ספר התמימים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־23:26, 15 במאי 2024

ספר התמימים הינו ספר המלקט את שמותיהם של כל הבחורים שלמדו בישיבות תומכי תמימים ברחבי תבל. ברשימת שמותיהם של התמימים ניתן פירוט מינימלי על כל תמים בליווי תמונות של רבים מהתלמידים. כמו כן כולל הספר תצלומים קבוצתיים של התלמידים בישיבות חב"ד ומידע קצר אודות הישיבות שהספיקו לאסוף עליהם אינפורמציה.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הנסיון לרכז את שמות התמימים נעשה בעבר בשנת תרצ"א על ידי הרבי הריי"צ, אז הורה לרב שמואל זלמנוב לעסוק בענין. להלן קטע ממכתב אדמו"ר הריי"צ אליו:

כפי שדברתי עמדו אשר לההנהלה היה צריך להיות רשימת התלמידים שלמדו בהמוסד במשך עשרת השנים היכן הם עכשיו ומה מעשיהם, מהם בוודאי כאלו שידועים לההנהלה, ומהם כאלו שאין ידועים, להידועים היה אפשר לפנות במכתבים לדעת מה מעשיהם, ולשאינם ידועים אפשר לפנות על ידי העיתונים בבקשה שיודיעו מהנעשה עמהם ומקומות מושבותיהם, והייתי חפץ לדעת אם נעשה בזה איזה דבר, או אולי יש להם איזה הצעות בנדון זה באיזה אופן להביא הדבר לפועל

הרב זלמנוב אכן שלח לכל הבחורים שלמדו בישיבה מכתב בצירוף עם שאלון בו התבקש התלמיד למלאותו ולשולחו לישיבה על מנת להוציא לאור את הספר.

בשנת תשכ"ז נעשה נסיון נוסף על ידי מזכירות הרבי לאסוף (בנפרד) את פרטיהם של החסידים ושל התמימים, כאשר בשונה מספר החסידים שנועד עבור החסידים שעודם בין החיים, הכרטיסיות של ספר התמימים נועדו לאסוף מידע על כלל תלמידי הישיבה לדורותיה בכלל הסניפים, ורבים מהכרטיסיות מולאו על ידי תלמידיהם ומכיריהם של התמימים שלמדו בתומכי תמימים וכבר נפטרו.

בהמשך לכך, הורה הרבי בשנת תשמ"ב לרב רפאל נחמן כהן להוציא לאור את הספר ליובאוויטש וחייליה, ולאחר פטירתו, הורה הרבי לחתנו, הרב איצ'קה גנזבורג להתעסק עם הוצאה לאור של ספר מקיף יותר שיכלול את שמותיהם של כל התמימים שידוע שלמדו בסניפי ישיבות תומכי תמימים לאורך השנים.

חלק א'[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר התמימים חלק א' מסכם את שמותיהם של התמימים שלמדו מיום פתיחת ישיבת תומכי תמימים בט"ו אלול תרנ"ז עד תחילת שנת תש"י. בספר זה הופיעו שמות התלמידים שלמדו באם הישיבות, התלמידים שלמדו ברוסיה, בפולין, בתורת אמת בחברון ובירושלים, תומכי תמימים בתל אביב ובארצות הברית.

כהקדמה לספר נכתבה רשימה קצרה על מטרתו ויעודו של תומכי תמימים, כן נדפסה בו שיחת אדמו"ר הרש"ב - כל היוצא למלחמת בית דוד. כהקדמה לרשימת שמות התמימים, מובא גם רשימה קצרה על מחלקותיה השונות של הישיבה.

חלק א' יצא לאור בשנת תש"נ על ידי הרב יצחק גנזבורג, זאת על פי הוראת הרבי מלך המשיח אליו ביום ב' אייר בשנת תשמ"ט. תקופה לאחר מכן במעמד חלוקת דולרים קבע לו הרבי תאריך בו על הספר להיות מודפס: שמחת תורה תש"נ - היום בו זכתה הישיבה לשמה - "תומכי תמימים".

הספר יצא לאור על ידי מערכת אוצר החסידים בשני מהדורות: המהדורה הראשונה של חלק א' יצאה לאור בערב חג הסוכות תש"נ והמהדורה השניה - מורחבת יותר - בי' שבט שנת תנש"א. במהדורה הראשונה של הספר נאספו תוך זמן קצר כ-4000 שמות, ובמהדורה השניה קרוב ל-7500 תלמידים.

חלק ב'[עריכה | עריכת קוד מקור]

החלק השני של ספר התמימים מביא את שמות התמימים שלמדו בישיבה משנת תש"י. הוא מביא את התפתחות הישיבות שהביא הרבי - עם עלותו על כס הנשיאות.

בספר זה הופיעו שמות התלמידים שלמדו בישיבה המרכזית בניו יורק ומכל ישיבות בארצות הברית, מהישיבה הגדולה במונטריאול, הישיבה המרכזית לוד-כפר חב"ד וכן שאר הישיבות ברחבי ארץ הקודש.

הספר יצא לאור על ידי מערכת אוצר החסידים בל"ג בעומר שנת תשנ"ב.

חלק ג'[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשס"ד הוציא לאור ארגון את"ה העולמי 770 את הכרך השלישי של הספר, זאת על פי בקשתו של הרב יצחק גנזבורג אליהם.

בספר מופיעות כששת אלפים תמונות ושמות של תמימים וכן תמונות מכל ישיבות חב"ד ברחבי תבל.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספר התמימים, שבועון בית משיח י' מנחם אב תש"פ עמוד 34

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:שאלון.jpg|left|thumb|250px|השאלון שנשלח לתלמידים]]
+[[קובץ:ספר התמימים חלק א.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר של ספר התמימים חלק א']]
-'''ספר התמימים''' הינו ספר המלקט את שמותיהם של כל הבחורים שלמדו בישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל. ברשימת שמותיהם של ה[[תמימים]] ניתן פירוט מינימלי על כל תמים. כמו כן, הספר מכיל תמונות.
+'''ספר התמימים''' הינו ספר המלקט את שמותיהם של כל הבחורים שלמדו בישיבות [[תומכי תמימים]] ברחבי תבל. ברשימת שמותיהם של ה[[תמימים]] ניתן פירוט מינימלי על כל תמים בליווי תמונות של רבים מהתלמידים. כמו כן כולל הספר תצלומים קבוצתיים של התלמידים בישיבות חב"ד ומידע קצר אודות הישיבות שהספיקו לאסוף עליהם אינפורמציה.
-חלקים א' וב' של הספר יצאו לאור בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב [[יצחק גנזבורג]], זאת על פי הוראת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט"א אליו ביום ב' [[אייר]]  בשנת [[תשמ"ט]]. תקופה לאחר מכן במעמד [[חלוקת דולרים]] קבע לו הרבי תאריך בו על הספר להיות מודפס: [[שמחת תורה]] [[תש"נ]].
+== היסטוריה ==
+[[קובץ:שאלון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השאלון הראשון שנשלח לתלמידים]]
+[[קובץ:אליהו בלאשטיין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השאלון השני שהופץ בשנת תשכ"ז במסגרת הנסיון השני]]
+הנסיון לרכז את שמות התמימים נעשה בעבר בשנת [[תרצ"א]] על ידי [[הרבי הריי"צ]], אז הורה לרב [[שמואל זלמנוב]] לעסוק בענין. להלן קטע ממכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו:
-הספר יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] בשני מהדורות.
+{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=כפי שדברתי עמדו אשר לההנהלה היה צריך להיות רשימת התלמידים שלמדו בהמוסד במשך עשרת השנים היכן הם עכשיו ומה מעשיהם, מהם בוודאי כאלו שידועים לההנהלה, ומהם כאלו שאין ידועים, להידועים היה אפשר לפנות במכתבים לדעת מה מעשיהם, ולשאינם ידועים אפשר לפנות על ידי העיתונים בבקשה שיודיעו מהנעשה עמהם ומקומות מושבותיהם, והייתי חפץ לדעת אם נעשה בזה איזה דבר, או אולי יש להם איזה הצעות בנדון זה באיזה אופן להביא הדבר לפועל}}
-הנסיון לרכז את שמות התמימים נעשה בעבר בשנת [[תרצ"א]] על ידי [[הרבי הריי"צ]], אז הורה לרב [[שמואל זלמנוב]] לעסוק בענין. להלן קטע ממכתב כ"ק אדמו"ר הריי"צ אליו:
+הרב זלמנוב אכן שלח לכל הבחורים שלמדו בישיבה מכתב בצירוף עם שאלון בו התבקש התלמיד למלאותו ולשולחו לישיבה על מנת להוציא לאור את הספר.
+בשנת [[תשכ"ז]] נעשה נסיון נוסף על ידי [[מזכירות הרבי]] לאסוף (בנפרד) את פרטיהם של החסידים ושל התמימים, כאשר בשונה מ[[ספר החסידים]] שנועד עבור החסידים שעודם בין החיים, הכרטיסיות של ספר התמימים נועדו לאסוף מידע על כלל תלמידי הישיבה לדורותיה בכלל הסניפים, ורבים מהכרטיסיות מולאו על ידי תלמידיהם ומכיריהם של התמימים שלמדו בתומכי תמימים וכבר נפטרו.
+בהמשך לכך, הורה הרבי בשנת [[תשמ"ב]] לרב [[רפאל נחמן כהן]] להוציא לאור את הספר [[ליובאוויטש וחייליה]], ולאחר פטירתו, הורה הרבי לחתנו, הרב [[איצ'קה גנזבורג]] להתעסק עם הוצאה לאור של ספר מקיף יותר שיכלול את שמותיהם של כל התמימים שידוע שלמדו בסניפי ישיבות תומכי תמימים לאורך השנים.
-'''...כפי שדברתי עמדו אשר לההנהלה הי' צ"ל רשימת התלמידים שלמדו בהמוסד במשך עשרת השנים היכן הם עכשיו ומה מעשיהם, מהם בודאי כאלו שידועים לההנהלה, ומהם כאלו שאין ידועים, להידועים הי' אפשר לפנות במכתבים לדעת מה מעשיהם, ולשאינם ידועים אפשר לפנות ע"י העיתונים בבקשה שיודיעו מהנעשה עמהם ומקומות מושבותיהם, והייתי חפץ לדעת אם נעשה בזה איזה דבר, או אולי יש להם איזה הצעות בנדון זה באיזה אופן להביא הדבר לפועל...'''
+== חלק א' ==
-הרב זלמנוב אכן שלח לכל הבחורים שלמדו בישיבה מכתב בצירוף עם שאלון בו התבקש התלמיד למלאותו ולשולחו לישיבה על מנת להוציא לאור את הספר.
+ספר התמימים חלק א' מסכם את שמותיהם של התמימים שלמדו מיום פתיחת ישיבת תומכי תמימים ב[[ט"ו אלול תרנ"ז]] עד תחילת שנת [[תש"י]]. בספר זה הופיעו שמות התלמידים שלמדו ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש|אם הישיבות]], התלמידים שלמדו ב[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%A8%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%94 רוסיה], ב[[פולין]], ב[[תורת אמת חברון|תורת אמת בחברון]] ו[[תורת אמת ירושלים|בירושלים]], [[אחי תמימים תל אביב|תומכי תמימים בתל אביב]] ו[http://chabad.info/chabadpedia/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%91%22%D7%93_%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA בארצות הברית].
+כהקדמה לספר נכתבה רשימה קצרה על מטרתו ויעודו של תומכי תמימים, כן נדפסה בו שיחת [[אדמו"ר הרש"ב]] - כל היוצא למלחמת בית דוד. כהקדמה לרשימת שמות התמימים, מובא גם רשימה קצרה על מחלקותיה השונות של הישיבה.
+חלק א' יצא לאור בשנת [[תש"נ]] על ידי הרב [[יצחק גנזבורג]], זאת על פי הוראת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] אליו ביום [[ב']] [[אייר]] בשנת [[תשמ"ט]]. תקופה לאחר מכן במעמד [[חלוקת דולרים]] קבע לו הרבי תאריך בו על הספר להיות מודפס: [[שמחת תורה]] [[תש"נ]] - היום בו זכתה הישיבה לשמה - "תומכי תמימים".
+הספר יצא לאור על ידי מערכת [[אוצר החסידים]] בשני מהדורות: המהדורה הראשונה של חלק א' יצאה לאור בערב [[חג הסוכות]] תש"נ והמהדורה השניה - מורחבת יותר - ב[[י' שבט]] שנת [[תנש"א]]. במהדורה הראשונה של הספר נאספו תוך זמן קצר כ-4000 שמות, ובמהדורה השניה קרוב ל-7500 תלמידים.
-שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.
+== חלק ב' ==
+החלק השני של ספר התמימים מביא את שמות התמימים שלמדו בישיבה משנת תש"י. הוא מביא את התפתחות הישיבות שהביא הרבי - עם עלותו על כס הנשיאות.
-כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).
+בספר זה הופיעו שמות התלמידים שלמדו ב[[תומכי תמימים המרכזית|ישיבה המרכזית בניו יורק]] ומכל ישיבות בארצות הברית, מ[[תומכי תמימים מונטריאול|הישיבה הגדולה במונטריאול]], הישיבה המרכזית [[תומכי תמימים לוד|לוד]]-[[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]] וכן שאר הישיבות ברחבי ארץ הקודש.
-הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.
+הספר יצא לאור על ידי מערכת אוצר החסידים ב[[ל"ג בעומר]] שנת [[תשנ"ב]].
-ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.
+==חלק ג'==
+[[קובץ:ספר התמימים.jpg|שמאל|ממוזער|220px|ספר התמימים חלק ג']]
+בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ארגון [[את"ה העולמי 770]] את הכרך השלישי של הספר, זאת על פי בקשתו של הרב [[יצחק גנזבורג]] אליהם.
-לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.
+בספר מופיעות כששת אלפים תמונות ושמות של תמימים וכן תמונות מכל ישיבות חב"ד ברחבי תבל.
-קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.
+==ראו גם==
+*[[ספר השלוחים]]
+*[[ספר החסידים]]
+*[[ספר הצאצאים]]
-זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.
+==לקריאה נוספת==
+*'''ספר התמימים''', שבועון בית משיח י' מנחם אב תש"פ עמוד 34
-שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.
+== קישורים חיצוניים ==
-==ספר התמימים חלק ג'==
+*'''[https://drive.google.com/file/d/1pxq0ymP2a2-waFLr9QgYdi_GxouoH7LD/view?usp=sharing ספר התמימים חלק א'] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/13IkdxNFemnHne5F30uigvpFCSMR5wgrp/view?usp=drive_link חלק ב']''' {{PDF}}
-[[תמונה:ספר התמימים.jpg|left|thumb|150px|ספר התמימים חלק ג']]
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11705 הופיע: ספר התמימים - ה'תשס"ד] {{אינפו}}.
-בשנת [[תשס"ד]] הוציא לאור ארגון [[את"ה העולמי 770]] את הכרך הג' של הספר, זאת על פי בקשתו של הרב גנזבורג אליהם.
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=12308 הרב שלמה עמאר מקבל את ספר התמימים] {{אינפו}}.
-[[קטגוריה:ספרים שונות]]
+[[קטגוריה:אלבומים]]