמ' 114 (עמ' 126)]
*'''פ"ג מי"א.''' חלות דבש, מחלוקת [[בית שמאי]] ו[[בית הלל]] (ולשיטתם בכל הש"ס.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15944&st=%D7%90%D7%97%D7%AA+%D7%A9%D7%9C&pgnum=126&hilite=aa657196-ba05-495e-9a7d-4fd126a297a0 לקוטי שיחות חלק ז' עמ' 114 (עמ' 126)]


*'''פ"ג משניות י' י"א י"ב.''' כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד [[הקב"ה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)]
*'''פ"ג משניות י' י"א י"ב.''' כוורת דבורים. חלות דבש. עתיד [[הקב"ה]]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4617&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=307 שיחות קודש תשל"ח חלק א' עמ' ד' (עמ' 307)]

גרסה מ־07:09, 16 במרץ 2014

מסכת עוקצין היא המסכת האחרונה בסדר טהרות ובששה סדרי משנה. מסכת זו עוסקת בהגדרת המזון הראוי ושאינו ראוי להיטמא, כגון עוקצי הפירות, ומכאן שמה 'עוקצין'. בין הנושאים: דיני חלקים הטפלים למזון ומשמשים לו כקליפה השומרת עליו או כידית אחיזה; דברים שמקובל לאוכלם רק בעיר ולא בכפר, ועוד. במסכת עוקצין יש שלשה פרקים.

ביאורי הרבי

הרבי[1] מוכיח כי מסכת עוקצין היא מסכת עיונית, ולכן רבן שמעון בן גמליאל שהיה מוגדר יותר כ"סיני" לא היה בקי היטב בעומקה של המסכת, כמובא בסוף מסכת הוריות[2], ולכן כאשר רב יהודה היה לומד את המסכת הוא היה אומר "הויות דאביי ורבא חזינן הכא", כשהוא מתכוין לעומקה של המסכת.

ביאורים נוספים

הערות שוליים