נתן לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
(קטגוריה) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (14 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נתן לוין''' הינו אחד | [[קובץ:נתן לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נתן לוין מקבל דולר מהרבי]] | ||
'''נתן לוין''' הינו אחד מעורכי הדין שניהל את המאבק להחזרת הספרים ב[[משפט הספרים]]. | |||
שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר ל[[אגו"ח]] שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים [[הרבי|לרבי]] מ[[ | ==היסטוריה== | ||
עורך דין לוין נאבק וניצח במשפטים על הצבת [[הדלקה מרכזית|חנוכייה מרכזית]] באיזור ציבורי ברחבי [[ארצות הברית]]. | |||
===משפט הספרים=== | |||
צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים מניו-יורק, וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין נתן לוין (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 72 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית. | |||
שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר ל[[אגו"ח]] שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים [[הרבי|לרבי]] מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]]. | |||
למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספרים, הוזמן פעמים רבות להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את המשפט ניהל לוין לא כ[[חסיד]], אלא כמשפטן. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: "תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו חסיד". | למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספרים, הוזמן פעמים רבות להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את המשפט ניהל לוין לא כ[[חסיד]], אלא כמשפטן. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: "תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו חסיד". | ||
במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים | במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות אגודת חסידי חב"ד על [[ספרית ליובאוויטש|הספריה]], על מכתבו של [[הרבי הריי"צ]] לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים ב[[ניו יורק]], מ[[אדר ראשון]] [[תש"ו]], בו כותב בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד. | ||
במהלך איתור מסמכים הנוגעים למשפט, התגלה שבעודו ילד בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], נמנה יחד עם אביו בין רשימת שמות הניצולים ב[[יפן]] ש[[אדמו"ר הריי"צ]] פעל על מנת להשיג עבורם אשרת כניסה לארצות הברית. | |||
{{להשלים}} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2016/12/29/830023865683.html מאחורי הקלעים של פרשת הספרים]''', [[שבועון בית משיח]] טבת תשע"ז | |||
*'''[https://anash.org/watch-the-man-who-kept-the-menorah-lit/ האיש ששמר על הדלקת החנוכיה]''' {{וידאו}}{{אנש}} | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד | {{מיון רגיל: לוין, נתן}} | ||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:עורכי דין]] | |||
[[קטגוריה:משפחת לוין]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:31, 20 באוגוסט 2023
נתן לוין הינו אחד מעורכי הדין שניהל את המאבק להחזרת הספרים במשפט הספרים.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עורך דין לוין נאבק וניצח במשפטים על הצבת חנוכייה מרכזית באיזור ציבורי ברחבי ארצות הברית.
משפט הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
צוות המשפטנים שניהל את המאבק להשבת הספרים, הורכב מעורכי דין מפורסמים מניו-יורק, וושינגנטון ופילדלפיה, ובראשם עמד עורך הדין נתן לוין (המכונה נאט לואין). לוין היה היועץ המשפטי של נשיא ארצות הברית ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 72 משפטים בבית משפט העליון של ארצות הברית (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.
שותפו של לוין, עורך הדין יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מורשה, ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי בירושלים.
למרות שמאז שנבחר להיות עורך הדין הראשי במשפט הספרים, הוזמן פעמים רבות להשתתף בהתוועדויות של הרבי, והפך לתומך גדול בפעולותיו של הרבי - את המשפט ניהל לוין לא כחסיד, אלא כמשפטן. הרבי אמר באותה תקופה לאנשים שהיו קשורים במשפט: "תנו לעורך דין להיות עורך דין, אל תעשו ממנו חסיד".
במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ביחידות עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות אגודת חסידי חב"ד על הספריה, על מכתבו של הרבי הריי"צ לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים בניו יורק, מאדר ראשון תש"ו, בו כותב בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד.
במהלך איתור מסמכים הנוגעים למשפט, התגלה שבעודו ילד בזמן מלחמת העולם השנייה, נמנה יחד עם אביו בין רשימת שמות הניצולים ביפן שאדמו"ר הריי"צ פעל על מנת להשיג עבורם אשרת כניסה לארצות הברית.
