מנחם מענדל קופרשטוך: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
מאין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
שורה 2: שורה 2:
הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]], חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]]. התחנך ע"י אביו הרה"ח ר' ברוך, על ברכי התורה והיראה.  
הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]], חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]]. התחנך ע"י אביו הרה"ח ר' ברוך, על ברכי התורה והיראה.  


הרב קופרשטוך כיהן כרבה של העיירה [[פסטוב]] עד תחילת שנת [[תר"צ]], אז עזב הרב [[זונדל רובינזון]] את העיירה [[גלובוקע]] וחסידי חב"ד בעיירה ביקשו למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך. הם כתבו על כך לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]].
הרב קופרשטוך כיהן כרבה של העיירה [[פסטוב]] עד תחילת שנת [[תר"צ]], אז עזב הרב [[זונדל רובינזון]] את העיירה [[גלובוקע]] וחסידי חב"ד בעיירה ביקשו למנות במקומו את הרב מנחם מענדל קופרשטוך. הם כתבו על כך לכ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]], וקיבלו את הסכמתו וברכתו. אולם עדת ה[[מתנגדים]] בגלובוקע, התנגדו בתוקף למינויו של רב חב"די חדש. למרות זאת הגיע הרב קופרשטוך לעיירה ובעקבות ההתנגדות העזה, נאלץ לשוב למשרתו הקודמת בפסטוב, ורק לאחר שנה שקטו הרוחות, הוא שב לגלובוקע לכהן כרב עדת החסידים. בשנת [[תרצ"ב]], הוכתר הרב קופרשטוך לרב החסידים במעמד אדמו"ר הריי"צ ועמו בא גם חתנו, [[הרבי]] [[מלך המשיח]].  


==בארץ הקודש==
==בארץ הקודש==
שורה 18: שורה 18:
נפטר - בז' [[אדר א']] [[תש"ו]] ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שב[[ירושלים]].
נפטר - בז' [[אדר א']] [[תש"ו]] ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שב[[ירושלים]].


* בנו בכורו - הרב '''גרשון זאב''' - נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא רצה לקבל עליו 'איצטלא דרבנן' וביקש למנות רב אחר, כך מונה ר' [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] לעמוד בראש הקהילה בחיפה. ר' גרשון זאב זכה לשהות במחיצת [[הרבי]] עת שהה ב[[ברלין]]. ניהל את ענייני בית הכנסת על שם הרמ"מ קופרשטוך בחיפה. בר-אורין ובעל תפילה מיוחד. נפטר בפתאומיות ביום שבת קודש [[תשמ"ג]] ונטמן בחיפה.
* בנו בכורו - הרב '''גרשון זאב''' - נתבקש למלאות את מקום אביו בהנהגת הקהילה בחיפה, אך לא רצה לקבל עליו 'איצטלא דרבנן' וביקש למנות רב אחר, כך מונה ר' [[יחיאל מיכל דוברוסקין]] לעמוד בראש הקהילה בחיפה. ר' גרשון זאב זכה לשהות במחיצת [[הרבי]] עת שהה ב[[ברלין]]. ניהל את ענייני בית הכנסת על שם הרמ"מ קופרשטוך בחיפה. בר-אורין ובעל תפילה מיוחד. נפטר בפתאומיות ביום שבת קודש [[תשמ"ג]] ונטמן בחיפה.


* בנו - הרב '''חיים שלמה''' - נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[וילנה]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ב]]. נפטר ב[[תשנ"ט]] וטמון בהר הזיתים.
* בנו - הרב '''חיים שלמה''' - נולד בשנת [[תרע"ז]]. למד ב[[תומכי תמימים]] ב[[וילנה]] בשנים [[תר"צ]]-[[תרצ"ב]]. נפטר ב[[תשנ"ט]] וטמון בהר הזיתים.
19,122

עריכות