ישראל ג'ייקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספות מויקיפדיה) |
(הגהה) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
בשנת [[תרפ"ו]] (1926) היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל ב[[ברוקלין]] שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב בית הכנסת בשכונת מגוריו - בראנזוויל. | בשנת [[תרפ"ו]] (1926) היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל ב[[ברוקלין]] שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב בית הכנסת בשכונת מגוריו - בראנזוויל. | ||
==תפקידיו ופועלו== | ==תפקידיו ופועלו== | ||
מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|הריי"צ | מונה על ידי [[יוסף יצחק שניאורסון|אדמו"ר הריי"צ]] ל[[משפיע]] קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד העולמית|אגודת חסידי חב"ד]] ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל. | ||
לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[ | לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת [[תרצ"ב]] (1932) הקים בניו יורק עת [[ישיבה|ישיבת]] "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה לפולין על מנת לשלבם ב[[ישיבת תומכי תמימים]] בעיר אטווצק. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית. | ||
באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפולין לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס האדמו"ר לשבדיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של האדמו"ר לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכמשפיע בישיבה. בשנת | באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפולין לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס האדמו"ר לשבדיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של האדמו"ר לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכמשפיע בישיבה. בשנת - [[תש"א]] (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [הרבי]] ו[[חיה מושקא שניאורסון|הרבנית]]. כמו כן ניסה ללא הצלחה להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר שיינא ובעלה [[מנחם מענדל הורנשטיין]] (לבסוף השניים נספו ב[[שואה]]). בשנת [[1944]] - [[ה'תש"ד]] הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג ניו הייבן וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב מרדכי אלטיין, כראש ישיבה). עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר "בית רבקה", שיועד לבנות חב"דיות, עד לפטירתו בשנת תשל"ה. | ||
נפטר ב[[ניו יורק]] בשנת י"ז [[סיון]] [[תשל"ה]] (1975]). | נפטר ב[[ניו יורק]] בשנת י"ז [[סיון]] [[תשל"ה]] (1975]). | ||
גרסה מ־20:15, 7 ביוני 2011
ישראל ג'ייקובסון היה מחשובי עסקני חסידות חב"ד בשנותיה הראשונות בארצות הברית. עמד בראש ארגון אגודת חסידי חב"ד ונחשב אחד ממקימי חצר חב"ד בארצות הברית. עסק בהצלתו של אדמו"ר הריי"צ מפולין הכבושה בזמן מלחמת העולם השנייה. כיהן כמשפיע בישיבת הדר התורה שאותה הקים עבור תלמידים אמריקאים שהתקרבו לחב"ד והיה חבר בהנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בניו יורק.
תולדותיו
נולד ברוסיה בשנת תרנ"ו (1896) בעיר זוראוויטש, למד בישיבת תומכי תמימים בעיירה לובביץ' עד לשנת תרע"ז (1916) אז עקרה הישיבה לעיר קרמנצ'וג על גדת נהר הדנייפר ומאוחר יותר עבר לסניף הישיבה בחרסון. בין השאר, למד בישיבות: תומכי תמימים ליובאוויטש, תומכי תמימים שצעדרין, תומכי תמימים קרמנצ'וג ותומכי תמימים חרסון - בשנים תרס"ח-תר"פ. התגורר בעיר הומיל ביילורוסיה, בשנים תר"פ-תרפ"ה.
בשנת תרפ"ו (1926) היגר לארצות הברית, שינה את שמו לג'ייקובסון, התגורר בשכונת בראנזוויל בברוקלין שבניו יורק. ולאחר זמן מונה לרב בית הכנסת בשכונת מגוריו - בראנזוויל.
תפקידיו ופועלו
מונה על ידי אדמו"ר הריי"צ למשפיע קהילת חב"ד בעיר הומיל שברוסיה, לאחר הגעתו לארצות הברית מונה לחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד ולאחר פטירת המנהל חיים קרמר מונה תחתיו כמנהל.
לאחר שחרורו של הריי"צ ממאסרו, סייע לו במאמציו לצאת מרוסיה בעיקר באמצעות משלוח סכומי כסף עבורו. בשנת תרצ"ב (1932) הקים בניו יורק עת ישיבת "אחי תמימים" עבור צעירים יהודיים שהתקרבו באותה תקופה לחב"ד, בשנת תרצ"ט (1939) נסע ביחד עם תלמידי הישיבה לפולין על מנת לשלבם בישיבת תומכי תמימים בעיר אטווצק. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו תלמידי הישיבה חזרה לארצות הברית ומאוחר יותר השתלבו בישיבת תומכי תמימים המרכזית.
באותה עת סייע ג'ייקובסון לאדמו"ר הריי"צ שנותר בפולין לברוח לארצות הברית, בין השאר, סייע לו להשיג אשרת כניסה ללטביה (משם טס האדמו"ר לשבדיה ומשם הפליג באונייה לארצות הברית). עם הגעתו של האדמו"ר לארצות הברית הקים שם את ישיבת תומכי תמימים המרכזית ומינה את ג'ייקובסון לחבר בהנהלתה וכמשפיע בישיבה. בשנת - תש"א (1941) סייע ג'ייקובסון בהשגת אשרות הכניסה לארצות הברית עבור [הרבי]] והרבנית. כמו כן ניסה ללא הצלחה להשיג אשרות כניסה עבור בתו השנייה של האדמו"ר שיינא ובעלה מנחם מענדל הורנשטיין (לבסוף השניים נספו בשואה). בשנת 1944 - ה'תש"ד הקים מספר סניפים לישיבה המרכזית במספר ערים, ביניהם, פיטסבורג ניו הייבן וברובע ברונקס (שם כיהן חתנו, הרב מרדכי אלטיין, כראש ישיבה). עם הגעתם לאחר המלחמה של רבים מחסידי חב"ד לארצות הברית נחלשה פעילותו הציבורית, אך המשיך למסור שיעורי חסידות בישיבת הדר התורה, כמו כן, כיהן כמנהל בית הספר "בית רבקה", שיועד לבנות חב"דיות, עד לפטירתו בשנת תשל"ה.
נפטר בניו יורק בשנת י"ז סיון תשל"ה (1975]).
תפקידיו
- יו"ר אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית
- חבר הנהלת אגודת התמימים
- משפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית
- יו"ר ומנהל אירגון בית רבקה ניו יורק
- גבאי כללי לחברה קדישא
- משפיע מחלקת תומכי תמימים בנוארק
- מייסד ומשפיע ישיבת הדר התורה למקורבים.
לקריאה נוספת
- זיכרון לבני ישראל זכרונותיו של ישראל ג'יקובסון, קה"ת, 1996.
- זכרונותיו בדי אידישע היים גליונות 38-39.
- תולדות חב"ד בארצות הברית - על פי מפתח השמות, בערכו.
- תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית פרק קיח
- אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר מה"מ לפי מפתח שמות. יש אגרות רבות אליו ואודותיו.
קישורים חיצוניים
- זכרון לבני ישראל ספר זכרונותיו באתר ספריית-ליבאוויטש