יצחק סנדרוי: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←מצפה משיח) |
מ (←תולדות חייו) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות חייו == | == תולדות חייו == | ||
איציק נולד בשנת [[תשמ"א]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. | איציק נולד בשנת [[תשמ"א]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. בגיל 10 קיבלו הוריו הוראה מ[[הרבי]] באמצעות ה[[:קטגוריה:מזכירי אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[יהודה לייב גרונר]] לעבור להתגורר בישוב [[יצהר]]. בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו. | ||
איציק למד במוסדות החינוך שבישוב ובישובי הסביבה, ונסע לרבי לראשונה בתחילת [[תש"ס|שנות הסמ"כים]], יחד עם תלמידי ה[[קבוצה]]. | איציק למד במוסדות החינוך שבישוב ובישובי הסביבה, ונסע לרבי לראשונה בתחילת [[תש"ס|שנות הסמ"כים]], יחד עם תלמידי ה[[קבוצה]]. |
גרסה מ־12:12, 23 במאי 2013
ר' יצחק סנדרוי (איציק) מייסד ומנהל את ישיבת תומכי תמימים יצהר ומקים הישוב מצפה משיח ביצהר שבשומרון.
תולדות חייו
איציק נולד בשנת תשמ"א בנחלת הר חב"ד. בגיל 10 קיבלו הוריו הוראה מהרבי באמצעות המזכיר הרב יהודה לייב גרונר לעבור להתגורר בישוב יצהר. בזמן שהרב גרונר העביר את ההוראה היה הרבי על הקו.
איציק למד במוסדות החינוך שבישוב ובישובי הסביבה, ונסע לרבי לראשונה בתחילת שנות הסמ"כים, יחד עם תלמידי הקבוצה.
איציק משמש כמפקד כיתת הכוננות של הישוב, ומנהל הפעילות של בית חב"ד.
מצפה משיח
בשנת תשס"ב, בעקבות ריבוי מקרי טרור ברחבי יהודה ושומרון, החליט על הקמת מצפה משיח ליד הישוב יצהר. בתחילה הועמד במצפה אוהל ששימש ללינת התושבים, שהיו אז בחורים לא נשואים. במקום לא היה חשמל ומים, ובמשך הזמן השתפרו תנאי המקום, והאוהלים הוחלפו במבנים ניידים, והמקום חובר למים וחשמל.
בי' סיון תשס"ג נשא לאשה את בת ר' רפי בר חן, ועבר להתגורר בגבעה, והיה למעשה התושב קבע הראשון. לאחר מכן הצטרפו למקום משפחות נוספות, וכיום מונה המצפה קרוב ל-10 משפחות.
ביתו של איציק נהרס מספר פעמים על ידי כוחות משטרה, ונבנה מחדש לאחר כל הרס.
ישיבת תומכי תמימים במצפה
בשנת תשע"ב קיבל איציק מספר פעמים הוראות מהרבי באמצעות האגרות קודש לפתוח ישיבת תומכי תמימים במצפה. הוראות הרבי על פתיחת הישיבה הגיעו בתחילת השנה, ובי"ט כסליו הוחלט סופית על פתיחת הישיבה, ועל פי הוראה של הרבי באגרות קודש הוחלט על ההכרזה הרשמית על פתיחת הישיבה ביו"ד שבט.
בתחילה למדו התלמידים בסלון ביתו של איציק, כשהמטבח הביתי משמש גם כמטבח לתלמידי הישיבה. עם הזמן נאספו כספים לבניית מבנים לישיבה, והתלמידים עברו למבנים משלהם.