שמואל בן ציון רבינוביץ' (רב הכותל): הבדלים בין גרסאות בדף
(תמונות) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
===רב הכותל והמקומות הקדושים=== | ===רב הכותל והמקומות הקדושים=== | ||
[[קובץ:רבינוביץ-אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלווה את ראש ממשלת אוקראינה מר ניקולאי אזארוב בביקורו בכותל]] | [[קובץ:רבינוביץ-אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מלווה את ראש ממשלת אוקראינה מר ניקולאי אזארוב בביקורו בכותל, יחד עם [[שליח]] הרבי ורבה הראשי של אוקראינה הרב [[משה אסמן]]]] | ||
בגיל 25 בשנת [[תשנ"ה]] התמנה לתפקיד רב המקומות הקדושים על ידי שר הדתות שמעון שיטרית, ומאוחר יותר בשנת תש"ס התמנה לכהן גם כרב [[הכותל המערבי|הכותל]] על ידי שר הדתות יוסי ביילין. | בגיל 25 בשנת [[תשנ"ה]] התמנה לתפקיד רב המקומות הקדושים על ידי שר הדתות שמעון שיטרית, ומאוחר יותר בשנת תש"ס התמנה לכהן גם כרב [[הכותל המערבי|הכותל]] על ידי שר הדתות יוסי ביילין. | ||
גרסה מ־17:25, 16 בינואר 2014
הרב שמואל בן ציון רבינוביץ' (יליד שנת תש"ל, 1970), הינו חסיד חב"ד המכהן כרב הכותל המערבי, והממונה מטעם המדינה על ההתנהלות הדתית באתרי הקודש ברחבי הארץ.
תולדות חייו
נולד בירושלים בכ"ז אדר ב' תש"ל להוריו הרב חיים יהודה וחנקה יוטה רבינוביץ', כנצר למשפחה של חסידי חב"ד ששורשה מגיעים לשושלת חייקין, מחסידי אדמו"ר הזקן וממוני קופת כולל חב"ד[1].
אביו המכהן כדיין בבית הדין הרבני ונחשב לאחד מחשובי הרבנים בירושלים, שלחו ללמוד בישיבה הירושלמית 'קול תורה' בראשותו של הרב שלמה זלמן אוירבך. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, התגייס לשורות צה"ל ושירת במשרת רבנות צבאית, ובסיות תקופת השירות התמנה כרב מספר שכונות בדרום-מערב ירושלים.
רב הכותל והמקומות הקדושים
בגיל 25 בשנת תשנ"ה התמנה לתפקיד רב המקומות הקדושים על ידי שר הדתות שמעון שיטרית, ומאוחר יותר בשנת תש"ס התמנה לכהן גם כרב הכותל על ידי שר הדתות יוסי ביילין.
במסגרת תפקידו כרב הכותל, עורך הרב רבינוביץ' קבלת פנים לשרי ממשלות שגרירים ואח"מים המגיעים לבקר בכותל המערבי, ומלווה אותם במהלך הביקור.
כמסורת המשפחה, שומר הרב רבינוביץ' על קשרים קרובים עם אנשי מפלגות השמאל, משתתף בשמחות פרטיות שלהם, ומלווה אותם בטקסים יהודיים. במהלך שנותיו כרב, השיא (בנישואים שניים), את ראשי מפלגת העבודה יוסי ביילין ואהוד ברק.
במקביל לתפקידו כרב הכותל והמקומות הקדושים, מכהן הרב רבינוביץ' כיו"ר הקרן למורשת הכותל המערבי, ומשתתף כחבר וועדות ניהוליות רבות.
מאז נישואיו בשנת תשנ"ב לרעייתו יעל (ביתו של הרב משה חיים בינר), מתגורר בשכונת עזרת תורה בירושלים.
השקפותיו
למרות השתייכותו לחוגים החרדיים, הרב רבינוביץ שומר במסגרת תפקידו כרב הכותל על סגנון מאופק וממלכתי, ודואג לאפשר ביטוי לכל אדם אשר רוצה להתפלל בכותל, בתנאי שלא יפריע לציבור במעשים פרובקטיביים.
כחלק ממדיניות זו, איפשר תפילות וטקסים שעוררו את זעמם של הקיצוניים ביהדות החרדית מחד, ומנע פרובוקציות של נשות הכותל וקבוצות רפורמיות מאידך.
בשעת ביקורו של האפיפיור בכותל המערבי, התעקש שרחבת הכותל לא תיסגר למתפללים, וטען שיש לאפשר ליהודים גישה רציפה לכותל.
משפחתו
- אחיו, הרב יוסף יצחק רבינוביץ', דיין בבית הדין הרבני בירושלים, על תקן ה'דיין החסידי'.
- אחיו, הרב אברהם מאיר רבינוביץ', כפר חב"ד.
- אחותו, גילה נפתלין, נשואה לעורך דין ר' שאול נפתלין, ירושלים.
חיבוריו
- שו"ת שערי ציון - בענייני הכותל המערבי והמקומות הקדושים[2], ישראל תשס"ז.
- הרב רבינוביץ' והרב ישראל יוסף ברונשטיין, הכותל המערבי - ספר הלכות והליכות ומנהגים בכותל המערבי, ספריית 'בית אל' תשס"ט.
- חיבור תקפו כהן, בתוך קובץ חידושי תורה של ישיבת תורת אמת, ירושלים תש"נ.
קישורים חיצוניים
- כתבות על פעילותו של הרב רבינוביץ' באתר חב"ד אינפו
- חיים רייך, הרב רבינוביץ' בראיון מיוחד לקראת תשעה באב
ט אב התשע"ב (28.07.2012) - הרב רבינוביץ' שובר שתיקה באתר חב"ד און ליין - יום חמישי, א' שבט תשע"ד
הערות שוליים
- ↑ להרחבה, ראו ספרו של ר' שניאור זלמן רבינוביץ', דורות של חסידים על תולדות משפחת רבינוביץ-חייקין, ישראל תשע"ב.
- ↑ יצא לאור שו"ת שערי ציון, המביא את מנהגי הרבי בהשתטחות על קברי צדיקים - אתר חב"ד און ליין.