![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
צילה שניאורסון – הבדלי גרסאות
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מרת '''צילה שניאורסון''' (שנות ה'תר"ס-[[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]]) הייתה רעייתו של הרב [[בן ציון שניאורסון]] - דודה של | מרת '''צילה שניאורסון''' (שנות ה'תר"ס-[[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]]) הייתה רעייתו של הרב [[בן ציון שניאורסון]] - דודה של [[הרבנית חיה מושקא שניאורסון]] ואחיה של הרבנית [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)]] האריכה ימים עד לאחר גיל מאה. | ||
== תולדות חיים == | ==תולדות חיים== | ||
השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה ל[[של"ה]] הקדוש. הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] יחד עם בעלה וקבעו את מושבם בעיר [[תל אביב]]. | |||
מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה. | מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה הרב [[בן ציון שניאורסון]]. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה. | ||
גם לאחר פטירת הרב בן ציון, דאגו [[הרבי]] ו[[הרבנית]] באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את ה[[חמץ]]. | גם לאחר פטירת הרב בן ציון, דאגו [[הרבי]] ו[[הרבנית]] באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את ה[[חמץ]]. | ||
| שורה 21: | שורה 20: | ||
הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד ב[[תל אביב]], ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה. | הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד ב[[תל אביב]], ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה. | ||
נפטרה [[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]], ערב [[שבת קודש]] [[פרשת מקץ]], וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים{{הערה| | נפטרה [[כ"ט בכסלו]] [[תשס"ו]], ערב [[שבת קודש]] [[פרשת מקץ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/16518 תל-אביב: הרבנית צילה שניאורסון ע"ה] {{Col}}.}}, וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=7767&lang=hebrew פרטים על חייה של מרת צילה שניאורסון].}}. | ||
לאחר פטירתה הוחלט בארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד בארה"ק]] להנציח את שמם של הרב בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון ב[[כסלו]] [[תשס"ז]] התקיים מעמד סיום כתיבת ספר התורה. | לאחר פטירתה הוחלט בארגון [[נשי חב"ד|נשי ובנות חב"ד בארה"ק]] להנציח את שמם של הרב בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון ב[[כסלו]] [[תשס"ז]] התקיים מעמד סיום כתיבת ספר התורה{{הערה|[https://col.org.il/news/17178 ספר תורה לזכרה של הגב' צילה שניאורסון ע"ה] {{Col}}.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שניאורסון, צילה}} | |||
[[קטגוריה:נשי חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:נשי חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:נשי חב"ד בתקופת אדמו"ר הריי"ץ]] | [[קטגוריה:נשי חב"ד בתקופת אדמו"ר הריי"ץ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שניאורסון]] | [[קטגוריה:משפחת שניאורסון]] | ||
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | [[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ו]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הורביץ]] | |||
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | |||
[[en:Tzila Schneerson]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:45, 1 ביולי 2025
מרת צילה שניאורסון (שנות ה'תר"ס-כ"ט בכסלו תשס"ו) הייתה רעייתו של הרב בן ציון שניאורסון - דודה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון ואחיה של הרבנית נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ) האריכה ימים עד לאחר גיל מאה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
השתייכה לבית הורוביץ והתייחסה לשל"ה הקדוש. הגיעה ארצה יחד עם בעלה וקבעו את מושבם בעיר תל אביב.
מרת צילה האריכה ימים לאחר פטירת בעלה הרב בן ציון שניאורסון. ערירית הייתה, ומשהתאלמנה, כאבה עמוקות את חסרונו של בעלה. בחלוף השנים לא קהה כאבה והרבתה לבכות את הילקחו מעמה.
גם לאחר פטירת הרב בן ציון, דאגו הרבי והרבנית באופן אישי לכל מחסורה של מרת צילה. הרבי דאג למכור עבורה את החמץ.
היא הייתה משוחחת עם הרבי טלפונית, וכן הרבנית חיה מושקא הייתה מתקשרת לדרוש בשלומה, ומרגיעה אותה כי איננה בודדה ויש מי שדואג לה.
היא העפילה אל מעבר לשנת המאה.
למרות גילה המופלג נותרה אשת שיחה לבבית, בעלת דעה צלולה ולא הסתייעה אפילו במשקפיים.
גם כשמלאו לה מאה שנה הכירה וזיהתה את האנשים סביבה. היא אהבה ילדים וכשבאו לבקרה, ניכר האושר הרב שהסבו לה.
בשנים האחרונות הועברה לבית אבות, בשל קושי במציאת מטפלת עבורה. שהותה במקום גרמה להתדרדרות במצבה, והיא בקשה לשוב לביתה. הנשים סביבה היו חסרות אונים למול גודל האחריות שבמילוי משאלתה.
הודות למסירותה של הגב' שרה רייכמן, ובסיוע נשי ובנות חב"ד בתל אביב, ביניהן הגב' רחל רייכמן והגב' בן צבי, שדאגו לרווחתה, השתפר מצבה עוד יותר מאשר קודם אשפוזה בבית האבות, והיא זכתה לסיים את ימיה בין כתלי ביתה כרצונה.
נפטרה כ"ט בכסלו תשס"ו, ערב שבת קודש פרשת מקץ[1], וזכתה להגיע למנוחות קודם כניסת השבת, סמוך לבעלה, בחלקת חב"ד בהר הזיתים[2].
לאחר פטירתה הוחלט בארגון נשי ובנות חב"ד בארה"ק להנציח את שמם של הרב בן ציון וזוגתו מרת צילה שניאורסון על ידי כתיבת ספר תורה לעילוי נשמתם. וביום היארצייט הראשון בכסלו תשס"ז התקיים מעמד סיום כתיבת ספר התורה[3].
