שליחות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
מ (שוחזר מעריכה של 173.224.125.91 (שיחה) לעריכה האחרונה של חיים נהר)
 
(118 גרסאות ביניים של 39 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''שליחות''' הינה מילה מוכרת בלקסיקון החב"די שמשמעותה היא להיות שליח ל[[הפצת המעיינות חוצה]].  
{{מפנה|שליח}}
{{פיצול|}}
{{קובץ|שלוחים|שלוחי הרבי בתמונה המסורתית ([[תשע"ג]])}}
[[קובץ:בית חב"ד ניו ג'רסי.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[בית חב"ד]] הגדול בעולם ב[[ניו ג'רסי]]]]
'''שליחות''', ב[[הלכה]], הינה האפשרות הניתנת ליהודי למנות יהודי אחר לשלוחו ולבצע עבורו פעולות מסויימות, הן בקיום ה[[מצוות]] והן ב[[דיני ממונות]], כך שפעולת השליח תיזקף לזכותו של המשלח. אפשרות זו בוטאה על ידי [[חז"ל]] בכלל "שלוחו של אדם כמותו".


בהלכה היהודית ה'שליח' הינו ממש כמות המשלח. השלוחים יודעים שאין הם הולכים בכוחותיהם שלהם, אלא בכוחו של 'המשלח'.
ב[[פנימיות התורה]] - [[תורת החסידות]] - מתפרש מושג השליחות ב[[עבודת ה']] של יהודי: בריאתו של האדם ו[[ירידת הנשמה לגוף|ירידת נשמתו בגוף]] היא שליחות שהוטלה עליו מ[[הקב"ה]], על מנת לפעול ב[[עולם הזה]] הגשמי [[עבודת הבירורים|לבררו ולזככו]]. הכח שניתן ליהודי לקיים את השליחות הוא, בדומה לשליחות גשמית, כיוון ש"שלוחו של אדם כמותו" - נשמתו של היהודי היא "חלק אלו-ה ממעל ממש".


==השליחות אצל רבותינו נשיאינו==
ב[[דור השביעי]], בהנהגתו של [[הרבי]], מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מ[[חסידי חב"ד]] בפרט, ומכל [[יהודי]] בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר ל[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה|החסידות]] במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת [[בתי חב"ד]] ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-6000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.
[[הרבי]] מעוניין להגיע לכל יהודי ברחבי העולם. אדמו"רי חב"ד לדורותיהם שלחו שליחים לחיזוק וביצור היהדות והחסידות מזמן הבעש"ט מחולל החסידות הכללית ואח"כ על ידי ממשיכו [[המגיד ממזריטש]] עד תקופת הפצת המעינות חוצה ממש על ידי [[אדמו"ר הזקן]] מחולל חסידות חב"ד ועד ימינו אלו על ידי הרבי מה"מ שהביא את העבודה לשיאה ולסיומה. מהמפורסמים שבהם היה הרב הצדיק הלל פאריטשער שהסתובב בעירות והפיח רוח של חיות ואמונה.


בתקופת הרבי הרש"ב אחר המהפיכה בשנת [[תרע"ז]], החלה תקופה חדשה של שליחות של [[מסירות נפש]] בפועל. הרבי שלח שלוחים לכל עירות ישראל ברוסיה גרוזיה ובוכרה להקים מקואות וחדרים עבודה שהתחזקה על ידי בנו ממלא מקומו הרבי מוהרייץ שאף נאסר בגלל זה.
==היסטוריה==
[[קובץ:שלמה מטוסוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה מטוסוב]] (שלישי משמאל), שליחו הישיר הראשון של הרבי ל[[מרוקו]], במסיבה במרוקו]]
===אצל רבותינו נשיאינו===
אדמו"רי חב"ד לדורותיהם שלחו שליחים לחיזוק וביצור היהדות והחסידות - מזמן [[הבעל שם טוב]] מייסד החסידות הכללית, ואחר כך על ידי ממשיכו [[המגיד ממזריטש]], על ידי [[אדמו"ר הזקן]] מחולל [[חסידות חב"ד]], ו[[רבותינו נשיאנו]] שאחריו. שלוחי רבותינו נשיאנו נקראו בשם [[שד"ר]] ('''ש'''לוחא '''דר'''בנן). הם הסתובבו בעיירות והפיחו רוח של חיות ואמונה.


הרבי הריי"צ העצים את עבודת השליחות על ידי תלמידיו - ומהם שלא חזרו הי"ד - והניח את התשתית לשליחות בכל היבשות כולל אמריקה אפריקה ואוסטרליה.
בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], אחר [[המהפכה הקומוניסטית]] בשנת [[תרע"ז]], החלה תקופה חדשה של שליחות של [[מסירות נפש]] בפועל. הרבי שלח שלוחים לכל עיירות ישראל ב[[ברית המועצות]]: ב[[רוסיה]], גרוזיה ו[[בוכרה]], להקים מקואות ו[[חיידר|חדרים]]. עבודה זו התחזקה על ידי בנו ממלא מקומו [[אדמו"ר הריי"צ]] שאף נאסר בגלל זה.


הרבי הנשיא השביעי וממלא מקומו הביא את עבודת השליחות לממדים חסרי תקדים של שליחות חובקת עולם ובד בבד מתמקדת עם '''כל''' יהודי באשר הוא. בעקבות כך קמה 'צבא השלוחים', אלפים של זוגות שנוסעים לכל מקום בעולם על מנת להכין את היהודים במקום לקבלת פני [[משיח]].
אדמו"ר הריי"צ העצים את עבודת השליחות על ידי תלמידיו - ומהם שלא חזרו - והניח את התשתית לשליחות בכל היבשות כולל [[אמריקה]] [[אפריקה]] ו[[אוסטרליה]].


==השליח הראשון==
===אצל הרבי===
[[קובץ:השליח הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים הראשנים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי]]
השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב [[מיכאל ליפסקר]]. במכתב שנכתב על ידי [[הרבי]] ב[[כ' בשבט]] [[תש"י]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/559.htm אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט].}}, עשרה ימים לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט]], כותב לו הרבי שלפני ההסתלקות דיבר אדמו"ר הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי ב[[מרוקו]], וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב [[רפאל ברוך טולידנו]].
השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב [[שלמה מטוסוב]], אותו מינה הרבי לתפקיד '[[שליח]]' לקהילת יהודי מרוקו. היה זה באלול [[תש"י]] - חודשים ספורים בלבד לאחר [[הסתלקות]] חותנו [[הרבי הריי"צ]] ב[[י' שבט תש"י]]. במינוי זה פתח בעצם הרבי במפעל שלא היה דוגמתו בקורות העם היהודי.  


במשך השנים שלח הרבי עשרות, מאות ואלפי שלוחים לכל פינה בעולם.
כמה חודשים מאוחר יותר שלח הרבי למרוקו את הרב [[שלמה מטוסוב]], לעיר קזבלנקה. הרב מטוסוב היה הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי עצמו. בהמשך שלח הרבי שלוחים נוספים למרוקו.


ידועות במיוחד קבוצות ה[[שלוחים לארץ הקודש]] ששלח הרבי לארץ הקודש בשנת [[תשל"ו]]-[[תשל"ח]]. אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר [[צפת]] וב[[ירושלים]]. השלוחים הראשונים לארץ הקודש, נשלחו ב[[י"א בשבט]] [[תשל"ו]], לאחר התוועדות צאתכם לשלום שערך הרבי מלך המשיח בי' שבט, יום קודם היציאה. קבוצת השלוחים (שמנתה י"א שלוחים) הגיעו לירושלים ולצפת, ונתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש באה"ק לרבי{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=59240 35 שנים לשליחות לארץ הקודש], [[חב"ד אינפו]].}}.
בשנים הבאות הרחיב הרבי את השליחות למדינות נוספות. הרב צבי הירש חיטריק לברזיל והרב ניסן פינסון לתוניס, הרב [[דובער בוימגרטן]] נשלח ל[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]] בשנת [[תשט"ז]]; הרב [[גרשון מענדל גרליק]] נשלח ל[[מילאנו]], [[איטליה]] בשנת [[תשי"ט]]; ובעקבותיהם החלו לצאת שלוחים נוספים. אמנם בשנים הראשונות יציאה לשליחות נחשבה לפריצת דרך נדירה, אך ככל שחלפו השנים גדל מפעל השליחות והתרחב וחסידים רבים ביקשו להצטרף אליו.


במשך השנים שלח הרבי אלפי שלוחים לכל פינה בעולם. כיום פזורים ברחבי תבל כ-5000 שלוחים (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], בשליחות הרבי על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים [[בית חב"ד]] הפועל במקום.


==התכנסות השלוחים==
הרבי התייחס באופן מיוחד לפעולותיהן של נשות השלוחים, ומספר פעמים אף ייחס את הצלחת השלוחים לעזרתן של הנשים{{הערה|ראו תצלום מענות הרבי בשבועון כפר חב"ד גליון 1943 עמוד 18.}}.
[[תמונה:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|left|thumb|250px|אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית [[770]]]]
{{ערך מורחב|ערך=כינוס השלוחים}}
מאמצע שנות המ"מים, החלו השלוחים להתכנס אחת בשנה, בר"ח כסלו. עד היום מגיעים בכל שנה לתאריך זה אלפי השלוחים מכל העולם כולו למה שנקרא "כינוס השלוחים העולמי". בכינוס זה מקבלים השלוחים חיות מחודשת להמשך השליחות.  


במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"[[באנקט]]". באנקט כזה מתקיים ב-[[770]] במוצאי [[שבת מברכים]] חודש [[כסלו]], אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. [[באנקט]] נוסף מתקיים באולמות שונים ב[[ניו יורק]], בניהול הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]].
{{להשלים}}


==השליחות כיום==
==סוגי שלוחים==
{{ערך מורחב|ערך=השליחות היחידה}}
===שד"ר - שלוחא דרבנן===
{{ערך מורחב|שד"ר}}
ה'שד"רים' היו נשלחים על ידי רבותינו נשיאינו על מנת לאסוף כספים לחיזוק הישיבה, ובד בבד חזרו חסידות בכל מקום הגעתם, וכך פירסמו גם תורת החסידות. בדור השביעי כיהנו כמה שלוחים בשליחות דומה - תפקידם היה לנדוד בין מקומות שונים על מנת לגייס כספים למוסדות חב"ד, ובד בבד להתעניין במצב היהדות בכל מקום ולבצע שליחויות שונות בהוראת הרבי. בין השלוחים הללו היו הרב [[אברהם יצחק גליק]], הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[שמואל דוד רייטשיק]].
 
===שליחות המל"ח===
{{ערך מורחב|שליחות המל"ח}}
[[שליחות המל"ח]] - [[מרכז לענייני חינוך]] (מוכרת בשם '''מרכז שליחות''') - הינה פעילות חב"דית ל[[הפצת יהדות]], בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים [[תמימים|תלמידי ישיבות חב"ד]], שנמצאים בימי [[בין הזמנים]], לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות.


במהלך כינוס השלוחים העולמי בשנת [[תשנ"ב]], בשבת פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת במהלך ה[[התוועדות]] על מהות השליחות. בסוף השיחה, לאחר ביאר מעמיק של הרבי בגדר ה"שליח", הודיע הרבי לאלפי החסידים ששהו במקום כי ביצענו את עבודת שליחותנו, וכעת נותר לנו להכין את עצמנו ואת הסובב אותנו לקבלת פני משיח צדקנו.
פעילות זו נוסדה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תש"ג]], כאשר כמה בחורים נקראו על ידו ונשלחו למקומות מסויימים. בשנת [[תש"ח]] הפך אדמו"ר הריי"צ שליחות זו לנחלת הכלל וכל התלמידים בישיבה נקראו להשתתף בשליחות{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&st=&pgnum=482&hilite= אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז].}}. שליחות זו התרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי [[הרבי]] לאחר [[קבלת הנשיאות]]{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/18/95 שיחת חג השבועות תש"י], ועוד.}}.


מאז ועד היום, לומדים חסידי חב"ד את השיחה הזאת בכל הזדמנות על מנת להחדיר את הרעיון של השיחה בתודעה האישית, ועל ידי -בתודעה הציבורית.
אדמו"ר הריי"צ והרבי דיברו רבות בשבח פעילות זו וההשפעה הגדולה שיש לה על היהודים שאיתם נפגשים, למרות שהשלוחים עצמם לא מספיקים להבחין בהשפעה זו{{הערה|1=ראה שיחת אדמו"ר הריי"צ [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19808&st=&pgnum=338&hilite= אחרון של פסח תש"ט]. שיחת הרבי [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/3/37/263.htm כ' מנחם אב תשי"א]. וראה להרחבה בערך [[שליחות המל"ח#התבטאויות הרבי הריי"צ והרבי|שליחות המל"ח]].}}.


כיום פזורים ברחבי תבל כשלושת אלפי שלוחים, (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], בשליחות הרבי על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]]) כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים בית חב"ד הפועל במקום.
===שליחות בישיבות===
{{ערך מורחב|התלמידים השלוחים}}
מזמן התייסדות [[תומכי תמימים]] היו בחורים מהישיבה המרכזית נוסעים לחיזוק ישיבות אחרות. לפעמים פתיחת הישיבה נעשתה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת [[תשכ"ז]] שלח הרבי לראשונה קבוצת בחורים לשליחות ב[[אוסטרליה]], ובמשך השנים נוספו קבוצות רבות למקומות שונים בעולם, עד שהדבר הפך לנוהל קבוע. כיום יוצאים מידי שנה תלמידים שלוחים, לאחר סיום מחזור הלימוד הרשמי בישיבות תומכי תמימים, לישיבות ומכוני [[סמיכה]] ברחבי העולם כולו.


==סוגי שלוחים==
===שליחות בשדה החינוך===
===שד"ר - שלוחא דרבנן===
{{להשלים}}
ה'שד"רים' היו נשלחים על ידי רבותינו נשיאינו על מנת לאסוף כספים לחיזוק הישיבה ובד בבד חזרו חסידות בכל מקום הגעתם וכך פירסמו גם תורת החסידות. בדורנו, הרב רייטשיק ע"ה היה שד"ר שהרבי שלחו.  
 
===כל יהודי===
{{קובץ|הנקובים בשם|מכתבו של הרבי לשליח הרב [[אברהם לייב שוחט]] מ[[ונצואלה]]. על המילים "שכל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה", הוסיף הרבי ב[[כתב יד קודש|כתב יד קדשו]]: "'''- ובפרט הנקובים בשם -'''"}}
בשיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב אמר הרבי כי תפקיד השליחות מוטל על כל יהודי בדורנו:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, ש[[אדמו"ר הריי"צ|כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו]] מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת ה[[גאולה האמיתית והשלימה]].}}
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל}}
 
עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ותוספת מיוחדת בזה - בנוגע לאלה אשר זכו, שמתוך [[עם ישראל]] גופא הם נבחרו להיות [[שלוחים]] של נשיא דורנו, ש'''כל''' עבודתם בכל המעת-לעת כולו מוקדשת למילוי שליחותם בהפצת ה[[תורה]] וה[[יהדות]] ו[[הפצת המעיינות חוצה]], ובהבאת ה[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]}}
 
==הוראות הרבי==
{{להשלים}}
מצד הרבי, השליחות היא משימת חיים, ועל פי רוב הרבי צידד שלא לעזוב את מקום השליחות או להחליף אותה במקום אחר{{הערה|ראו לדוגמא ליקוט מענות קודש תשל"ח-תשל"ט מענה יג: "הרי פועלים במקומם עתה ועשו קשרים וכו', ולמה יעזבוהו?!", וראו עוד בספר השליחות עמוד 121.}}, מלבד במקרים מיוחדים.
 
===שליח עושה שליח===
בשיחת [[שבת בראשית]] [[תשמ"ה]] יצא הרבי בהצעה - על יסוד מאמר [[חז"ל]] "שליח עושה שליח", עד מאה שלוחים{{הערה|קידושין מא, א. רמב"ם הלכות גירושין פרק ז הלכה ד.}} - שכל אחד מהשלוחים יוסיף וישלח שלוחים נוספים מעצמו במקום שליחותו (בהתחלה - שליח אחד; ואחרי שהראשון יצליח, יוסיף ויביא שלוחים נוספים). הרבי הוסיף ואמר שבמשך השנה הראשונה לשליחותם של השלוחים הנוספים, ה"[[מרכז לענייני חינוך]]" יממן שני שליש מהוצאות שליחותם{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=467&hilite= התוועדויות תשמ"ה חלק א', ע' 460].}}.
 
בשנים שלאחר מכן חזר הרבי פעמים רבות על הוראה זו, והוסיף שגם השלוחים הבאים ימנו עוד שלוחים, עד אין סוף{{הערה|1=ראה שיחת י"ד שבט תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=278&hilite= התוועדויות חלק ב', ע' 256]). כ' אדר שני תשמ"ט ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15997&st=&pgnum=509&hilite= שם ע' 487]). ועוד.}}.
 
הוראה זו הביאה להרחבה עצומה של מפעל השליחות, ומספרם של השלוחים התרבה במהירות גדולה.
 
===השליחות היחידה===
{{ערך מורחב|השליחות היחידה}}
[[קובץ:כינוס השלוחיםPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית [[770]], עם שלט ובו הכרזת '[[יחי אדוננו]]' ([[תשנ"ד]])]]
במהלך [[כינוס השלוחים העולמי]] בשנת [[תשנ"ב]], ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות קודש של הרבי]] ב[[שבת]] פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמד בסימן "להביא לימות המשיח".
 
בשיחה מכוננת זו, אמר הרבי דברים דרמטיים ומעוררי תפנית בעבודת השליחות של כלל שלוחיו. הרבי האריך לבאר כי עבודת השליחות הייתה להיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. והיות שעבודה זו הסתיימה, על כן העבודה של השלוחים כעת היא: '''לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש''', כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!
 
בהמשך השיחה הבהיר הרבי את מהות השינוי בעבודת השליחות בצרור הוראות לפועל:
*יש לצאת בהכרזה והודעה לשלוחים, שעבודת השליחות שלהם - ושל כל יהודי - מתבטאת בזה ש[[קבלת פני משיח צדקנו|יקבלו את פני משיח צדקנו]].
*על כל [[שליח]] להתכונן בעצמו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]].
* על כל [[שליח]] להכין את כל [[יהודי|היהודים]] במקומו ועירו ל[[קבלת פני משיח צדקנו]], על ידי שהוא מסביר את [[גאולה ומשיח|ענינו של משיח]] כמבואר בתורה שבכתב ושבעל-פה, באופן המתקבל אצל כל אחד ואחד לפי שכלו והבנתו, כולל במיוחד - על-ידי [[הדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיח|לימוד עניני משיח וגאולה]], ובפרט באופן של [[חכמה]] [[בינה]] ו[[דעת]].
 
==קבוצות שלוחים לארץ הקודש==
[[קובץ:השלוחים לאה''ק תשט''ז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה קבוצתית של השלוחים בשנת תשט"ז. בתמונה נראה המזכיר [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חודקוב]] עומד על המדריגות, והמזכיר הרב [[ניסן מינדל]] שני משמאל. שאר המצולמים הינם חברי הקבוצה]]
===תשט"ז===
{{ערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)}}
בקיץ [[תשט"ז]], לאחר [[רצח יד החמשה|אירוע הרצח בבית הספר למלאכה]], שלח הרבי לראשונה [[שלוחים לארץ הקודש תשט"ז|שלוחים לארץ הקודש]]. השלוחים היו קבוצת [[תמימים|תלמידים]] מישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. הם שהו בארץ במשך כחודש - מ[[ה' מנחם אב]], עד [[א' באלול]]. השלוחים ביקרו במוסדות חינוך וישיבות חב"ד בארץ ובמקומות הקדושים.
 
===תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח===
{{ערך מורחב|השלוחים לארץ הקודש}}
[[קובץ:השליח הראשון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח [[חדר הרבי|חדרו של הרבי]] ([[י"א שבט]] [[תשל"ו]])]]
שלוש קבוצות [[השלוחים לארץ הקודש]] נשלחו על ידי הרבי לארץ הקודש בשנים [[תשל"ו]], [[תשל"ז]] ו[[תשל"ח]] - אחת בכל שנה.
 
קבוצות אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר [[צפת]] וב[[ירושלים]]. לאחר מכן עברו השלוחים מקבוצות אלו לערים שונות, בהתאם להוראות הרבי. הוראת הרבי לשלוחים הייתה שכל מי שיכול לכהן בתפקיד [[רב|רבנות]] יעשה זאת - ואכן, רבים מקבוצות אלו עברו לכהן ברבנות ברחבי הארץ (ביניהם הרב [[לוי ביסטריצקי]], הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], הרב [[יוסף הכט]], הרב [[בן ציון ליפסקר]], הרב [[יעקב רייצס]] ועוד). הגעת השלוחים נתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ה[[התקשרות]] של [[אנ"ש]] בארץ הקודש לרבי.
 
==כינוס השלוחים==
{{ערך מורחב|כינוס השלוחים העולמי}}
החל משנת [[תשד"מ]], החלו השלוחים ב[[ארצות הברית]] להתכנס מידי שנה, ב[[שבת מברכים]] [[כסלו]]. החל משנת [[תשמ"ח]], שהייתה [[שנת הקהל]], הפך הכינוס ל"[[כינוס השלוחים העולמי]]". כינוס זה מתקיים עד היום מידי שנה בתאריך זה.
 
במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"[[באנקט]]". באנקט זה מתקיים ב-[[770]] במוצאי [[שבת מברכים]] חודש [[כסלו]], אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. [[באנקט]] נוסף מתקיים באולמות שונים ב[[ניו יורק]], בניהול הרב [[משה יהודה קוטלרסקי]].
 
==ראו גם==
*[[השליחות היחידה]]
*[[עשרת המבצעים]]
*[[טנק המבצעים]]
*[[ופרצת]]
*[[כינוס השלוחות העולמי]]
*[[התלמידים השלוחים]]


===שליחות בישיבות===
==לקריאה נוספת==
מזמן התייסדות תומכי תמימים היו בחורים נוסעים לחיזוק ישיבות ופעמים פתיחת הישיבה נעשה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת [[תשכ"ז]] שלח הרבי לראושנה קבוצת בחורים לשליחות באוסטרליה.
*הרב [[מרדכי לאופר]], '''[[ספר השליחות]]''' - ליקוט משיחות הרבי מליובאוויטש, הוצאת [[קה"ת]], תשמ"ז, תשפ"ב
*הרב [[זושא וולף]], '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31684&st=&pgnum=1&hilite= תורת השליחות]''' - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת קה"ת, תשס"ג
*הרב [[שלום דובער שוחאט]], '''שליחות כהלכתה''' - הוראות והדרכות לשלוחים ומוסדות חב"ד, ברוקלין, תמוז תשע"ו
*הרב לוי יצחק ליברוב, '''בשליחות הזו חייבים להצליח''', בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 18
*'''השלוחים והמשלח''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת במדבר תשפ"א
*ספר השלוחים ד' כרכים. ניו יורק
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/07/64a2640a79c50_1688364042.pdf ילדי השלוחים]''', לקט סיפורים מהרבי אודות ילדי השלוחים, תשורה מחגיגת הבר מצווה של משפחת טל, תמוז תשפ"ג
*'''מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 48
* ארי טננבוים '''החזון הוא המשיח''' מתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 2062 עמוד 82.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabadworld.org רשימת בתי חב"ד בעולם]
*[[שלום בער לוין]], '''[http://www.chabadlibrary.org/exhibit/ex5/exheb5.htm הפעילות, השליחות ומבצעי המצוות]'''
*[http://www.yomanim.com/index.php?title=%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9A_%D7%9C%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A9_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D_-_%D7%91:_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D בדרך לכיבוש העולם: השלוחים הראשונים], מתוך [[שבועון בית משיח]], באתר "יומנים"
*[[מרדכי מנשה לאופר]], [http://www.chabadhouse.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=7275&CategoryID=1448 השלוחים ועבודת השליחות] בתוך [[שבועון התקשרות]] 851
*בית המדרש לשלוחים שעל ידי ה[[מל"ח]], '''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Vayanchem%20-%20Kinus%20Hashluchim%20-%205776.pdf וינחם לבטח]''', לקט הוראות הרבי לשלוחים
*הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3287590 מהו 'שליח' לאור תורת החסידות?]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/11/30/587540170129.html 'שלוחי הרבי' או 'שלוחי חב"ד'?]''' {{בית משיח}} טור דעה בתוך [[שבועון בית משיח]] לרגל כינוס השלוחים תשע"ז {{קישור שבור}}
*'''[https://col.org.il/news/121352 הבית השני של כולנו]''' {{COL}} בתוך מוסף לעיתון 'ידיעות אחרונות' חשון תש"פ
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2020/11/5fb651f5081cb_1605784053.pdf השליח ה-1000]''', סקירה על מעצמת שלוחי הרבי בארץ הקודש, בתוך מגזין בקהילה, לרגל כינוס השלוחים תשפ"א {{PDF}}{{COL}}
*פרויקט מיוחד לקראת כינוס השלוחים [[תשפ"ב]]: '''[https://col.org.il/news/134198 פתיחה: סיפורה של מהפכת השליחות]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/134232 פרק ראשון: עשור ראשון של שליחות – ניצנים של מהפכה]''' {{*}} '''[https://col.org.il/news/134249 פרק שני: יש סדר בליובאוויטש - איך יוצאים לשליחות?] {{*}} [https://col.org.il/news/134291 פרק שלישי: "בית חב"ד בכל מקום – זה מה שציווה הרבי!"] {{*}} [https://col.org.il/news/134380 פרק חמישי: עידן חדש: "שליח עושה שליח" ומענקים לשלוחים]''' {{COL}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_25.html בלעדי: הוידאו המלא של הפאנל 'התפילה בחיי השליחות']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שליחות|*]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:הפצת המעיינות]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

גרסה אחרונה מ־01:00, 13 באוגוסט 2024

המונח "שליח" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שליח (פירושונים).

ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך.
שיחה
שלוחי הרבי בתמונה המסורתית (תשע"ג)
בית חב"ד הגדול בעולם בניו ג'רסי

שליחות, בהלכה, הינה האפשרות הניתנת ליהודי למנות יהודי אחר לשלוחו ולבצע עבורו פעולות מסויימות, הן בקיום המצוות והן בדיני ממונות, כך שפעולת השליח תיזקף לזכותו של המשלח. אפשרות זו בוטאה על ידי חז"ל בכלל "שלוחו של אדם כמותו".

בפנימיות התורה - תורת החסידות - מתפרש מושג השליחות בעבודת ה' של יהודי: בריאתו של האדם וירידת נשמתו בגוף היא שליחות שהוטלה עליו מהקב"ה, על מנת לפעול בעולם הזה הגשמי לבררו ולזככו. הכח שניתן ליהודי לקיים את השליחות הוא, בדומה לשליחות גשמית, כיוון ש"שלוחו של אדם כמותו" - נשמתו של היהודי היא "חלק אלו-ה ממעל ממש".

בדור השביעי, בהנהגתו של הרבי, מושג השליחות הפך לדרישה מרכזית של הרבי - מחסידי חב"ד בפרט, ומכל יהודי בכלל - לעזוב את מקומו ולהתמסר להפצת היהדות והחסידות במקומות רחוקים הזקוקים לכך. כחלק מדרישה זו הוקם על ידי הרבי מפעל השליחות, על ידי מינוי חסידיו לשלוחים בכל מקום ומקום והקמת בתי חב"ד ברחבי העולם, הנותנים סיוע גשמי ורוחני לכל יהודי. במשך השנים התרחב מפעל השליחות, וכיום הוא מקיף כמעט כל עיר ויישוב בעולם שבו נמצאים יהודים, ומונה מעל ל-6000 שלוחים, מתוכם 1,000 שלוחים בארץ ישראל[1].

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב שלמה מטוסוב (שלישי משמאל), שליחו הישיר הראשון של הרבי למרוקו, במסיבה במרוקו

אצל רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"רי חב"ד לדורותיהם שלחו שליחים לחיזוק וביצור היהדות והחסידות - מזמן הבעל שם טוב מייסד החסידות הכללית, ואחר כך על ידי ממשיכו המגיד ממזריטש, על ידי אדמו"ר הזקן מחולל חסידות חב"ד, ורבותינו נשיאנו שאחריו. שלוחי רבותינו נשיאנו נקראו בשם שד"ר (שלוחא דרבנן). הם הסתובבו בעיירות והפיחו רוח של חיות ואמונה.

בתקופת אדמו"ר הרש"ב, אחר המהפכה הקומוניסטית בשנת תרע"ז, החלה תקופה חדשה של שליחות של מסירות נפש בפועל. הרבי שלח שלוחים לכל עיירות ישראל בברית המועצות: ברוסיה, גרוזיה ובוכרה, להקים מקואות וחדרים. עבודה זו התחזקה על ידי בנו ממלא מקומו אדמו"ר הריי"צ שאף נאסר בגלל זה.

אדמו"ר הריי"צ העצים את עבודת השליחות על ידי תלמידיו - ומהם שלא חזרו - והניח את התשתית לשליחות בכל היבשות כולל אמריקה אפריקה ואוסטרליה.

אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

השליח הראשון שיצא בשליחות הרבי היה הרב מיכאל ליפסקר. במכתב שנכתב על ידי הרבי בכ' בשבט תש"י[2], עשרה ימים לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ בי' שבט, כותב לו הרבי שלפני ההסתלקות דיבר אדמו"ר הריי"צ עימו על הצורך לפעול לחיזוק היהדות והחינוך היהודי במרוקו, וביקש לשלוח לשם את הרב ליפסקר. הרב ליפסקר הגיע למקנס במרוקו בחודש אייר תש"י, ומיד החל בפעילות כאשר פתח שם ישיבה, בסיוע הרב רפאל ברוך טולידנו.

כמה חודשים מאוחר יותר שלח הרבי למרוקו את הרב שלמה מטוסוב, לעיר קזבלנקה. הרב מטוסוב היה הראשון שנשלח ישירות על ידי הרבי עצמו. בהמשך שלח הרבי שלוחים נוספים למרוקו.

בשנים הבאות הרחיב הרבי את השליחות למדינות נוספות. הרב צבי הירש חיטריק לברזיל והרב ניסן פינסון לתוניס, הרב דובער בוימגרטן נשלח לבואנוס איירס, ארגנטינה בשנת תשט"ז; הרב גרשון מענדל גרליק נשלח למילאנו, איטליה בשנת תשי"ט; ובעקבותיהם החלו לצאת שלוחים נוספים. אמנם בשנים הראשונות יציאה לשליחות נחשבה לפריצת דרך נדירה, אך ככל שחלפו השנים גדל מפעל השליחות והתרחב וחסידים רבים ביקשו להצטרף אליו.

במשך השנים שלח הרבי אלפי שלוחים לכל פינה בעולם. כיום פזורים ברחבי תבל כ-5000 שלוחים (חלקם הגדול של השלוחים כיום התחילו את פעילותם לאחר ג' תמוז תשנ"ד, בשליחות הרבי על ידי המרכז לעניני חינוך). כמעט בכל מקום בעולם בו קיימת קהילה או מטיילים יהודיים קיים בית חב"ד הפועל במקום.

הרבי התייחס באופן מיוחד לפעולותיהן של נשות השלוחים, ומספר פעמים אף ייחס את הצלחת השלוחים לעזרתן של הנשים[3].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

סוגי שלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

שד"ר - שלוחא דרבנן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שד"ר

ה'שד"רים' היו נשלחים על ידי רבותינו נשיאינו על מנת לאסוף כספים לחיזוק הישיבה, ובד בבד חזרו חסידות בכל מקום הגעתם, וכך פירסמו גם תורת החסידות. בדור השביעי כיהנו כמה שלוחים בשליחות דומה - תפקידם היה לנדוד בין מקומות שונים על מנת לגייס כספים למוסדות חב"ד, ובד בבד להתעניין במצב היהדות בכל מקום ולבצע שליחויות שונות בהוראת הרבי. בין השלוחים הללו היו הרב אברהם יצחק גליק, הרב בנימין אליהו גורודצקי והרב שמואל דוד רייטשיק.

שליחות המל"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שליחות המל"ח

שליחות המל"ח - מרכז לענייני חינוך (מוכרת בשם מרכז שליחות) - הינה פעילות חב"דית להפצת יהדות, בעיקר בימי הקיץ. במסגרת פעילות זו יוצאים תלמידי ישיבות חב"ד, שנמצאים בימי בין הזמנים, לערים ויישובים נידחים - בדגש על כאלו שאין בהם פעילות חב"דית קבועה - על מנת למצוא את היהודים המתגוררים במקומות אלו ולפעול לחיזוק היהדות.

פעילות זו נוסדה על ידי אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ג, כאשר כמה בחורים נקראו על ידו ונשלחו למקומות מסויימים. בשנת תש"ח הפך אדמו"ר הריי"צ שליחות זו לנחלת הכלל וכל התלמידים בישיבה נקראו להשתתף בשליחות[4]. שליחות זו התרחבה במשך השנים, ובמיוחד על ידי הרבי לאחר קבלת הנשיאות[5].

אדמו"ר הריי"צ והרבי דיברו רבות בשבח פעילות זו וההשפעה הגדולה שיש לה על היהודים שאיתם נפגשים, למרות שהשלוחים עצמם לא מספיקים להבחין בהשפעה זו[6].

שליחות בישיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התלמידים השלוחים

מזמן התייסדות תומכי תמימים היו בחורים מהישיבה המרכזית נוסעים לחיזוק ישיבות אחרות. לפעמים פתיחת הישיבה נעשתה על ידי השלוחים, שהיו בחורים. בשנת תשכ"ז שלח הרבי לראשונה קבוצת בחורים לשליחות באוסטרליה, ובמשך השנים נוספו קבוצות רבות למקומות שונים בעולם, עד שהדבר הפך לנוהל קבוע. כיום יוצאים מידי שנה תלמידים שלוחים, לאחר סיום מחזור הלימוד הרשמי בישיבות תומכי תמימים, לישיבות ומכוני סמיכה ברחבי העולם כולו.

שליחות בשדה החינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כל יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכתבו של הרבי לשליח הרב אברהם לייב שוחט מונצואלה. על המילים "שכל אחד ואחד מבני ישראל שלוחו של הקב"ה בעולם הזה", הוסיף הרבי בכתב יד קדשו: "- ובפרט הנקובים בשם -"

בשיחת שבת פרשת חיי שרה תשנ"ב אמר הרבי כי תפקיד השליחות מוטל על כל יהודי בדורנו:

בכל זה ניתוסף בדורנו זה במיוחד - אשר בו נוסף חידוש בענין השליחות, שכבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר נשיא דורנו מינה כל אחד ואחד מהדור להיות השליח שלו בהפצת התורה והיהדות ובהפצת המעיינות חוצה, עד להבאת הגאולה האמיתית והשלימה.

והיות שזוהי העבודה בזמן הזה, הרי מובן שזה שייך לכל יהודי, בלי יוצא מן הכלל

עם זאת הדגיש הרבי, כי הדבר אמור בעיקר כלפי אלו שזכו והם נושאים בתואר הרשמי של 'שליח':

ותוספת מיוחדת בזה - בנוגע לאלה אשר זכו, שמתוך עם ישראל גופא הם נבחרו להיות שלוחים של נשיא דורנו, שכל עבודתם בכל המעת-לעת כולו מוקדשת למילוי שליחותם בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, ובהבאת הגאולה

הוראות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מצד הרבי, השליחות היא משימת חיים, ועל פי רוב הרבי צידד שלא לעזוב את מקום השליחות או להחליף אותה במקום אחר[7], מלבד במקרים מיוחדים.

שליח עושה שליח[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחת שבת בראשית תשמ"ה יצא הרבי בהצעה - על יסוד מאמר חז"ל "שליח עושה שליח", עד מאה שלוחים[8] - שכל אחד מהשלוחים יוסיף וישלח שלוחים נוספים מעצמו במקום שליחותו (בהתחלה - שליח אחד; ואחרי שהראשון יצליח, יוסיף ויביא שלוחים נוספים). הרבי הוסיף ואמר שבמשך השנה הראשונה לשליחותם של השלוחים הנוספים, ה"מרכז לענייני חינוך" יממן שני שליש מהוצאות שליחותם[9].

בשנים שלאחר מכן חזר הרבי פעמים רבות על הוראה זו, והוסיף שגם השלוחים הבאים ימנו עוד שלוחים, עד אין סוף[10].

הוראה זו הביאה להרחבה עצומה של מפעל השליחות, ומספרם של השלוחים התרבה במהירות גדולה.

השליחות היחידה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – השליחות היחידה
אלפי השלוחים בתמונה קבוצתית בחזית 770, עם שלט ובו הכרזת 'יחי אדוננו' (תשנ"ד)

במהלך כינוס השלוחים העולמי בשנת תשנ"ב, בהתוועדות קודש של הרבי בשבת פרשת חיי שרה, נשא הרבי שיחה מיוחדת ששימשה כפתיחה לכינוס השלוחים, שבאותה שנה עמד בסימן "להביא לימות המשיח".

בשיחה מכוננת זו, אמר הרבי דברים דרמטיים ומעוררי תפנית בעבודת השליחות של כלל שלוחיו. הרבי האריך לבאר כי עבודת השליחות הייתה להיות מוכנים לקבלת פני משיח צדקנו. והיות שעבודה זו הסתיימה, על כן העבודה של השלוחים כעת היא: לקבל את פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!

בהמשך השיחה הבהיר הרבי את מהות השינוי בעבודת השליחות בצרור הוראות לפועל:

קבוצות שלוחים לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

תמונה קבוצתית של השלוחים בשנת תשט"ז. בתמונה נראה המזכיר הרב חודקוב עומד על המדריגות, והמזכיר הרב ניסן מינדל שני משמאל. שאר המצולמים הינם חברי הקבוצה

תשט"ז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – השלוחים לארץ הקודש (תשט"ז)

בקיץ תשט"ז, לאחר אירוע הרצח בבית הספר למלאכה, שלח הרבי לראשונה שלוחים לארץ הקודש. השלוחים היו קבוצת תלמידים מישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770. הם שהו בארץ במשך כחודש - מה' מנחם אב, עד א' באלול. השלוחים ביקרו במוסדות חינוך וישיבות חב"ד בארץ ובמקומות הקדושים.

תשל"ו, תשל"ז, תשל"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – השלוחים לארץ הקודש
השלוחים הראשונים לארץ הקודש ובני ביתם, בפתח חדרו של הרבי (י"א שבט תשל"ו)

שלוש קבוצות השלוחים לארץ הקודש נשלחו על ידי הרבי לארץ הקודש בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - אחת בכל שנה.

קבוצות אלו - בהוראת הרבי - התיישבו בעיקר בעיר צפת ובירושלים. לאחר מכן עברו השלוחים מקבוצות אלו לערים שונות, בהתאם להוראות הרבי. הוראת הרבי לשלוחים הייתה שכל מי שיכול לכהן בתפקיד רבנות יעשה זאת - ואכן, רבים מקבוצות אלו עברו לכהן ברבנות ברחבי הארץ (ביניהם הרב לוי ביסטריצקי, הרב אליהו יוחנן גוראריה, הרב יוסף הכט, הרב בן ציון ליפסקר, הרב יעקב רייצס ועוד). הגעת השלוחים נתנה תנופה אדירה לפעילות החב"דית בארץ הקודש, בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי.

כינוס השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כינוס השלוחים העולמי

החל משנת תשד"מ, החלו השלוחים בארצות הברית להתכנס מידי שנה, בשבת מברכים כסלו. החל משנת תשמ"ח, שהייתה שנת הקהל, הפך הכינוס ל"כינוס השלוחים העולמי". כינוס זה מתקיים עד היום מידי שנה בתאריך זה.

במהלך הכינוס נערכים סדנאות מיוחדים לשלוחים במגוון נושאים, על מנת לעזור לשליח ברקימת הקשרים עם אנשי הקהילה. האירוע המרכזי של כינוס השלוחים הוא ה"באנקט". באנקט זה מתקיים ב-770 במוצאי שבת מברכים חודש כסלו, אליו מגיעים השלוחים יחד עם מקורבים שהביאו לרבי ומתחזקים יחד במטרת שליחותנו כיום. באנקט נוסף מתקיים באולמות שונים בניו יורק, בניהול הרב משה יהודה קוטלרסקי.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב מרדכי לאופר, ספר השליחות - ליקוט משיחות הרבי מליובאוויטש, הוצאת קה"ת, תשמ"ז, תשפ"ב
  • הרב זושא וולף, תורת השליחות - מצוות הדור במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת קה"ת, תשס"ג
  • הרב שלום דובער שוחאט, שליחות כהלכתה - הוראות והדרכות לשלוחים ומוסדות חב"ד, ברוקלין, תמוז תשע"ו
  • הרב לוי יצחק ליברוב, בשליחות הזו חייבים להצליח, בית משיח כ"ו חשון תשפ"א עמוד 18
  • השלוחים והמשלח, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות פרשת במדבר תשפ"א
  • ספר השלוחים ד' כרכים. ניו יורק
  • ילדי השלוחים, לקט סיפורים מהרבי אודות ילדי השלוחים, תשורה מחגיגת הבר מצווה של משפחת טל, תמוז תשפ"ג
  • מהשגת גבול לא תיבנה חב"ד, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1984 עמוד 48
  • ארי טננבוים החזון הוא המשיח מתוך שבועון כפר חב"ד גיליון 2062 עמוד 82.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ↑ מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק
  2. ↑ אגרות קודש חלק ג' אגרת תקנט.
  3. ↑ ראו תצלום מענות הרבי בשבועון כפר חב"ד גליון 1943 עמוד 18.
  4. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט', ע' תמז.
  5. ↑ ראה שיחת חג השבועות תש"י, ועוד.
  6. ↑ ראה שיחת אדמו"ר הריי"צ אחרון של פסח תש"ט. שיחת הרבי כ' מנחם אב תשי"א. וראה להרחבה בערך שליחות המל"ח.
  7. ↑ ראו לדוגמא ליקוט מענות קודש תשל"ח-תשל"ט מענה יג: "הרי פועלים במקומם עתה ועשו קשרים וכו', ולמה יעזבוהו?!", וראו עוד בספר השליחות עמוד 121.
  8. ↑ קידושין מא, א. רמב"ם הלכות גירושין פרק ז הלכה ד.
  9. ↑ התוועדויות תשמ"ה חלק א', ע' 460.
  10. ↑ ראה שיחת י"ד שבט תשמ"ט (התוועדויות חלק ב', ע' 256). כ' אדר שני תשמ"ט (שם ע' 487). ועוד.
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=שליחות&oldid=707537"