זלדה מישקובסקי (שניאורסון): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:08, 19 במאי 2024

שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי (מוכרת כ'המשוררת זלדה') (כ"ו בסיון תרע"ד - כ"ח בניסן תשד"מ) הייתה בת דודתו (היחידה) של הרבי, בתם של אביה הרב שלום שלמה שניאורסון אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי), ושל אימה רחל שניאורסון בתו של הרב דוד צבי חן (הרד"צ).

הייתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.

תולדות חייםעריכה

מרת זלדה נולדה בכ"ו סיון תרע"ד לאביה הרב שלום שלמה שניאורסון, אחיו של רבי לוי יצחק שניאורסון (אביו של הרבי), ולאימה רחל שניאורסון, בתו של הרב דוד צבי חן (הרד"צ), ונקראה על שם סבתה (מצד אביה), הרבנית זלדה רחל שניאורסון (סבתו של הרבי) שנפטרה כשש שנים קודם לכן.

את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, הרד"צ, והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי תרע"ט, בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב שלמה מנחם מענדל חן. באותה שנה התקרבו הפרעות לביתם, וזלדה ובני המשפחה הסתתרו בבית הרפואה במרתף. מאוחר יותר גילו שביתם נהרס.

אף שאהבה לקרוא ספרות רוסית, הייתה ידענית בתורה. את שירה הראשון כתבה כשהייתה כבת 8, שיר המנון לחברותיה שאחיהם היו חברי תנועת החלוץ. היא למדה בגן יהודי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע הייתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר בשבת, וכמו כן הייתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר.

בשנת תרפ"ה עלתה יחד עם משפחתה לירושלים, שם למדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור שנה, בז' בשבט תרפ"ו נפטר אביה ר' שלום שלמה ממחלה, וחודש לאחר מכן, בכ"ד בכסלו נפטר סבה, הרד"ץ. בהיותה בת יחידה, ללא אחיות ואחים, אמרה זלדה קדיש לעילוי נשמת אביה משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. הרבי הריי"צ שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל^[1].

היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. לאחר סיום לימודיה ב"שפיצר" למדה בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה.

בתרצ"ג סיימה את הסמינר, היא ואמה עברו לגור ברחוב רש"י בתל אביב, וזלדה החלה ללמוד ציור ופיסול אצל הצייר חיים גליקסברג. מאוחר יותר באותה שנה נישאה אמה שנית לרב של "אחוזה" בחיפה, וזלדה עבר יחד איתם לחיפה.

בתרצ"ה החליטה לחזור לירושלים וללמוד באוניברסיטת בצלאל. לאחר זמן חלתה אמה וזלדה חזרה לחיפה כדי לטפל בה ובבעלה של אמה שחלה אף הוא. בחיפה החלה זלדה לעבוד כמורה בבית ספר דתי לבנות. לאחר זמן מה באותה שנה נפטר בעלה של אמה, ושתיהן חזרו לגור בירושלים, והשתכנו בדירה קטנה בשכונת כרם אברהם. זלדה חזרה לעבוד כמורה. בתקופת המצור על ירושלים בימי מלחמת השחרור הפכה הדירה בקומת הקרקע למקלט.

בתום המלחמה שודכה עם ר' חיים אריה מישקובסקי. הוא היה בוגר ישיבת חברון, והוסמך לרבנות^[2]. הם נישאו בתש"י, היא הייתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז ירושלים.

הוא עבד כפקיד ורואה חשבון. לאחר נישואיה הפסיקה את עבודתה כמורה והחלה לכתוב בצורה רצינית, היא פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. הזוג היה חשוך ילדים.

באמצע שנות היו"ד הוקם שיעור החסידות בביתו של הרב אברהם חן, שלימים קיבל את השם "חוגי חן למשנת חב"ד" ומרת זלדה הייתה משתתפת בו.

בשנת תשכ"ב לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים בבית הרפואה "הדסה". כעבור תשע שנים, בתש"ל הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה הרבי מכתב ניחומים.

חלתה במחלה הידועה ל"ע, ונפטרה בכ"ח ניסן תשד"מ, ומנוחתה כבוד בהר הזיתים שבירושלים.

אחר פטירתה הנציחה עיריית ירושלים את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת 'רמות' בעיר.

רוצה לאמץ ילדעריכה

ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו באגרות קודש) ניתן לראות את הקשר המיוחד ואת הביטול שלה כלפי הרבי. היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחייה, ועל אף קרבתה המשפחתית קיבלה את הדברים כחסיד שמקבל את דברי רבו.

לאחר רעידת האדמה באגאדיר (בה נהרגו תלמידי ישיבת חב"ד באגאדיר, כאשר לארץ הקודש הגיעו ילדים ללא הורים, ביקשה לאמץ ילד אחד, ועל כך שאלה את הרבי: "מאד מאד נכספתי לקחת לביתנו ולגדל ילד מילדי אגאדיר, מניצולי הרעש שקראתי כי יביאום לישראל – ואיני יודעת איך לבצע זאת. אנא יברכנו בלב טהור וחי ובמעשים טובים, ויברך את ביתנו, בת דודו, שיינע זלדה בת רחל". לא ידוע כיום מה הרבי השיב לה, אך לפועל לא אימצה ילד^[3].

במספר ערים בארץ הקודש נקראו רחובות על שמה. בין הערים תל אביב, כפר סבא, קרית גת ועוד.

שיריהעריכה

שיריה של זלדה התפרסמו בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. בצניעותה, זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור. אבל בעלה, ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור, ורק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון - 'פנאי' (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד לשנת תשס"ז יצאו לאור 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים.

שיריה מושפעים מהאוירה החסידית בה גדלה, ורבים מהם עוסקים בנושאים כמו ניגודיות בין קודש וחול, השואה, קדושת השבת, התנ"ך, אביה וסבה ועוד. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.

היא הקדישה מספר שירים משיריה לנושא שבער לבן דודה, הרבי, בנושא מיהו יהודי^[4].

ספרי שירהעריכה

'שירי זלדה'

פנאי, 1967
הכרמל האי נראה, 1971
אל תרחק, 1974
הלא הר הלא אש, 1977 - עליו זכתה בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת תשל"ח.
השוני המרהיב, 1981
שנבדלו מכל מרחק, 1984

כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתל אביב. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: 'שירי זלדה'.

עץ משפחת חייקין

הערה כללית: חלק מן העץ נערך ע"פ הספר "דורות של חסידים", המבוסס על מחקרים ומסורות, עץ משפחה זה לא בא לקבוע עובדות שכך הם הדברים אלא רק לשקף תמונה כללית בלבד.

רבי חיים חייקל

רבי משה מקוברין^[5]

הרב יואל חייקין

הרב צבי הירש חייקין

הרב משה חייקין

הרב שמריהו חייקין

הרב יואל מאיר חייקין

הרב דובער חייקין

הרב שניאור זלמן חייקין

הרב מנחם מענדל חייקין

הרב צדוק חייקין

הרב הלל חייקין

הרבנית זלדה רחל

הרב אליהו רבינוביץ

הרב שמואל בן ציון רבינוביץ'

רבי לוי יצחק

רבי שלום שלמה

רבי שמואל

גילה נפתלין^[6]

שמואל בן ציון רבינוביץ'

אברהם מאיר רבינוביץ'

שמעון רבינוביץ'

דליה רוטמן

קישורים חיצונייםעריכה

היכן ההתכתבויות של הרבי לבת דודתו המשוררת? - קטעים מכתבה בעיתון הארץ
[www.yeshiva.co/midrash/pdf/pdf441/karov308.pdf בתוך הצלילים, בתוך האותיות מפעמים חיים], בתוך קרוב אליך, גליון 308 עמוד 18

הערות שוליים

↑ נדפס באגרות קודש אגרת ה'רה.
↑ נולד בשנת תרס"ח לאביו הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי שהיה מרבני פולין, סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל. נקרא על שם סבו הרב חיים לייב מישקובסקי, שהיה רב ואב"ד סטוויסק שבליטא.
↑ חב"ד במרוקו עמוד 203.
↑ בכרך ל"ב של אגרות קודש, נחשף מכתב המיועד למשוררת זלדה. שם הרבי מוסר לה תודות על ששלחה לו את ספרה, ולבסוף חתם הרבי ב"ד (בן דודך).
↑ חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין
↑ אשת ר' שאול נפתלין

[1] נדפס באגרות קודש אגרת ה'רה.

[2] נולד בשנת תרס"ח לאביו הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי שהיה מרבני פולין, סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות בפולין ובארץ ישראל. נקרא על שם סבו הרב חיים לייב מישקובסקי, שהיה רב ואב"ד סטוויסק שבליטא.

[3] חב"ד במרוקו עמוד 203.

[4] בכרך ל"ב של אגרות קודש, נחשף מכתב המיועד למשוררת זלדה. שם הרבי מוסר לה תודות על ששלחה לו את ספרה, ולבסוף חתם הרבי ב"ד (בן דודך).

[5] חתנו של רבי חיים חייקל ואחיו של רבי אהרן מקרלין

[6] אשת ר' שאול נפתלין

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:Zelda.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
+'''שיינא זלדה שניאורסון-מישקובסקי''' (מוכרת כ''''המשוררת זלדה'''') ([[כ"ו בסיון]] [[תרע"ד]] - [[כ"ח בניסן]] [[תשד"מ]]) הייתה בת דודתו (היחידה) של [[הרבי]], בתם של אביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ושל אימה רחל שניאורסון בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ).
-'''שיינא זלדה מישקובסקי''' נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]], לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסאן]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של הרבי), ולאימה רחל שניאורסון, ביתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ). היתה משוררת נודעת .
-זלדה היתה בת דודה ראשונה של הרבי, אך למרות זאת [[יראה|יראת]]ה לרבי היתה כשל [[חסיד]] ב[[ביטול]], ולא כשל שאר בשר.
+הייתה משוררת מפורסמת. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.
-== ילדותה ==
+== תולדות חיים ==
+מרת זלדה נולדה ב[[כ"ו סיון]] [[תרע"ד]] לאביה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]], אחיו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] (אביו של [[הרבי]]), ולאימה רחל שניאורסון, בתו של הרב [[דוד צבי חן]] (הרד"צ), ונקראה על שם סבתה (מצד אביה), הרבנית [[זלדה רחל שניאורסון]] (סבתו של הרבי) שנפטרה כשש שנים קודם לכן.
-את שנות ילדותה העבירה בביתו של סבה הרד"צ יחד עם הוריה. היא הושפעה רבות מדמותו של סבה והדבר אף מוזכר בשיריה. זלדה התחנכה בין שתי תרבויות, דתית-חסידית מחד ורוסית מאידך. אף שאהבה לקרוא ספרות רוסית, ידענית היתה ב[[תורה]].
+את שנות ילדותה עשתה בביתו של סבה, ה[[דוד צבי חן|רד"צ]], והוריה הצטרפו לבני הבית שידע טרגדיות וסבל רב במיוחד בשלהי [[תרע"ט]], בימי מלחמת האזרחים: כתוצאה ממעשי בריונות נגד יהודי ניעז'ין נרצח דודה של זלדה, הרב [[שלמה מנחם מענדל חן]]. באותה שנה התקרבו הפרעות לביתם, וזלדה ובני המשפחה הסתתרו בבית הרפואה במרתף. מאוחר יותר גילו שביתם נהרס.
-היא למדה בגן עברי ואח"כ בבית ספר רוסי. בכדי לא לבוא לביה"ס ב[[שבת]] היה צריך כל שבוע תירוץ חדש, אבל בנוסף היה צריך שהמורה תעלים עין. בתחילה היתה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין, אבל כשהתחלפה המורה היא נאלצה להפסיק לבוא לבי"ס.
+אף ש[[אהבה]] לקרוא ספרות רוסית, הייתה ידענית ב[[תורה]]. את שירה הראשון כתבה כשהייתה כבת 8, שיר המנון לחברותיה שאחיהם היו חברי תנועת החלוץ. היא למדה בגן יהודי ואחר כך בבית ספר רוסי. בכל שבוע הייתה צריכה להמציא תירוץ חדש בכדי לא לבוא לבית הספר ב[[שבת]], וכמו כן הייתה לה מורה שהבינה לליבה והעלימה עין. אולם כשהתחלפה המורה - נאלצה להפסיק לבוא לבית הספר.
-== בארץ ישראל ==
+בשנת [[תרפ"ה]] עלתה יחד עם משפחתה ל[[ירושלים]], שם למדה בבית הספר לבנות "שפיצר". לפי סיפוריה, היו שנות ילדותה בירושלים עגומות, בשל המצב הכלכלי הקשה והאווירה המחמירה בבית הספר. כעבור [[שנה]], ב[[ז' בשבט]] [[תרפ"ו]] נפטר אביה ר' שלום שלמה ממחלה, וחודש לאחר מכן, ב[[כ"ד בכסלו]] נפטר סבה, [[דוד צבי הירש חן|הרד"ץ]]. בהיותה בת יחידה, ללא אחיות ואחים, אמרה זלדה [[קדיש]] לעילוי נשמת אביה משך כל שנת האבל, בהיותה רק בת אחת-עשרה שנים. [[הרבי הריי"צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערה|נדפס ב[[אגרות קודש]] אגרת ה'רה.}}.
-ב[[תרפ"ה]] הגיעה ל[[ארץ ישראל]] עם משפחתה. כעבור [[שנה]] נפטר אביה ממחלה, וחודש לאחר מכן נפטר סבה, ובהעדר ברירה, בהיותה בת יחידה, קראה זלדה [[קדיש]] משך כל שנת האבל, והיא בת אחת-עשרה שנים. היא ואמה עברו לגור בחדר ב"שערי חסד", שב[[ירושלים]]. [[הרבי הריי"צ]] שלח מכתב ניחומים לאימה מרת רחל{{הערת שוליים|נדפס באג"ק אגרת ה'רה}}.
+היא ואמה עברו לגור בחדר בשערי חסד, השכונה החרדית בירושלים. לאחר סיום לימודיה ב"שפיצר" למדה בסמינר לבנות "מזרחי" במוסררה.
-בשנת [[תרצ"ב]] סיימה את לימודיה בבית חנה, היא ואימה שבנתיים עברו להתגורר ב[[חיפה]], העתיקו את מקום מושבן ל[[תל אביב]] וזלדה החלה ללמוד ציור. כעבור מספר שנים שבו השתיים להתגורר בירושלים. כיבוד האם שלה היה מופלג.
+ב[[תרצ"ג]] סיימה את הסמינר, היא ואמה עברו לגור ברחוב [[רש"י]] ב[[תל אביב]], וזלדה החלה ללמוד ציור ופיסול אצל הצייר חיים גליקסברג. מאוחר יותר באותה שנה נישאה אמה שנית לרב של "אחוזה" ב[[חיפה]], וזלדה עבר יחד איתם ל[[חיפה]].
-בתום המלחמה השתדכה זלדה עם חיים אריה מישקובסקי. היה בן תורה, ועבד לפרנסתו כרואה חשבון. הם נישאו ב[[תש"י]], היא היתה בת 36 והוא בן 42, את ביתם קבעו בשכונת כרם אברהם שבירושלים. חיים אריה היה זה שעודד אותה לפרסם את שיריה.
+ב[[תרצ"ה]] החליטה לחזור לירושלים וללמוד באוניברסיטת בצלאל. לאחר זמן חלתה אמה וזלדה חזרה לחיפה כדי לטפל בה ובבעלה של אמה שחלה אף הוא. בחיפה החלה זלדה לעבוד כמורה בבית ספר דתי לבנות. לאחר זמן מה באותה שנה נפטר בעלה של אמה, ושתיהן חזרו לגור בירושלים, והשתכנו בדירה קטנה בשכונת כרם אברהם. זלדה חזרה לעבוד כמורה. בתקופת המצור על [[ירושלים]] בימי [[מלחמת השחרור]] הפכה הדירה בקומת הקרקע למקלט.
-זלדה הקפידה בביתה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה.
+בתום המלחמה שודכה עם ר' חיים אריה מישקובסקי. הוא היה בוגר ישיבת [[חברון]], ו[[סמיכה|הוסמך]] לרבנות{{הערה| נולד בשנת [[תרס"ח]] לאביו הרב חזקיהו יוסף מישקובסקי שהיה מרבני [[פולין]], סגן יושב ראש "אגודת הרבנים", נשיא איחוד הרבנים פליטי פולין, מראשי ועד ההצלה ומראשי ועד הישיבות ב[[פולין]] ובארץ ישראל. נקרא על שם סבו הרב חיים לייב מישקובסקי, שהיה [[רב]] ואב"ד סטוויסק שבליטא.}}. הם נישאו ב[[תש"י]], היא הייתה בת 36 והוא בן 42, השניים התגוררו בדירה צנועה בשכונת כרם אברהם שבמרכז [[ירושלים]].
-לא זכתה לזרע של קיימא, חרף רצונה העז.
+הוא עבד כפקיד ורואה חשבון. לאחר נישואיה הפסיקה את עבודתה כמורה והחלה לכתוב בצורה רצינית, היא פרסמה שירים בעיתונים ובכתבי עת. בביתה הקפידה זלדה על החומרות שהיו נהוגות בבית סבה. הזוג היה חשוך ילדים.
-בשנת [[תשכ"ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים בבית הרפואה "הדסה". כעבור תשע שנים, ב[[תש"ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב תנחומין.
+באמצע שנות היו"ד הוקם שיעור החסידות בביתו של הרב [[אברהם חן]], שלימים קיבל את השם "[[חוגי חן למשנת חב"ד]]" ומרת זלדה הייתה משתתפת בו.
-ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) אפשר לראות את הקשר המיוחד והביטול שלה כלפי הרבי, היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחיה. ועל אף קרבתה המשפחתית, קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו.
+בשנת [[תשכ"ב]] לקה בעלה בהתקף לב ושהה שבועיים ב[[בית רפואה|בית הרפואה]] "הדסה". כעבור תשע שנים, ב[[תש"ל]] הלך לעולמו והוא בן שישים ושתיים. בעקבות פטירתו שיגר לה [[הרבי]] מכתב ניחומים.
-נפטרה בכ"ח ניסן [[תשד"מ]]
+חלתה במחלה הידועה ל"ע, ונפטרה ב[[כ"ח ניסן]] [[תשד"מ]], ומנוחתה כבוד ב[[הר הזיתים]] שב[[ירושלים]].
+אחר פטירתה הנציחה עיריית [[ירושלים]] את זכרה בקריאת רחוב על שמה בשכונת 'רמות' בעיר.
+===רוצה לאמץ ילד===
+ממכתבי הרבי אליה (חלקם נדפסו ב[[אגרות קודש]]) ניתן לראות את הקשר המיוחד ואת הביטול שלה כלפי הרבי. היא נועצה ברבי בכל בעיה שהתעוררה בחייה, ועל אף קרבתה המשפחתית קיבלה את הדברים כ[[חסיד]] שמקבל את דברי רבו.
+לאחר רעידת האדמה באגאדיר (בה נהרגו תלמידי [[ישיבת חב"ד באגאדיר]], כאשר לארץ הקודש הגיעו ילדים ללא הורים, ביקשה לאמץ ילד אחד, ועל כך שאלה את הרבי:
+{{ציטוטון|מאד מאד נכספתי לקחת לביתנו ולגדל ילד מילדי אגאדיר, מניצולי הרעש שקראתי כי יביאום לישראל – ואיני יודעת איך לבצע זאת. אנא יברכנו בלב טהור וחי ובמעשים טובים, ויברך את ביתנו, בת דודו, שיינע זלדה בת רחל}}.
+לא ידוע כיום מה הרבי השיב לה, אך לפועל לא אימצה ילד{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמוד 203.}}.
+במספר ערים בארץ הקודש נקראו רחובות על שמה. בין הערים תל אביב, כפר סבא, קרית גת ועוד.
 ==שיריה==
-את שירה הראשון כתבה כשהיתה כבת שמונה.
+שיריה של זלדה התפרסמו בבמות שונות, כגון מדורים ספרותיים של העיתונים. בצניעותה, זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור. אבל בעלה, ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור, ורק כשהייתה בת 53, לאחר 35 שנות יצירה, יצא קובץ שיריה הראשון - 'פנאי' (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). עד לשנת [[תשס"ז]] יצאו לאור 14 מהדורות ממנו באלפי עותקים.
-שיריה מושפעים מהאוירה ה[[חסידות|חסידית]] בה גדלה, והרבה מהם מדברים על נושאים כמו ניגודיות בין [[קודש]] וחול, השואה, קדושת השבת, התנ"ך, אביה וסבה ועוד.
-תחילה זלדה לא חשבה כלל להוציא את שיריה לאור מחמת צניעותה, אבל ידידים ומכרים שיכנעו אותה להוציאם לאור.
+שיריה מושפעים מהאוירה ה[[חסידות|חסידית]] בה גדלה, ורבים מהם עוסקים בנושאים כמו ניגודיות בין [[קודש]] וחול, השואה, קדושת השבת, ה[[תנ"ך]], אביה וסבה ועוד. שיריה נלמדים בבתי ספר ואוניברסיטאות, והיא קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.
-הספר שמקבץ את שיריה נדפס ב17 מהדורות ונחשב לספר השירה העברי הפופולרי ביותר.
-שיריה נלמדים בבי"ס ואוניברסיטאות. זלדה קיבלה על שיריה פרסים ספרותיים רבים.
+היא הקדישה מספר שירים משיריה לנושא שבער לבן דודה, הרבי, בנושא מיהו יהודי{{הערה|בכרך ל"ב של [[אגרות קודש]], נחשף מכתב המיועד למשוררת זלדה. שם הרבי מוסר לה תודות על ששלחה לו את ספרה, ולבסוף חתם הרבי ב"ד (בן דודך).}}.
+==ספרי שירה==
+[[קובץ:שירי זלדה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'שירי זלדה']]
+* '''פנאי''', 1967
+* '''הכרמל האי נראה''', 1971
+* '''אל תרחק''', 1974
+* '''הלא הר הלא אש''', 1977 - עליו זכתה בפרס ביאליק לספרות יפה לשנת [[תשל"ח]].
+* '''השוני המרהיב''', 1981
+* '''שנבדלו מכל מרחק''', 1984
+כל ספריה של זלדה - שאותם פרסמה מעל במות רבות (לא כל שיריה פורסמו) - ראו אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד ב[[תל אביב]]. לאחר פטירתה קובצו כל הספרים לכרך אחד בשם: 'שירי זלדה'.
+{{ניווט|מוסתר=כן|כותרת=עץ משפחת חייקין|תוכן={{עץ משפחת חייקין}}}}
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=29040 היכן ההתכתבויות של הרבי לבת דודתו המשוררת?] - קטעים מכתבה בעיתון הארץ {{אינפו}}
+*'''[www.yeshiva.co/midrash/pdf/pdf441/karov308.pdf בתוך הצלילים, בתוך האותיות מפעמים חיים]''', בתוך [[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]], גליון 308 עמוד 18
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:מישקובסקי, זלדה}}
 [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:בנות בית רבי]]
+[[קטגוריה:משוררים]]
+[[קטגוריה:משפחת חן]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]]