סעודת שור הבר והלווייתן: הבדלים בין גרסאות בדף
(קטג) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''סעודת שור הבר והלווייתן''' היא אחת מחזונות ה[[גאולה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם | '''סעודת שור הבר והלווייתן''' היא אחת מחזונות ה[[גאולה]] המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם [[לויתן]] ו[[שור הבר]], שתסתיים במותם של השניים ובאכילתם על-ידי [[בני ישראל]]. | ||
על פי המדרש ישתתפו בסעודה כל הצדיקים, שלושת האבות, [[משה רבינו]] ו[[אהרן הכהן]], ו[[דוד המלך]]. ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ו[[דוד המלך]] יענה בפסוק "כוס ישועות אשא ושם השם אקרא" - אכן לי נאה ולי יאה לברך. | על פי המדרש ישתתפו בסעודה כל הצדיקים, שלושת האבות, [[משה רבינו]] ו[[אהרן הכהן]], ו[[דוד המלך]]. ב[[ברכת המזון]] יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, [[אברהם]] יסרב מפני שיצא ממנו [[ישמעאל]], [[יצחק]] מפני שיצא ממנו [[עשיו]], יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, [[משה רבינו]] מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ו[[דוד המלך]] יענה בפסוק "כוס ישועות אשא ושם השם אקרא" - אכן לי נאה ולי יאה לברך. | ||
גרסה מ־03:34, 5 ביולי 2013
סעודת שור הבר והלווייתן היא אחת מחזונות הגאולה המתאר התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לויתן ושור הבר, שתסתיים במותם של השניים ובאכילתם על-ידי בני ישראל.
על פי המדרש ישתתפו בסעודה כל הצדיקים, שלושת האבות, משה רבינו ואהרן הכהן, ודוד המלך. בברכת המזון יסרב כל אחד מהם לזמן, בתואנה שעבר על אחד מחוקי התורה, אברהם יסרב מפני שיצא ממנו ישמעאל, יצחק מפני שיצא ממנו עשיו, יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, משה רבינו מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' ודוד המלך יענה בפסוק "כוס ישועות אשא ושם השם אקרא" - אכן לי נאה ולי יאה לברך.
דעות הראשונים
חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות בעניין האם מדובר במציאות אמיתית או רק במשל ודימוי לתהליך רוחני.
הרמב"ם כותב כי זהו חזון רוחני:
הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה
.
לשיטתו של הרמב"ם הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות הצדיקים מהרוחניות – להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה – אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו הסעודה היא רק מושג רוחני – על מה בדיוק יברכו ברכת המזון?
בזוהר מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה – "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם . . ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש.
התיווך של הרבי
הרבי מליובאוויטש מכריע כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב הרמב"ן: "ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן". אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות קדושה גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים ניצוצות קדושה נשגבים, שכאשר ייספגו בנשמות הסועדים – הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: "השכר שאין שכר למעלה ממנו".
מקורות
ויקרא רבה, פרשה יג. פסחים קיט, ב. זוהר, חלק א, דף קלה, א. זוהר חדש, ויצא, דף כח, ב. משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד. איגרת ההתנצלות לרמב"ן על מורה נבוכים. ספר הליקוטים לאדמו"ר הצמח צדק, ערך 'לווייתן'. אגרות קודש לרבי מליובאוויטש, כרך ב עמודים עו-עז.