פרשת המן – הבדלי גרסאות

ר.ז. (שיחה | תרומות)
מ מנהג חב"ד: הגהה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''פרשת המן''' היא קטע מ[[ספר שמות]] (שמות ט"ז, ד–לו) המתאר את ירידת ה"[[מן]]" מן השמים ל[[בני ישראל]] ב[[מדבר (מקום)|מדבר]]. מעבר למשמעותו ההיסטורית והתורנית, הפך הקטע במשך הדורות ל[[סגולה]] ידועה ל[[פרנסה]], ומקובל באזכורים תורניים וחסידיים שונים שקריאתו מביאה שפע כלכלי וביטחון בפרנסת האדם.
{{חלונית
{{חלונית
| כותרת = פרשת המן
| כותרת = פרשת המן
שורה 11: שורה 9:
וַיֹּאמֶר ה´ אֶל-מֹשֶׁה, עַד-אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי: רְאוּ כִּי-ה´ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל-כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי: וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ מָן, וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה´ מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה-אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר מָן, וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי ה´ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה´ אֶל-מֹשֶׁה, וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת-הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד-בֹּאָם אֶל-אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת-הַמָּן אָכְלוּ עַד-בֹּאָם אֶל-קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן: וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא:
וַיֹּאמֶר ה´ אֶל-מֹשֶׁה, עַד-אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמֹר מִצְוֹתַי וְתוֹרֹתָי: רְאוּ כִּי-ה´ נָתַן לָכֶם הַשַּׁבָּת עַל-כֵּן הוּא נֹתֵן לָכֶם בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לֶחֶם יוֹמָיִם, שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי: וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי: וַיִּקְרְאוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל אֶת-שְׁמוֹ מָן, וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה´ מְלֹא הָעֹמֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת-הַלֶּחֶם אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה-אֶל אַהֲרֹן קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן-שָׁמָּה מְלֹא-הָעֹמֶר מָן, וְהַנַּח אֹתוֹ לִפְנֵי ה´ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹרֹתֵיכֶם: כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה´ אֶל-מֹשֶׁה, וַיַּנִּיחֵהוּ אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדֻת לְמִשְׁמָרֶת: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת-הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד-בֹּאָם אֶל-אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת, אֶת-הַמָּן אָכְלוּ עַד-בֹּאָם אֶל-קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן: וְהָעֹמֶר עֲשִׂרִית הָאֵיפָה הוּא:
}}
}}
'''פרשת המן''' היא קטע מ[[ספר שמות]] (שמות ט"ז, ד–לו) המתאר את ירידת ה"[[מן]]" מן השמים ל[[בני ישראל]] ב[[מדבר (מקום)|מדבר]]. מעבר למשמעותו ההיסטורית והתורנית, הפך הקטע במשך הדורות ל[[סגולה]] ידועה ל[[פרנסה]], ומקובל באזכורים תורניים וחסידיים שונים שקריאתו מביאה שפע כלכלי וביטחון בפרנסת האדם.


== מקור הסגולה ==
== מקור הסגולה ==
שורה 21: שורה 20:
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] כתב כי טוב לומר את פרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו ב[[השגחה פרטית|השגחה]], שכן היה במן שהשגיח הקב"ה לתת לכל אחד עומר לגלגולת לכל נפשות ביתו, כמו שכתוב וימודו בעומר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר ותתחזק אמונתו{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א, סימן א' סעיף י'.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב|שולחן ערוך]] כתב כי טוב לומר את פרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו ב[[השגחה פרטית|השגחה]], שכן היה במן שהשגיח הקב"ה לתת לכל אחד עומר לגלגולת לכל נפשות ביתו, כמו שכתוב וימודו בעומר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר ותתחזק אמונתו{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים חלק א, סימן א' סעיף י'.}}.


אך פרשת המן אינו בנוסח התפילה של סידור אדמו"ר הזקן.
פרשת המן לא מופיעה בנוסח התפילה של סידור אדמו"ר הזקן.


והרבי מתייסל לזה ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]:{{ציטוט|לא נעלם ממני המובא בספר ''משמרת שלום'' בשם הרה"צ ר' פנחס מקוריץ, אשר סגולה לפרנסה לומר בכל יום פרשת המן וי"ג עיקרים בהשכמה... אך פשוט שענייני סגולה הנאמרים במקום פלוני וזמן פלוני, אינם ענין ל[[נוסח תפילה|נוסח תפילה]] של כלל ישראל.|מקור=אגרות-קודש, חלק י"ב, עמ' י"ט}}כלומר, בעוד שיש מקום לסגולות בפרטיות, אין בכך כדי להכתיב תפילות קבועות לציבור כולו.
הרבי התייחס לכך ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]:{{ציטוט|לא נעלם ממני המובא בספר ''משמרת שלום'' בשם הרה"צ ר' פנחס מקוריץ, אשר סגולה לפרנסה לומר בכל יום פרשת המן וי"ג עיקרים בהשכמה... אך פשוט שענייני סגולה הנאמרים במקום פלוני וזמן פלוני, אינם ענין ל[[נוסח תפילה|נוסח תפילה]] של כלל ישראל.|מקור=אגרות-קודש, חלק י"ב, עמ' י"ט}}כלומר, בעוד שיש מקום לסגולות בפרטיות, אין בכך כדי להכתיב תפילות קבועות לציבור כולו.


[[הרבי]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ו, עמ' 96 ואילך.}} שאמירת פרשת המן נובעת ממדרגת הביטחון הגבוהה ביותר – "המיחלים לחסדו" – ולכן ניתן לומר אותה אף ב[[שבת]] ולפני התפילה, כביטוי לאמונה שלמה בהשגחה הפרטית על הפרנסה.
[[הרבי]] מסביר{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק כ"ו, עמ' 96 ואילך.}} שאמירת פרשת המן נובעת ממדרגת הביטחון הגבוהה ביותר – "המיחלים לחסדו" – ולכן ניתן לומר אותה אף ב[[שבת]] ולפני התפילה, כביטוי לאמונה שלמה בהשגחה הפרטית על הפרנסה.
== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.82685058505_90399.pdf פרשת המן]'''{{PDF}}
*'''[https://col.org.il/files/old/files/0.82685058505_90399.pdf פרשת המן]''' {{PDF}}
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]
[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]
[[קטגוריה:סגולות]]
[[קטגוריה:סגולות]]