פרשת המן – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ מנהג חב"ד: הגהה
 
שורה 20: שורה 20:
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] כתב כי טוב לומר את פרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו ב[[השגחה פרטית|השגחה]], שכן היה במן שהשגיח הקב"ה לתת לכל אחד עומר לגלגולת לכל נפשות ביתו, כמו שכתוב וימודו בעומר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר ותתחזק אמונתו{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א, סימן א' סעיף י'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] כתב כי טוב לומר את פרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו ב[[השגחה פרטית|השגחה]], שכן היה במן שהשגיח הקב"ה לתת לכל אחד עומר לגלגולת לכל נפשות ביתו, כמו שכתוב וימודו בעומר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר ותתחזק אמונתו{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א, סימן א' סעיף י'.}}.


אך פרשת המן אינו בנוסח התפילה של סידור אדמו"ר הזקן.
פרשת המן לא מופיעה בנוסח התפילה של סידור אדמו"ר הזקן.


והרבי מתייסל לזה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]:{{ציטוט|לא נעלם ממני המובא בספר ''משמרת שלום'' בשם הרה"צ ר' פנחס מקוריץ, אשר סגולה לפרנסה לומר בכל יום פרשת המן וי"ג עיקרים בהשכמה... אך פשוט שענייני סגולה הנאמרים במקום פלוני וזמן פלוני, אינם ענין ל[[נוסח תפילה|נוסח תפילה]] של כלל ישראל.|מקור=אגרות-קודש, חלק י"ב, עמ' י"ט}}כלומר, בעוד שיש מקום לסגולות בפרטיות, אין בכך כדי להכתיב תפילות קבועות לציבור כולו.
הרבי התייחס לכך ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]:{{ציטוט|לא נעלם ממני המובא בספר ''משמרת שלום'' בשם הרה"צ ר' פנחס מקוריץ, אשר סגולה לפרנסה לומר בכל יום פרשת המן וי"ג עיקרים בהשכמה... אך פשוט שענייני סגולה הנאמרים במקום פלוני וזמן פלוני, אינם ענין ל[[נוסח תפילה|נוסח תפילה]] של כלל ישראל.|מקור=אגרות-קודש, חלק י"ב, עמ' י"ט}}כלומר, בעוד שיש מקום לסגולות בפרטיות, אין בכך כדי להכתיב תפילות קבועות לציבור כולו.


[[הרבי]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ו, עמ' 96 ואילך.}} שאמירת פרשת המן נובעת ממדרגת הביטחון הגבוהה ביותר – "המיחלים לחסדו" – ולכן ניתן לומר אותה אף ב[[שבת]] ולפני התפילה, כביטוי לאמונה שלמה בהשגחה הפרטית על הפרנסה.
[[הרבי]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ו, עמ' 96 ואילך.}} שאמירת פרשת המן נובעת ממדרגת הביטחון הגבוהה ביותר – "המיחלים לחסדו" – ולכן ניתן לומר אותה אף ב[[שבת]] ולפני התפילה, כביטוי לאמונה שלמה בהשגחה הפרטית על הפרנסה.