יעקב אריה שמולביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פטירתו) |
(צריך לנסח, אבל לענ"ד זה צריך להיות כתוב שם) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הרב יעקב שמולאביץ.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב שמולאביץ]] | [[תמונה:הרב יעקב שמולאביץ.jpg|left|thumb|250px|הרב יעקב שמולאביץ]] | ||
הרב '''יעקב אריה שמולביץ''' ([[כ"ח טבת]] [[תשכ"ד]]-[[ח' שבט]] [[תשע"ד]]) היה [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בית שאן]] ורב בתי הספר בעיר. | הרב '''יעקב אריה שמולביץ''' ([[כ"ח טבת]] [[תשכ"ד]]-[[ח' שבט]] [[תשע"ד]]) היה [[שליח]] ומנהל [[בית חב"ד]] בעיר [[בית שאן]] ורב בתי הספר בעיר. היה אהוד על כל הזרמים בחב"ד, השתתף בכתיבת [[שבועון בית משיח]], ועסק בפרסום בשורת הגאולה של הרבי. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
[[קובץ:שמולביץ בצעירותו.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמולביץ בצעירותו]] | [[קובץ:שמולביץ בצעירותו.PNG|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמולביץ בצעירותו]] | ||
גרסה מ־17:41, 16 בינואר 2014
הרב יעקב אריה שמולביץ (כ"ח טבת תשכ"ד-ח' שבט תשע"ד) היה שליח ומנהל בית חב"ד בעיר בית שאן ורב בתי הספר בעיר. היה אהוד על כל הזרמים בחב"ד, השתתף בכתיבת שבועון בית משיח, ועסק בפרסום בשורת הגאולה של הרבי.
תולדות חייו
נולד בבלגיה בכ"ב טבת תשכ"ד לרב קלמן ורחל שמולביץ. בגיל 4 עלה יחד עם הוריו לארץ, ובצעירותו למד בישיבת ‘איתרי’ בשכונת ‘תלפיות’ בירושלים. בישיבה התוודע לתורת חסידות חב"ד באמצעות ההתוועדויות ושיעורי התניא שנמסרו במחתרת מפי הרב בערל שור[1]. בעקבות ההתוועדויות והשיעורים החל לנהוג במנהגי חב"ד, ובתוכם הליכה למקווה מידי בוקר. למקווה היה הולך יחד עם חברים נוספים בכפר הערבי בית צפפא.
בסיום שיעור ג' רצה לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך התלבט קשות, ושאל את הרבי כיצד לנהוג. במכתב ענה לו הרבי: "ההכרח ללמוד החסידות בזמננו הרי מובא באריכות בקונטרס עץ החיים ובכ"מ [=ובכמה מקומות]". המילה האחרונה "ובכ"מ" עוררה ויכוח במשפחה מה הכוונה. ההורים טענו כי המשמעות היא "ובכל מקום", שלא חייבים ללמוד חסידות דווקא בתומכי תמימים.
בשנת תש"מ ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ולאחר מכן בשנת תשמ"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה', שם היה ליד ימינו של מזכיר הרבי הרב יהודה לייב גרונר והתמנה לחבר בועד המסדר.
במהלך השנים התקרבו גם הוריו ואחיו אליעזר, כיום שליח באור עקיבא.
שליחותו בבית שאן
את החלטתו להצטרף לשלוחי הרבי, קיבל בשמחת תורה של שנת תשמ"ד (כאשר שהה ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'), בעקבות דבריו המרעישים של הרבי [2] החליט לקבל על עצמו לצאת לשליחות[3]. כאשר חזר לארץ ריכז את הקייטנה של ילדי אנ"ש בצפת.
מיד אחרי שבא בקשרי השידוכין, כתב יחד עם רעייתו לעתיד, לרבי מלך המשיח שברצונם לצאת לשליחות. במכתב הוצגו כמה אופציות, ביניהם גם אפשרות של לימוד בכולל. תשובת הרבי הגיעה לאחר כמה ימים: הרבי הקיף בעגול את "בית שאן" והוסיף: "אזכיר על הציון. שיהיה בשעה טובה ומוצלחת בהרחבה בגשמיות וברוחניות". לאחר שיצאו לשליחות הם קיבלו עידוד כספי ונפשי מהרבי במשך זמן רב.
בתקופה הראשונה שלו בשליחות, קיבל סיוע רב משלוחי הרבי בעפולה הרב שלמה סגל ואחיו הרב חיים שלום סגל, והמשיך להכיר להם טובה על כך גם שנים רבות לאחר שהתבסס בשליחותו.
במהלך שנות שליחותו בבית שאן, התמנה כרב בתי הספר, ויצר קשר אישי קרוב עם אנשי העיר והתחבב על כולם.
במשך השנים תשס"ז - תשע"א כתב הרב שמואלביץ מדור קבוע, בשבועון בית משיח, בשם "סיפורים מבית חב"ד" - בהם כתב סיפורים של שלוחים ברחבי העולם[4].
בשנת תשס"ט כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים בחמרה[5].
פטירתו
בתשע"א חלה הרב שמולביץ במחלה ממארת ולאחר טיפולים החלים ממנה[6][7]. שנה לאחר מכן תקפה אותו המחלה פעם נוספת, ובבוקר ח' בשבט תשע"ד השיב הרב שמולביץ את נשמתו ליוצרה לאחר שנזדכך בייסורים [8].
עם פטירתו פירסמה עריית בית שאן מודעת אבל אחר מיטתו:
שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט
פרמטרים [ גרשיים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
עיריית בין שאן עובדיה ותושביה משתתפים באבלה הכבד של משפחת שמולביץ הנכבדה על פטירתו של ראש המשפחה, איש החסד ומידות טובות אשר מסר נפשו להפצת היהדות, אהבת האדם והארץ במשך שלושים שנה כשליח חב"ד בבית שאן הרב יעקב שמולביץ ז"ל.
כולנו בוכים על הסתלקותו בטרם עת של אחד מאבני היסוד ומעמודי התווך של העיר בית שאן, ממקימי עולה של חסד ונתינה אין סופית בעירנו, איש שהרבה בשמחה והביא אור לקרובים והרחוקים. בין שאן מבכה את מותו של חבר יקר שהפך לסמל ודוגמא באהבת הזולת ואהבת ישראל ששימשו שקעה אך אורו בוקע כזוהר הכוכבים
במקביל, המועצה הדתית בבית שאם הוציאה גם היא מודעת אבל עם הכותרת "אבד צדיק מן הארץ".
עם סיום השבעה, נפתחה קרן לתרומות עבור משפחתו ומפעל השליחות שהקים, והתקיימה ועידה טלפונים של שלוחי הרבי בארץ, מתוך מטרה להעלות על נס את פועלו, ולהתחזק בהתמסרות לעניניו של הרבי ולאהבת הזולת כפי שהקרין על כל מי שנפגש עימו[9].
משפחתו
ילדיו
- הרב שלום בער - שליח ומשפיע בישיבת חב"ד בנווה צדק, תל אביב.
- הת' מנחם מענדל.
- הת' שניאור זלמן.
- הת' יוסף יצחק.
- שלמה חיים.
חתניו
- הרב שלום דובער בלוי - משלוחי הרבי בבית שאן.
- הרב שמואל אופן.
- הרב יעקב לנדא - ר"מ בשיעור ג' בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.
- הרב מנחם לנג - משלוחי הרבי בבית שאן.
קישורים חיצוניים
- "כך למדנו תניא במחתרת" - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות בשבועון בית משיח על התקרבותו לחב"ד -
- הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות בראיון ל'בית משיח' -
- השליח שניצח את המחלה הנוראה הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח' -
- ההתוועדות האחרונה של הרב שמולביץ
טורי פרידה אחר מיטתו
- הרב משה מרינובסקי, אמרת יעקב שמולביץ, אמרת קבוצה תי"ו שי"ן מ"ם דל"ת ח' שבט תשע"ד
- ביתו חיה מושקא בלוי, איבדתי אבא ענק, באתר לנשי ובנות חב"ד.
- הרב ירמיהו זלמנוב, עצוב לי, פשוט עצוב י"ד בשבט תשע"ד
- הרב זושא וולף, בית שאן לתמיד, י"ד שבט תשע"ד
- אברהם זלמנוב, העגלון של המשיח, בתוך שבועון כפר חב"ד פרשת יתרו תשע"ד
- מנחם זיגלבוים, שלום מבית שאן, שבועון בית משיח גליון 911 עמוד 25
הערות שוליים
- ↑ "כך למדנו תניא במחתרת" - הרב שמולביץ מספר בסדרת כתבות בשבועון בית משיח על התקרבותו לחב"ד.
- ↑ "ובחנוני נא בזאת, כל מי "שימסור" את עצמו, מתוך מסירה ונתינה, לעבודת השליחות דהפצת התורה והיהדות והמעיינות ע"י (השתתפות ב)הקמת בתי חב"ד - יווכח ויראה בעצמו בפועל ממש, בהתכוונו על מידת ההצלחה עליה דיבר רגע קודם, בכל מקום שיקימו בו "בית חב"ד", מובטחת הצלחה רבה ומופלגה בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה".
- ↑ הרב שמולביץ ושני שלוחים נוספים מספרים על יציאתם לשליחות בראיון ל'בית משיח'
- ↑ הסיפורים נערכו מחדש ויצאו לאור בשני כרכים, הראשון כ'תשורה' מחגיגת בר מצווה של בנו, והשני בנישואי ביתו בשנת תשע"ג.
- ↑ ידיעה באתר חב"ד אינפו.
- ↑ השליח שניצח את המחלה הנוראה הרב יעקב שמולביץ במונולוג מטלטל ל'בית משיח'
- ↑ מסיבת ההודיה של הרב שמולביץ
- ↑ ברוך דיין האמת: השליח הרב יעקב אריה שמולביץ ע"ה
- ↑ דיווח באתר col