מנחם מענדל ברוק: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
(←תולדות חייו: col ביממה האחרונה, על הראשון שנקרא על שמו) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ישב במאסר במשך מספר ימים. עם הקמת [[אחי תמימים ראשון לציון|סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית]] בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה. | לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ישב במאסר במשך מספר ימים. עם הקמת [[אחי תמימים ראשון לציון|סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית]] בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה. | ||
בשנת [[תשי"ב]] נולד בנו הראשון, והוא | בשנת [[תשי"ב]] נולד בנו הראשון, והוא מהראשונים שקרא לבנו על שם רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]) שנפטר בנסיבות טראגיות במחנות ההגלייה של ה[[ק.ג.ב.]]. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב [[יעקב יוסף רסקין]] והדבר גרם נחת רוח רבה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=207 תצלום חילופי המכתבים] {{שטורעם}}}}. | ||
בין השנים [[תשכ"א]]-[[תש"נ]] התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם נשאר לגור עד לפטירתו ב[[ז' כסלו]] [[תשס"ו]]. | בין השנים [[תשכ"א]]-[[תש"נ]] התגורר ב[[ירושלים]], ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[כפר חב"ד]] שם נשאר לגור עד לפטירתו ב[[ז' כסלו]] [[תשס"ו]]. | ||
גרסה מ־04:52, 22 בינואר 2014
הרב מנחם מענדל ברוק (י"ג חשון תרע"ט-ז' כסלו תשס"ו), היה חסיד בקהילת חב"ד בראשון לציון שסייע להתפתחות הקהילה החב"דית בעיר.
תולדות חייו
נולד בבישנקוביץ לאביו המשפיע החסידי הרב חיים שאול ברוק ולאמו צביה, בי"ג חשון תרע"ט. הוא נקרא בשם מנחם מענדל על שם סבו מצד אימו, הרב מנחם מענדל הכהן קראסניק שהיה גם הוא חסיד חב"ד שהתגורר בבישנקוביץ ועסק לפרנסתו בחינוך תינוקות של בית רבן.
בהיותו בגיל תשע, נשלח אביו על ידי אדמו"ר הריי"צ לפתוח את סניף ישיבת תומכי תמימים זוויהל באוקראינה, והוא הצטרף לאביו יחד עם כל המשפחה. שנים ספורום לאחר מכן, בעקבות מעצרו של אביו על ידי הק.ג.ב. על עיסוקו בהפצת יהדות, נאלץ למרות גילו הצעיר להתחיל לעסוק במסחר על מנת לפרנס את בני המשפחה, והמשיך בעיסוקו זה גם לאחר שחרורו של אביו.
לקראת שנת תרצ"ז החל לתכנן את מסע העלייה הפרטי שלו לארץ הקודש, ובדרך התעכב בריגא במשך חצי שנה עד שקיבל אישור עליה חוקי (סרטיפיקט), ומשם המשיך את מסעו דרך וינה שם נפגש עם אדמו"ר הריי"צ שהורה לו להיכנס ללמוד בישיבת תורת אמת שבירושלים אצל המשפיע הרב אלתר שימחוביץ', ובירך אותו שיצליח בלימודו.
בחודש תמוז תש"ג נישא לרעייתו חנה שיינברגר, המיוחסת כנכדת הרב יוסף חיים זוננפלד רבה של ירושלים, ובעל 'לב העיברי' רבי עקיבא יוסף שלזינגר.
לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו ביקב 'כרמל מזרחי' וקבע את מגוריו בראשון לציון בסמיכות לאביו. בזמן מגוריו בעיר נאבק עבור פתיחתו של בית ספר 'בית יעקב', ובמהלך מאבקו לאפשר חינוך יהודי-תורני לבנות העיר, ישב במאסר במשך מספר ימים. עם הקמת סניף ישיבת תומכי תמימים המקומית בראשות אביו, עמד לימין הישיבה ואף בנה בהתנדבות במו ידיו חלקים מבניין הישיבה.
בשנת תשי"ב נולד בנו הראשון, והוא מהראשונים שקרא לבנו על שם רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי) שנפטר בנסיבות טראגיות במחנות ההגלייה של הק.ג.ב.. מידע זה נמסר לרבי ולאמו על ידי חבר הקהילה הרב יעקב יוסף רסקין והדבר גרם נחת רוח רבה[1].
בין השנים תשכ"א-תש"נ התגורר בירושלים, ולאחר מכן קבע את מגוריו בכפר חב"ד שם נשאר לגור עד לפטירתו בז' כסלו תשס"ו.
משפחתו
- אחיו
- הרב חיים שאול ברוק - מנהל ועד הנחות בלה"ק
- הרב אברהם אהרן ברוק
- הרב לוי יצחק ברוק, ניו יורק
- הרב יוסף ברוק, קראון הייטס
- הרב שמואל ברוק, ניו יורק
- אחיותיו
- לאה נוישטט.
- שרה סירוטה
- רבקה ריבקין.
- צביה לישנר (נשואה לרב ישראל מרדכי לישנר, כפר חב"ד)
- יוכבד וילהלם - לונדון (נפטרה בדמי ימיה)
