![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
איתן האזרחי – הבדלי גרסאות
הוספת ערך |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== בתנ"ך == | == בתנ"ך == | ||
איתן האזרחי מוזכר כאחד המשוררים הלויים ב[[ | איתן האזרחי מוזכר כאחד המשוררים הלויים ב[[משכן]] על יד [[דוד המלך]] ולאחר מכן ב[[בית המקדש]]. ב[[ספר דברי הימים|ספר דברי הימים א']]{{הערה|פרק ו', פסוקים כ"ז–כ"ט}} מוזכר כצאצא של [[מררי]] בן [[לוי]]. אך במקום אחר בספר דברי הימים א'{{הערה|פרק ב', פסוק ו'}} "איתן והימן" מוצגים כבני זרח בן [[יהודה]]. איתן הוזכר גם ב[[ספר מלכים]]{{הערה|פרק ה', פסוק י"א}} (יחד עם הימן, כלכל, ודרדע - בני זרח), כדוגמא לאיש חכם וכשרוני. | ||
המזמור [[תהלים פ"ט|פ"ט בתהלים]], פותח ב"משכיל לאיתן האזרחי". [[חז"ל]] דרשו, שמחבר המזמור הוא [[אברהם אבינו]], שנקרא 'איתן האזרחי' על שם הפסוק{{הערה|ישעיה פרק מ"א, פסוק ב'}}, "מי העיר ממזרחי צדק", המדבר על אברהם אבינו שהקב"ה 'העיר' אותו לצאת מארץ מזרחי{{הערה|[[בבא בתרא]] ט"ו: "אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם אבינו, כתיב הכא (תהלים פ"ט, א/) איתן האזרחי, וכתיב התם (ישעיהו מ"א, ב') מי העיר ממזרח צדק".}}, ואילו [[תוספות]] סובר האיתן האזרחי הוא דווקא [[יעקב אבינו]]. | |||
== בחסידות == | == בחסידות == | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לכן גם נאמר "משכיל לאיתן האזרחי", ומוסבר ש"אזרחי" מלשון 'זריחה'. החידוש של אברהם לא היה רק בזה שהוא היה "איתן" (קדוש ומובדל לעצמו), אלא שהוא הפך ל"אזרחי" – הוא גרם לאור האלוקי לזרוח ולהתגלות בתוך המציאות המוגבלת{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] כרך ב', עמ' רס"ה ד"ה "מזמור שיר ליום השבת". }}. | לכן גם נאמר "משכיל לאיתן האזרחי", ומוסבר ש"אזרחי" מלשון 'זריחה'. החידוש של אברהם לא היה רק בזה שהוא היה "איתן" (קדוש ומובדל לעצמו), אלא שהוא הפך ל"אזרחי" – הוא גרם לאור האלוקי לזרוח ולהתגלות בתוך המציאות המוגבלת{{הערה|[[ספר המאמרים מלוקט]] כרך ב', עמ' רס"ה ד"ה "מזמור שיר ליום השבת". }}. | ||
== ראו גם == | |||
* [[איתן]] | |||
* [[נחל איתן]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:04, 29 במרץ 2026
איתן האזרחי היה אחד מהמשוררים הלויים על הדוכן בבית המקדש, ואחיו של הימן[1]. חז"ל דרשו, שאיתן האזרחי זה אברהם אבינו.
בתנ"ך[עריכה | עריכת קוד מקור]
איתן האזרחי מוזכר כאחד המשוררים הלויים במשכן על יד דוד המלך ולאחר מכן בבית המקדש. בספר דברי הימים א'[2] מוזכר כצאצא של מררי בן לוי. אך במקום אחר בספר דברי הימים א'[3] "איתן והימן" מוצגים כבני זרח בן יהודה. איתן הוזכר גם בספר מלכים[4] (יחד עם הימן, כלכל, ודרדע - בני זרח), כדוגמא לאיש חכם וכשרוני.
המזמור פ"ט בתהלים, פותח ב"משכיל לאיתן האזרחי". חז"ל דרשו, שמחבר המזמור הוא אברהם אבינו, שנקרא 'איתן האזרחי' על שם הפסוק[5], "מי העיר ממזרחי צדק", המדבר על אברהם אבינו שהקב"ה 'העיר' אותו לצאת מארץ מזרחי[6], ואילו תוספות סובר האיתן האזרחי הוא דווקא יעקב אבינו.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוסבר[7] שאברהם נקרא איתן האזרחי, משום שמידת החסד שלו נבעה מבחינת האיתן שבו, כלומר, החסד של אברהם הוא חסד שנובע מהקשר העצמי של הנשמה עם הבורא. אברהם אבינו לא הסתפק בכך שהקב"ה 'איתן' ומרומם, אלא הוא השתמש עם המידת החסד כדי להמשיך את האור אין סוף לתוך העולם הזה הגשמי. יותר מזאת, אברהם המשיך את ה'איתן' (עצם הנשמה) והפכו ל'נחל איתן' (מידת החסד המתפשטת). אברהם לא רק "היה" איתן בעצמו, אלא הוא הוליד את המושג של יהודי שמוסר את נפשו על חסד ואמונה, כוח שעובר בירושה לכל הדורות.
לכן גם נאמר "משכיל לאיתן האזרחי", ומוסבר ש"אזרחי" מלשון 'זריחה'. החידוש של אברהם לא היה רק בזה שהוא היה "איתן" (קדוש ומובדל לעצמו), אלא שהוא הפך ל"אזרחי" – הוא גרם לאור האלוקי לזרוח ולהתגלות בתוך המציאות המוגבלת[8].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ^ לפי הסבר המפרשים
- ^ פרק ו', פסוקים כ"ז–כ"ט
- ^ פרק ב', פסוק ו'
- ^ פרק ה', פסוק י"א
- ^ ישעיה פרק מ"א, פסוק ב'
- ^ בבא בתרא ט"ו: "אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם אבינו, כתיב הכא (תהלים פ"ט, א/) איתן האזרחי, וכתיב התם (ישעיהו מ"א, ב') מי העיר ממזרח צדק".
- ^ תורה אור פרשת שמות, דף מ"ט, עמוד ג' ד"ה "ואלה שמות בני ישראל", לקוטי שיחות חלק ז', שיחת פרשת לך לך (ב') ולקוטי שיחות חלק א', שיחת פרשת לך לך.
- ^ ספר המאמרים מלוקט כרך ב', עמ' רס"ה ד"ה "מזמור שיר ליום השבת".