אוריאל צימר: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
היה ספרא רבה, ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה עיתונים וכתבי עת ברחבי העולם היהודי. | היה ספרא רבה, ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה עיתונים וכתבי עת ברחבי העולם היהודי. | ||
זכה | זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של ה[[לקוטי שיחות]], ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"[[מכתב כללי]]" משפת ה[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]]. | ||
בהוראת הרבי כתב את הקונטרס "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. | בהוראת הרבי כתב את הקונטרס "[[יהדות התורה והמדינה]]" - על יחס היהדות החרדית למדינה ול[[יום העצמאות]]. | ||
גרסה מ־20:31, 27 בדצמבר 2013
הרב פרץ אוריאל צימר נולד בשנת תרפ"א למשפחה מסורתית.
בשנת תרצ"ד עלה לארץ הקודש, ובמשך השנים התקרב לחוגים חרדיים בירושלים.
נשא לאשה את מרת רייזל לבית זיידל, מ"ילדי טהרן". לאחר חתונתם התגוררו בירושלים.
הרב צימר נמנה על ראשי תנועת פאג"י, ומונה לסגן עורך בטאון התנועה - "הקול".
תנועת פאג"י נחלה כשלונות בבחירות, ואכזבות מחוגים חרדיים, ועם הזמן התפרקה. ר' אוריאל היגר לארצות הברית שם התקרב לחסידות חב"ד והיה מקורב לאדמו"ר שליט"א.
עם הרבי
היה ספרא רבה, ברוך כשרונות שפרסם את מאמריו והגיגיו בכמה וכמה עיתונים וכתבי עת ברחבי העולם היהודי.
זכה לערוך את שני הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, ובמשך תקופה היה המתרגם של ה"מכתב כללי" משפת האידיש ללשון הקודש.
בהוראת הרבי כתב את הקונטרס "יהדות התורה והמדינה" - על יחס היהדות החרדית למדינה וליום העצמאות.
נפטר בט' כסלו תשכ"ב. לא הותיר אחריו ילדים.
רעייתו ע"ה נישאה בשנית לרב יצחק טוביה וייס - גאב"ד העדה החרדית, ואז מחשובי רבני אנטוורפן.
על שמו נקראו בירושלים: רחוב, שיכון ובית כנסת[1].
הערות שוליים
- ↑ גם הרב פרץ אוריאל בלוי, נקרא על שמו על ידי אביו הרב טוביה בלוי, שהיה ידידו הקרוב של הרב צימר.