פרשת שופטים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''פרשת שופטים''' היא הפרשה החמישית בספר דברים (מפרק ט"ז פסוק י"ח עד פרק כ"א פסוק ט'). ==הפרשה בקצרה== '''הקד…)
 
 
(20 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''פרשת שופטים''' היא הפרשה החמישית ב[[ספר דברים]] (מפרק ט"ז פסוק י"ח עד פרק כ"א פסוק ט').
{{קשר חב"די}}
'''פרשת שופטים''' היא ה[[פרשה]] החמישית ב[[ספר דברים]] (מפרק ט"ז פסוק י"ח עד פרק כ"א פסוק ט').


==הפרשה בקצרה==
==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': פרשת שופטים עוסקת בעיקרי ההיבטים של מנהיגות יהודית. מתחיל משופטים ולאחר מכן במלכי ישראל.
'''הקדמה''': פרשת שופטים עוסקת בעיקרי ההיבטים של מנהיגות יהודית. מתחיל משופטים ולאחר מכן במלכי ישראל ובנביאים.


*'''ראשון''' - ה[[תורה]] מצווה על מנוי [[שופטים]] בכל שערי הערים. אלה מצווים לפסוק צדק, ולהמנע ממשפט מעוות על ידי לקיחת שוחד שהתורה אומרת כי הוא מעוור את גם עיני [[חכם]] ו[[צדיק]]. בהמשך מצווה התורה שלא להקריב בהמות בעלות מום, וכן התורה חוזרת על האיסור ב[[עבודת אלילים]].
*'''ראשון''' - ה[[תורה]] מצווה על מנוי [[שופטים]] בכל שערי הערים. אלה מצווים לפסוק צדק, ולהמנע ממשפט מעוות על ידי לקיחת שוחד שהתורה אומרת כי הוא מעוור את גם עיני [[חכם]] ו[[צדיק]]. בהמשך מצווה התורה שלא להקריב בהמות בעלות מום, וכן התורה חוזרת על האיסור ב[[עבודת אלילים]].
שורה 10: שורה 11:
*'''שלישי''' - התורה מדברת על הנחלה אותה יקבלו ה[[לוי]]ים וה[[כהן|כהנים]], כפי שכבר נכתב והרעיון חוזר על עצמו כאן. לכהנים וללויים אין חלק ונחלה ב[[ארץ ישראל]], כיון שה' הוא נחלתם. התורה ממשיכה עם הדינים של [[קרבן]] שמובא על ידי [[יהודי]], ונאכל על ידי הכהנים והלויים.
*'''שלישי''' - התורה מדברת על הנחלה אותה יקבלו ה[[לוי]]ים וה[[כהן|כהנים]], כפי שכבר נכתב והרעיון חוזר על עצמו כאן. לכהנים וללויים אין חלק ונחלה ב[[ארץ ישראל]], כיון שה' הוא נחלתם. התורה ממשיכה עם הדינים של [[קרבן]] שמובא על ידי [[יהודי]], ונאכל על ידי הכהנים והלויים.


*'''רביעי''' - דיני [[נבואה|נבועות]] אסורות, כגון מגידי עתידות ומכשפים. התורה מכנה מעשים כאלו בתור מעשה נבלה.
*'''רביעי''' - דיני [[נבואה|נבואות]] אסורות, כגון מגידי עתידות ומכשפים. התורה מכנה מעשים כאלו בתור מעשה נבלה.


*'''חמישי''' - נכתב אודות נביאי ישראל. מכיון שבמעמד [[הר סיני]] [[בני ישראל]] טענו שאינם יכולים לשמוע את דבר ה' באופן ישיר, ה' אומר כי הוא יעמיד נביא והוא ישים את דבריו בפיו. אנו מצווים להישמע לנביאים. בהמשך חוזרת התורה על הציווי להקים ערי מקלט, עבור רוצח נפש בשגגה, וכן מופיעים דינים נוספים הקשורים ברצח.
*'''חמישי''' - נכתב אודות נביאי ישראל. מכיון שבמעמד [[הר סיני]] [[בני ישראל]] טענו שאינם יכולים לשמוע את דבר ה' באופן ישיר, ה' אומר כי הוא יעמיד נביא והוא ישים את דבריו בפיו. אנו מצווים להישמע לנביאים. בהמשך חוזרת התורה על הציווי להקים [[ערי מקלט]], עבור רוצח נפש בשגגה, וכן מופיעים דינים נוספים הקשורים ברצח.


*'''שישי''' - מופיעים דינים של הרחבת הגבול של הארץ על ידי כיבוש. כמו כן מופיעים דיני עדות, והתורה קובעת שצריך שני עדים כדי שיהיה לכך תוקף. במקרה של עדות שקר, הדין הוא שכאשר זמם - ייעשה לו. בהמשך מתארת התורה את תהליך היציאה למלחמה, התורה אומרת כי אל לנו לפחד כיון שה' עימנו.
*'''שישי''' - מופיעים דינים של הרחבת הגבול של הארץ על ידי כיבוש. כמו כן מופיעים דיני עדות, והתורה קובעת שצריך שני עדים כדי שיהיה לכך תוקף. במקרה של עדות שקר, הדין הוא שכאשר זמם - ייעשה לו. בהמשך מתארת התורה את תהליך היציאה למלחמה, התורה אומרת כי אל לנו לפחד כיון שה' עימנו.


*'''שביעי''' - התורה יורדת לפרטים של הליך המלחמה, ובעיקר מי ומה ניתן לקחת כשלל בעיר שנפלה בשבי. התורה גם מציינת כי אסור לנו לכרות עץ מאכל כאשר אנו מתקיפים עיר, ובכך להראות את היחס של כבוד לצומח ובודאי לאנשי העיר. התורה משתמשמת במילים "כי האדם עץ השדה". בסיום הפרשה עוסקת התורה בדיני רצח בלתי מפוענח. התהליך מתבצע על ידי זקני העיר הקרובה למקום מציאת הגופה.
*'''שביעי''' - התורה יורדת לפרטים של הליך המלחמה, ובעיקר מי ומה ניתן לקחת כשלל בעיר שנפלה בשבי. התורה גם מציינת כי אסור לנו לכרות עץ מאכל כאשר אנו מתקיפים עיר, ובכך להראות את היחס של כבוד ל[[צומח]] ובוודאי לאנשי העיר. התורה משתמשמת במילים "כי האדם עץ ה[[שדה]]". בסיום הפרשה עוסקת התורה בדיני רצח בלתי מפוענח. התהליך מתבצע על ידי זקני העיר הקרובה למקום מציאת הגופה.


==הפרשה בחסידות==
==ראו גם==
[[הרבי מליובאוויטש]] אומר כי ה"שערים", בהם צריך האדם לשים "שופטים ושוטרים", הינם גם שערי גוף האדם, - חמשת החושים: [[ראיה]], [[שמיעה]], [[טעימה]], [[הרחה]] ו[[נגיעה]].  
* [[דבר מלכות שופטים]]
 
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצונים==
*[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_parsha/shoftim לקוטי שיחות פרשיות - פרשת שופטים] {{מפתח}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1070 טקסט פרשת שופטים עם פירוש רש"י] - אתר חב"ד בישראל
*[http://www.chabad.co.il/?template=topic&topic=160 רעיונות לפרשת שופטים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=66&article=1097 פרשת שופטים בקצרה לילדים] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=54&article=1070 טקסט פרשת שופטים עם פירוש רש"י] - {{חב"ד בישראל}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=1552 קריאת התורה עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=2096 הפטרת השבוע עם טעמים (חב"ד), ר' מיכאל סלוין] - {{חב"ד אינפו}}
{{פרשות השבוע}}
{{פרשות השבוע}}
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ה]]
[[קטגוריה:פרשות השבוע|ה05]]
[[קטגוריה:חומש דברים|א05]]

גרסה אחרונה מ־17:39, 17 באוגוסט 2023

ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרשת שופטים היא הפרשה החמישית בספר דברים (מפרק ט"ז פסוק י"ח עד פרק כ"א פסוק ט').

הפרשה בקצרה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקדמה: פרשת שופטים עוסקת בעיקרי ההיבטים של מנהיגות יהודית. מתחיל משופטים ולאחר מכן במלכי ישראל ובנביאים.

  • ראשון - התורה מצווה על מנוי שופטים בכל שערי הערים. אלה מצווים לפסוק צדק, ולהמנע ממשפט מעוות על ידי לקיחת שוחד שהתורה אומרת כי הוא מעוור את גם עיני חכם וצדיק. בהמשך מצווה התורה שלא להקריב בהמות בעלות מום, וכן התורה חוזרת על האיסור בעבודת אלילים.
  • שני - פירוט חלק מהדינים של מלך ישראל. התורה אומרת שה' יבחר מלך. על המלך נאסר להחזיק הרבה סוסים לעצמו, וכן לא להתחתן עם נשים רבות או להיות בעל ממון רב של כסף וזהב. על המלך לכתוב לעצמו שני ספרי תורה, אחד מהם להחזיק עימו תמיד וללמוד בו בכל יום.
  • שלישי - התורה מדברת על הנחלה אותה יקבלו הלויים והכהנים, כפי שכבר נכתב והרעיון חוזר על עצמו כאן. לכהנים וללויים אין חלק ונחלה בארץ ישראל, כיון שה' הוא נחלתם. התורה ממשיכה עם הדינים של קרבן שמובא על ידי יהודי, ונאכל על ידי הכהנים והלויים.
  • רביעי - דיני נבואות אסורות, כגון מגידי עתידות ומכשפים. התורה מכנה מעשים כאלו בתור מעשה נבלה.
  • חמישי - נכתב אודות נביאי ישראל. מכיון שבמעמד הר סיני בני ישראל טענו שאינם יכולים לשמוע את דבר ה' באופן ישיר, ה' אומר כי הוא יעמיד נביא והוא ישים את דבריו בפיו. אנו מצווים להישמע לנביאים. בהמשך חוזרת התורה על הציווי להקים ערי מקלט, עבור רוצח נפש בשגגה, וכן מופיעים דינים נוספים הקשורים ברצח.
  • שישי - מופיעים דינים של הרחבת הגבול של הארץ על ידי כיבוש. כמו כן מופיעים דיני עדות, והתורה קובעת שצריך שני עדים כדי שיהיה לכך תוקף. במקרה של עדות שקר, הדין הוא שכאשר זמם - ייעשה לו. בהמשך מתארת התורה את תהליך היציאה למלחמה, התורה אומרת כי אל לנו לפחד כיון שה' עימנו.
  • שביעי - התורה יורדת לפרטים של הליך המלחמה, ובעיקר מי ומה ניתן לקחת כשלל בעיר שנפלה בשבי. התורה גם מציינת כי אסור לנו לכרות עץ מאכל כאשר אנו מתקיפים עיר, ובכך להראות את היחס של כבוד לצומח ובוודאי לאנשי העיר. התורה משתמשמת במילים "כי האדם עץ השדה". בסיום הפרשה עוסקת התורה בדיני רצח בלתי מפוענח. התהליך מתבצע על ידי זקני העיר הקרובה למקום מציאת הגופה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]