איתן האזרחי
איתן האזרחי היה אחד מהמשוררים הלויים על הדוכן בבית המקדש, ואחיו של הימן[1]. חז"ל דרשו, שאיתן האזרחי זה אברהם אבינו.
בתנ"ך עריכה
איתן האזרחי מוזכר כאחד המשוררים הלויים במשכן על יד דוד המלך ולאחר מכן בבית המקדש. בספר דברי הימים א'[2] מוזכר כצאצא של מררי בן לוי. אך במקום אחר בספר דברי הימים א'[3] "איתן והימן" מוצגים כבני זרח בן יהודה. איתן הוזכר גם בספר מלכים[4] (יחד עם הימן, כלכל, ודרדע - בני זרח), כדוגמא לאיש חכם וכשרוני.
המזמור פ"ט בתהלים, פותח ב"משכיל לאיתן האזרחי". חז"ל דרשו, שמחבר המזמור הוא אברהם אבינו, שנקרא 'איתן האזרחי' על שם הפסוק[5], "מי העיר ממזרחי צדק", המדבר על אברהם אבינו שהקב"ה 'העיר' אותו לצאת מארץ מזרחי[6], ואילו תוספות סובר האיתן האזרחי הוא דווקא יעקב אבינו.
בחסידות עריכה
מוסבר[7] שאברהם נקרא איתן האזרחי, משום שמידת החסד שלו נבעה מבחינת האיתן שבו, כלומר, החסד של אברהם הוא חסד שנובע מהקשר העצמי של הנשמה עם הבורא. אברהם אבינו לא הסתפק בכך שהקב"ה 'איתן' ומרומם, אלא הוא השתמש עם המידת החסד כדי להמשיך את האור אין סוף לתוך העולם הזה הגשמי. יותר מזאת, אברהם המשיך את ה'איתן' (עצם הנשמה) והפכו ל'נחל איתן' (מידת החסד המתפשטת). אברהם לא רק "היה" איתן בעצמו, אלא הוא הוליד את המושג של יהודי שמוסר את נפשו על חסד ואמונה, כוח שעובר בירושה לכל הדורות.
לכן גם נאמר "משכיל לאיתן האזרחי", ומוסבר ש"אזרחי" מלשון 'זריחה'. החידוש של אברהם לא היה רק בזה שהוא היה "איתן" (קדוש ומובדל לעצמו), אלא שהוא הפך ל"אזרחי" – הוא גרם לאור האלוקי לזרוח ולהתגלות בתוך המציאות המוגבלת[8].
ראו גם עריכה
הערות שוליים
- ^ לפי הסבר המפרשים
- ^ פרק ו', פסוקים כ"ז–כ"ט
- ^ פרק ב', פסוק ו'
- ^ פרק ה', פסוק י"א
- ^ ישעיה פרק מ"א, פסוק ב'
- ^ בבא בתרא ט"ו: "אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם אבינו, כתיב הכא (תהלים פ"ט, א/) איתן האזרחי, וכתיב התם (ישעיהו מ"א, ב') מי העיר ממזרח צדק".
- ^ תורה אור פרשת שמות, דף מ"ט, עמוד ג' ד"ה "ואלה שמות בני ישראל", לקוטי שיחות חלק ז', שיחת פרשת לך לך (ב') ולקוטי שיחות חלק א', שיחת פרשת לך לך.
- ^ ספר המאמרים מלוקט כרך ב', עמ' רס"ה ד"ה "מזמור שיר ליום השבת".