תרנגול – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{חשיבות}}
+{{עריכה}}
-התרנגול (תרנגולת) הינו (הינה) חיה אשר ברא ה' ביום החמישי ל[[בריאת העולם]].
+[[קובץ:תרנגול.jpg|ממוזער|התרנגול]]
+התרנגול הינו חיה אשר ברא ה' ביום החמישי ל[[בריאת העולם]].
 ==התרנגול==
@@ שורה 6: / שורה 7: @@
 התרנגול נחשב כסוג עוף{{הערה|נברא בבריאת העולם יחד עם העופות}} אמנם למעשה נחשב התרנגול כחיה על האדמה, אשר לרוב שוכנת עלי אדמות.
-התרנגול נקרא "שכוי", "גבר" ו"זגתא".
+התרנגול נקרא "שֶׂכְוִי", "גֶּבֶר" ו"זַגְתָּא".
-רבי יהודה החסיד אומר שאם שמע את קריאת התרנגולת כשקריאת הגבר – "תרנגולת שקראה כמו תרנגול – ישחטנה מייד"<ref>ראה שיעורי הלכה למעשה חלק ב', עמוד קט. שזו היא דרך האמוריים.</ref>.
+רבי יהודה החסיד אומר שאם שמע את קריאת התרנגולת כשקריאת הגבר – ישחוט מייד את התרנגול: "תַּרְנְגֹלֶת שֶׁקָּרְאָה כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל – יִשְׁחֲטֶנָּה מִיָּד"<ref>ראה שיעורי הלכה למעשה חלק ב', עמוד קט. שזו היא דרך האמוריים.</ref>.
-כל יום מברך האדם את ברכת "הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה" – לפי השולחן ערוך – רק לאחרי ששמע את קריאת התרנגול.
+כל יום מברך האדם את ברכת "הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה" – לפי השולחן ערוך – רק לאחרי ששמע את קריאת התרנגול.
 אולם פוסק אדמו"ר הזקן<ref>שולחן ערוך הרב, חלק א' , סימן מ"ו (הלכות ברכות השחר), סעיף ג'</ref> שניתן לברך זאת גם לפני שמיעת הקול, אך רק לאחר עלות השחר<ref>ראה בקובץ הברכה, גלי' א', עמוד לד.</ref>.
@@ שורה 24: / שורה 25: @@
 מדוע אומר אדמו"ר הזקן להכין תרנגול שיקיצו בחצות הלילה, והרי התרנגול מקיץ בעלות השחר?<ref>ראה קובץ הערות התמימים ואנ"ש, מאריסטון, חלק ט', עמוד 80</ref>.
+נהוג לקחת ב[[ליל הסדר]] מזרוע העוף. הסיבה היא שרוצים לעשות זכר ל[[קרבן פסח]] ומביאים את העצם של העוף; אמנם - אם כן - מדוע אין לוקחים מן הצאן (אשר הוקרב) אלא מן התרנגול (אשר לא היה כשר לקרבן פסח)?
+התשובה היא שאסור לאכול את קרבן הפסח מחוץ ל[[ירושלים]], ואם יבוא אדם, ויראה אוכלים את הזרוע מחוץ ליושלים יאמר שזוהי עברה!
+לכן אוכלים זכר למקדש - עצם, אמנם לפי ההלכה הקודמת אוכלים עצם של - תרנגול<ref>[[שיעורי הלכה למעשה]], סימן תע"ג. [[שולחן ערוך הרב]], סימן תע"ג, סעיף כ'.</ref>.
 == הביצה ==
@@ שורה 33: / שורה 40: @@
 == בתורה ==
-הדוכיפת, הינה סוג תרנגול כדברי רש"י "עוף גדול כתרנגול"<ref>[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]], עמוד 71.</ref>.
+הדוכיפת, הינה סוג תרנגול כדברי רש"י "עוֹף גָּדוֹל כְּתַרְנְגוֹל"<ref>[[ביאורים לפירוש רש"י על התורה]], עמוד 71.</ref>.
 == באגדות חז"ל ==
@@ שורה 44: / שורה 51: @@
 אף אדם לא יודע שעה זו חוץ מ[[בלעם]] הרשע, ולהבדיל – משה רבינו, זוהי גם עבודתו של בלעם הרשע, כאשר בא אליו אדם על מנת שיהרוג את פלוני, הרי בשעה הזו המיוחדת הוא מקלל והאיש מת.
-הסימן לידיעת זמן זה הוא כאשר כרבולת התרנגול מתלבנת והתרנגול עומד על רגל אחת (ברכות, דף ז', עמוד א').
+הסימן לידיעת זמן זה הוא כאשר כרבולת התרנגול מתלבנת והתרנגול עומד על רגל אחת<ref>[[מסכת ברכות]], דף ז', עמוד א'.</ref>.
 == בחסידות ==
-בחסידות<ref>מאמרים תרס"ד, עמוד קל"ט.</ref> מובאת השאלה מדוע דוקא בחצות הלילה ניתן לברך את ברכת הנותן לשכוי בינה?
+בחסידות<ref>מאמרים [[תרס"ד]], עמוד קל"ט. וראה גם [[המשך ע"ב]], חלק שני, עמוד א'קמב.</ref> מובאת השאלה מדוע דוקא מחצות הלילה ניתן לברך את ברכת הנותן לשכוי בינה?
-והתשובה שמקור השתלשלות התרנגול הוא במלאך מיכאל, והנה מיכאל הוא מעיר הצדיקים בחצות וכו'.
+והתשובה שמקור השתלשלות התרנגול הוא ב[[גבריאל המלאך]], והנה גבריאל הוא מעיר הצדיקים בחצות וכו'.
 ועוד מבואר<ref>תורת שמואל, תרל"ז חלק א', עמוד ד'.</ref> הקשר דהנה בחצות הלילה מתעוררות הה' גבורות דאימא (בינה, מקור התרנגול).
+מספר הרבי ב[[תורת מנחם]]: פעם היה נער שקרוא וכתוב לא ידע, יום אחד הגיע לתפילות ראש השנה. כאשר ראה שכולם דבקים ומתפללים חפץ לקור לה', אך לא ידע כיצד; אז החל לקרוא בקול: "קו קו רי קו! קו קו רי קו!!!!". אנשי בית הכנסת ששמעו זאת רצו לסלקו מ[[בית כנסת]]; אז הגיע ה[[בעל שם טוב]] הקדוש והורה להשאירו.
+לאח מכן אמר: "צְעָקָה זוֹ הֶעֶלְתָה אֶת כָּל תְּפִלּוֹת בנ"י!..."<ref>תורת מנחם, תשל"א, חלק שלישי, עמוד 422. [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד', ס"ע שיג ואילך. תורת מנחם, חלק כ"ח, ע' 241.</ref>.
+סיפר הרבי בהתוועדות:
+{{ציטוט|תוכן="כאשר ר' לוי יצחק מבארדיטשוב למד שחיטה, הנה בגמר הלימוד – בהתאם לדרך הלימוד שלו בהיותו למדן – והקבלה כו', כשהגיע להמעשה בפועל, שהוצרך לשחוט עוף – הביאו לו עוף, ולקחו בידו, והתחיל לברך על השחיטה.
+בעת אמירת הברכה, ובפרט שהיתה זו פעם הראשונה שמברך ברכה זו – הי' ר' לוי יצחק מבארדיטשוב בתנועה של דביקות ("ער האָט זיך פאַר'דביקות"), ונמשך אריכות זמן, (כ"ק אדמו"ר שליט"א שחק וסיים:) ובינתיים – פרח העוף. וכשסיים את הברכה ופתח את עיניו, שאל: "נו, היכן הוא התרנגול" ("וִוי איז דער הִין")?!..."|מקור=תורת מנחם, חלק ז', עמוד 54.}}
 == קישורים חיצוניים ==
-{{אוצר החכמה|https://tablet.otzar.org/#/b/142665/p/-1/t/17610.2385935796483294/fs/m_f6yU9A46hyJ7g9OJdV0xBr6z0P5pHCSJB7uaFJ6T8H/start/579/end/582/c|קונטרס בדין תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי|}}
+{{אוצר החכמה|משה דובער ריבקין|קונטרס בדין תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי|142665}}
 == הערות שוליים ==