יידיש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]]
-'''ייִדִישׁ''' (גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''' או גם; '''יודיש''') היא שפה יהודית-אירופאית, המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באיזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו כולל אגרותיו.
+'''ייִדִישׁ''' (גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''' או גם; '''יודיש''') היא שפה יהודית-אירופאית, המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באיזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו.
 ==מקור השפה==
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 בשנת [[תרפ"ה]] החליטו אגודת אידישיסטים ב[[וילנא]] שב[[ליטא]] לקבוע כללי כתיבה אחידים ביידיש וקראו להם "כללי ייוו"א". היהדות החרדית לא קיבלה כללים אלה בזמנו, אך כיום רובם כותבים כמעט כפי שנקבע בכללים הנ"ל.
-החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה ל[[ציונות]]. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן ה[[עברית]] וכן כתבו, למשל, במקום [[שבת]] - שאבעס ובמקום [[שליח ציבור|חזן]] - כאזען וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף{{הערה|דהיינו מת.}}, און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף, ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו)].
+החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה ל[[ציונות]]. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן ה[[עברית]] וכן כתבו, למשל, במקום [[שבת]] - שאבעס ובמקום [[שליח ציבור|חזן]] - כאזען וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף{{הערה|דהיינו מת.}}, און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף (עמעס), ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו - צרוס)].
 אך ביידיש נקבע - והדבר מקובל הן על החרדים והן על מייסדי כללי ייוו"א - כי מילים שמקורן בלשון-הקודש נכתבות כפי שהן במקורן.
@@ שורה 33: / שורה 33: @@
 === מאמרים שנכתבו ביידיש ===
-;[[אדמו"ר האמצעי]]:
+;[[אדמו"ר האמצעי]]
 *'''[[קונטרס פוקח עוורים]]'''
-;[[אדמו"ר הצמח צדק]]:
+;[[אדמו"ר הצמח צדק]]
-* '''שמע ישראל''' שהצמח צדק אמרו ל[[קנטוניסטים]]
+;* '''שמע ישראל''' שהצמח צדק אמרו ל[[קנטוניסטים]]
-* '''מזמור שיר ליום השבת{{הערה|ישנו מאמר כזה מאדמו"ר האמצעי באידיש בספר המאמרים נ"ך עמוד תקמא.}}'''
+;* '''מזמור שיר ליום השבת{{הערה|ישנו מאמר כזה מאדמו"ר האמצעי באידיש בספר המאמרים נ"ך עמוד תקמא.}}'''
-* '''אחת שאלתי'''
+;* '''אחת שאלתי'''
-* '''[[ספר המאמרים אידיש]]''' - הכולל מאמרים שכתב [[הרבי הריי"צ]] באידיש עבור פרסומם בגליונות [[הקריאה והקדושה]]
+;* '''[[ספר המאמרים אידיש]]''' - הכולל מאמרים שכתב [[הרבי הריי"צ]] באידיש עבור פרסומם בגליונות [[הקריאה והקדושה]]
-*וכן ריבוי מאמרים בקונטרס "[[ביקור שיקגו]]".
+;* וכן המאמרים שבקונטרס "[[ביקור שיקגו]]".
 ==השימוש ביידיש==
 בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת היידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו ביידיש..."{{הערה|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}.
@@ שורה 52: / שורה 51: @@
 בנוגע לשימוש ולימוד בשפת היידיש בתלמוד תורה{{הערה|הדברים נכתבו בקשר לתלמוד תורה בכפר חב"ד}} כתב הרבי שבהיות ועיקר מטרתו של המוסד הוא חינוך ליראת ואהבת השם וללימוד התורה וקיום המצוות הרי העיקר אינו באיזו שפה ילמדו (אלא שבמקום שלשפה יש השפעה על ענייני יראת שמיים אז גם לשפה יש חשיבות בהתאם לכך) והדבר נתון להחלטת ודעת רוב ההורים, וצריך עיון האם רכישת המעלות המיוחדות שבשפת היידיש זה מתפקיד התלמוד תורה או מחובתם של ההורים והאווירה בבית{{הערה|מכתב מט"ו אייר תשכ"ח שצילומו נדפס ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zalmanov-Gruzman%20-%20Elul%2021%2C%205777.pdf תשורה גרוזמן] (ע' 50 - 51. נדפס גם בלקו"ש חכ"ב עמ' 411 ואילך. ובשלמות באג"ק חכ"ה, איגרת ט'תצא.}}.
-כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"{{הערה|התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12}}.
+כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"{{הערה|התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12}}. הרבי גם ציין בהקשר הזה{{הערה|מיחידות. נדפסה ב[[היכל מנחם (ירושלים)#ספרים נוספים|היכל מנחם]].}} את מאמר ה[[אבות דרבי נתן]] הידוע, שלעולם לא יהיה אדם יושב בין העומדים, ועומד בין היושבים.
 ==ראו גם==
@@ שורה 72: / שורה 71: @@
 [[קטגוריה:שפות]]
-[[קטגוריה:יידיש|*]]
+[[en:Yiddish]]