צפת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 16: שורה 16:


===ועד המנהלים===
===ועד המנהלים===
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד ב[[צפת]]. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] ע"ה, שבחר את: הרב [[חיים קפלן]], הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].
ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד ב[[צפת]]. הוועד הוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]], שבחר את: הרב [[חיים קפלן]]{{מקור}}, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]], הרב [[שלמה רסקין]], הרב [[יוסף יצחק ווילשאנסקי]], הרב [[שאול לייטר]] והרב [[יוסף יצחק לבקיבקר]].


==קרית חב"ד צפת==
==קרית חב"ד צפת==

גרסה מ־23:35, 22 בינואר 2012

התועדות בבית הכנסת 'היכל לוי יצחק' בקרית חב"ד בצפת

צפת היא עיר בצפון ארץ ישראל ובה קהילת חב"ד מן הגדולות והוותיקות בארץ הקודש המונה כ-550 משפחות. ראשיתה עוד בתקופת אדמו"ר הצמח צדק.

ייסוד קהילת חב"ד בצפת

בתקופת הצמח צדק היה קיים יישוב קטן של חסידי חב"ד בעיר הקודש צפת אך במשך השנים היישוב הופסק.

בשנת תשל"ד, נקרא הרב אריה לייב קפלן לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ונשלח על ידו להקים את הקהילה החבדי"ת בצפת. הרב קפלן נצטווה לאסוף עימו כמנין אברכים מהכוללים שהתקיימו אז בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד, ואיתם לייסד את הגרעין הראשון. על גרעין זה נמנו הרב אליהו אריה פרידמן, הרב אהרן יצחק לייכטר, הרב שמואל גולדשטיין, הרב אברהם גולדברג, הרב שניאור זלמן אליהו הנדל, הרב שלמה רסקין, הרב שלמה זלמן לבקיבקר הרב יוסף יצחק לבקיבקר ועוד. קבוצה זו התיישבה בעיר העתיקה, והיוותה את הגרעין הראשוני של הקהילה.

בשנת תשל"ו, הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א על השליחות לארץ הקודש תשל"ו, בה נשלחו לאה"ק במשך שלוש שנים כארבעה מניינים של בחורים ואברכים שנבחרו מבין מאות נרשמים, קיבלה הקהילה חיזוק משמעותי שהוביל להתפתחותה. השלוחים הובילו את הקמתה של הישיבה גדולה - חסידי חב"ד ליובאוויטש, וסייעו בהקמת שורת המוסדות בעיר.

בין השלוחים לצפת בקבוצה הראשונה בשנת ה'תשל"ו נמנים: הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - ראש הישיבה בצפת, הרב אליהו יוחנן גוראריה - רבה של חולון, הרב לוי ביסטריצקי - רב הקהילה, הרב יוסף רוזנפלד - מנהל מכון אלטע, הרב אלתר אליהו פרידמן ועוד.

הרב קפלן ואיתו גרעין השלוחים הראשון יחד עם השלוחים שהגיעו בשנים תשל"ו -תשל"ח, הקימו את כל מוסדות הקהילה.

עם ייסוד הקהילה נתמנה הרב לוי ביסטריצקי ע"ה, (בהוראת הרבי) לרבה של הקהילה. מאוחר יותר (בשנת תשנ"ג) התמנה כרב העיר.

ועד המנהלים

ועד המנהלים הוקם במטרה לנהל את עניני קהילת חב"ד בצפת. הוועד הוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן, שבחר את: הרב חיים קפלן[דרוש מקור], הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב שלמה רסקין, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי, הרב שאול לייטר והרב יוסף יצחק לבקיבקר.

קרית חב"ד צפת

קרית חב"ד צפת

כשקבוצת השלוחים הראשונה הגיעה לצפת בשנת תשל"ו ובשנים שלאחריה גרו חסידי חב"ד בצפת בעיר העתיקה. לאחר מכן בשנת תשל"ח החל הרב קפלן בבנין קרית חב"ד - שיכון מגורים עבור קהילת חב"ד, בנין הקריה לווה בהוראות ישירות של הרבי, מבני הקריה כוללים כ-90 יחידות דיור. לאחר כמה שנים התווסף שלב ב' של קרית חב"ד המונה עוד כ-75 יחידות דיור. לפני פטירת הרב קפלן הונחה אבן הפינה לשלב ג' של קרית חבד - גבעת שושנה, בנית השיכון בגבעה הושלמה לאחר פטירת הרב קפלן על ידי בנו. בגבעה ישנם כ-50 יחידות דיור.

קהילת חב"ד כיום

קהילת חב"ד צפת כיום היא הקהילה השלישית בגודלה בארץ (לאחר קהילות חב"ד בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד) הקהילה מונה כ-500 משפחות (נכון לשנת תש"ע). רובה של הקהילה הם בוגרי הישיבה המקומית. בשנים האחרונות התווספו אברכים צעירים רבים לקהילה, אחת הסיבות לכך היא העלות הנמוכה של השכרת הדירות בעיר צפת.

חלק גדול מהקהילה מתגורר בקרית חב"ד הממקומת בצפון העיר צפת. אך רובה של הקהילה מתגורר בשאר חלקי צפת.

רוב מקור העבודה של הקהילה הוא ממוסדות החינוך הקיימים בעיר צפת, מוסדות החינוך מקבלים אלפי תלמידים מרחבי הארץ כך שישנה עבודה למאות עובדים.

לאחר פטירת הרב לוי ביסטריצקי מונה בנו הרב מרדכי ביסטריצקי לרב הקהילה.

מוסדות חב"ד בעיר

בית התבשיל בצפת

בצפת קיימים מוסדות חב"ד מהגדולים בארץ. רוב המוסדות הוקמו על ידי הרב אריה לייב קפלן, שהיה אחראי (בעיקר מבחינה כלכלית) על המוסדות. לאחר פטירתו כל מנהל מוסד קיבל אחריות מוחלטת על המוסד אותו הוא ניהל קודם לכן.

מוסדות החינוך

מערת חכמי צפת

מוסדות שונים

  • מקוואות חב"ד לגברים ולנשים.
  • אסנט - בעיר העתיקה שוכן מכון אסנט, המקום מושך מטיילים רבים ואנשים המתעניינים בקבלה, המכון מפעיל סיורים, הרצאות וחדרי אירוח. מנהל: הרב שאול לייטר.
  • בית התבשיל בהנהלת הרב זאב קרומבי.
  • ארגון נשי חב"ד.
  • ארגון ועד אברכי אנ"ש
  • כוללים לאברכים.

אחד מבתי כנסת חב"ד בעיר קרוי 'צמח צדק'. בית כנסת זה הנמצא בעיר העתיקה, נבנה ע"י חסידי חב"ד מתקופת אדמו"ר הצמח צדק. בית הכנסת נחרב לפני שנים רבות ושופץ מחדש בשנת תשל"ג בהוראת הרבי.

בתי חב"ד בעיר

מנהל צעירי חב"ד צפת הינו הרב יצחק ליפש, הגיע לעיר מיד לאחר נישואיו בשנת תשמ"ג, הארגון מארגן כינוסי ילדים, התוועדויות ובחגים מפעיל הארגון מערך, בו משתתפים חברי הקהילה בעיר, להביא את שמחת החג לכל חיילי צה"ל הנמצאים בבסיסים הממוקמים באזור.

בנוסף פועלים בעיר בתי חב"ד בשכונות:

  • איביקור והגדוד השלישי - מנהל: הרב אברהם חיים זילבר.
  • מנחם בגין - מנהל: הרב ברוך לבקיבקר.
  • נווה אורנים - מנהל: הרב אברהם רבינוביץ.
  • נוף כנרת - מנהל: הרב שלמה אלמלם.
  • עיר העתיקה - מנהל: הרב גבריאל מרזל. הפעילות מתמקדת בעיקר בתיירים ובכינוסי ילדים לתושבי העיר העתיקה.
  • רמת רזים - מנהל: הרב יוסף ערנטרוי.

חב"ד בעיריה

נציג חב"ד בעיריה, משה אוחיון עם ראש העיר אילן שוחט

צפת הינו המקום היחיד בארץ בו, באישור הרבי, רצים בבחירות לרשות המקומית, רשימת חב"ד[דרוש מקור]. היה זה לאחר ששליח הרבי לצפת הרב אריה לייב קפלן שאל את הרבי בעקבות קשיים שהתעוררו בנוגע למוסדות חב"ד בקבלת תקציבים מהעיריה, האם לשלוח מטעם חב"ד נציג לעירייה? מענה הרבי היה אז (תוכן): בהתייעצות עם העסקנים יחליטו על אתר. ע"פ תשובת הרבי, הקים הרב קפלן את ועדת מנהלי המוסדות, והחלטתם הייתה אכן לרוץ לעירייה. הרב קפלן כתב על כך דו"ח לרבי, בדו"ח אף הכניס את שמותם של חברי הועדה, וקיבל את אישורו וברכתו. לאחר מכן שאל הרב קפלן את הרבי בשם ועד המנהלים האם ללכת בשם חב"ד, והרבי נתן אישורו.

בעבר קיבלה הרשימה נציג אחד ואת מקומו מלאו ברוטציה הרב שלמה רסקין ור' משה אוחיון. בבחירות בשנת תשס"ט קיבלה הרשימה שני נציגים שאת מקומם ממלאים ר' משה אוחיון ור' יום טוב סבח.

בעיר ישנה שכונה בשם "גבעת שושנה" על שם חסידת חב"ד, שושנה קפלן, אשת הרב אריה לייב קפלן.

כמו כן, רחובות רבים בעיר קשורים לחב"ד: רח' הרבי מליובאוויטש. רח' הרב ביסטריצקי ע"ש הרב לוי ביסטריצקי. רח' הרב אריה לייב קפלן.

בית הקברות

עליה לקברו של ישראל אריה לייב

בבית הקברות בעיר שוכנים קברם של חסידי חב"ד: ישראל אריה לייב שניאורסון, אחיו של הרבי, הרב מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש),רבי לייב בעל היסורים, הרב לוי ביסטריצקי ועוד.

קישורים

לקריאה נוספת