דפוסי הזוהר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דפוסי הזוהר''' מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא [[הוצאה לאור|לאור הדפוס]] היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות.
+מאות שנים קודם שהודפס הזוהר הוא הועתק ביד מאיש לאיש, וכשיצא [[הוצאה לאור|לאור הדפוס]] היה זה ע"י כמה מדפיסים שונים (שסמכו את ידם על כתבי יד אחרים), ונהיו בו מספר גרסאות.
 ==רקע==
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 '''נוסח ושיטת עריכה''' - במנטובה הודפס הזוהר בגרסה אחת בלבד{{הערה|כי לטענתם  הצליחו להניח את ידם על כמה כתבי-יד מוסמכים (ובפרט כתב-יד מצפת), ולכן בכל מקום שהיו כמה גרסאות הביאו רק אחת מהן, ועל פי רוב סמכו על הנוסח מצפת.}}, ואילו בקרימונה בכל מקום שהיו כמה גרסאות הביאו את כולן{{הערה|ולכן טענו שדוקא הנוסח שלהם '''הוא''' השלם והמדויק.}}. מטעם זה הושמטו בדפוס מנטובה שלשה עמודים{{הערה|שלשיטתם מקורם בגרסה שבטעות.}}, וכן ישנם עוד כמה וכמה שינויים (שנבעו מויכוחים על גרסת כתב היד המדוייקת).
- מאחר שבסופו של דבר מבוסס הזוהר שבידינו היום בעיקר על דפוס מנטובה, במקומות בחסידות בהם מובא נוסח קרימונה מצויין בפירוש ל'''זוהר גדול'''{{הערה|לדוגמא, לקוטי תורה אמור לז ב.}}
+מאחר שבסופו של דבר מבוסס הזוהר שבידינו היום בעיקר על דפוס מנטובה, במקומות בחסידות בהם מובא נוסח קרימונה מצויין בפירוש ל'''זוהר גדול'''{{הערה|לדוגמא, לקוטי תורה אמור לז ב.}}
 ==זולצבך ולובלין==
 שנים מאוחר יותר הודפס הזוהר שוב, הפעם בלובלין (שפ"ג, 1623). בכללות סודר דפוס זה במתכונת קרימונה, אלא שהוסיף בו מעט גרסאות מתוך דפוס מנטובה. 60 שנה לאחר מכן יצא שוב הזוהר לאור הדפוס (זולצבך, תמ"ד, 1684), עדיין באותו מבנה ונוסח - רק שבכל מקום ציין (בסוגריים) את ההוספות מדפוס מנטובה.
 ==[[אמסטרדם|אמשטרדם]]==
-דפוס אמשטרדם (תע"ה, 1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרך מנטובה, ומאחר שכל כתבי האר"י ציינו דוקא לדפוס זה הלכו בעקבותיו כל עשרות הדפוסים עד ימינו. במהדורה הראשונה הביאו מדפיס אמשטרדם את כתבי האריז"ל|הגהות האר"י]] שבספר "[[משה זכות|דרך אמת]]" כהערות בשולי טקסט הזוהר, אבל במהדורה הבאה (תפ"ח, 1728) כבר שלבו אותן בתוך לשון הזוהר (בלי לציין את הגרסה המקורית), והתקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים.
+דפוס אמשטרדם (תע"ה, 1715) שינה מהדפוסים שלפניו ובחר ללכת בדרך מנטובה, ומאחר שכל כתבי האר"י ציינו דוקא לדפוס זה הלכו בעקבותיו כל עשרות הדפוסים עד ימינו. במהדורה הראשונה הביאו מדפיס אמשטרדם את [[כתבי האריז"ל|הגהות האר"י]] שבספר "[[משה זכות|דרך אמת]]" כהערות בשולי טקסט הזוהר, אבל במהדורה הבאה (תפ"ח, 1728) כבר שלבו אותן בתוך לשון הזוהר (בלי לציין את הגרסה המקורית), והתקבל נוסח ברור ונקי בלי חילופי גרסאות רבים.
 ==[[טורקיה|קושטנטינא (קושטא)]] - שנת מלכו"ת==
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 ==דפוסי [[סלאוויטא]] והבאים אחריהם==
-בשנים הבאות הודפס הזוהר בסלאוויטא ארבע פעמים נוספות{הערה| תקנ"ח (1798), תקס"ד (1806), תקס"ט (1809), תקע"ה (1815).}}, בכללות בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל"א, (בשינויים קלים).
+בשנים הבאות הודפס הזוהר בסלאוויטא ארבע פעמים נוספות{{הערה| תקנ"ח (1798), תקס"ד (1806), תקס"ט (1809), תקע"ה (1815).}}, בכללות בדרכו ובנוסחתו של דפוס אמשטרדם תקל"א, (בשינויים קלים).
 אך בפעם החמישית (תקפ"ד, 1824) החליטו לשנות ממנהגם ולהדפיס כפי הנוסח של דפוס קושטא משנת מלכו"ת, "אשר אין ערך למעלתם כי המה הוגהו מזוהר [[רבי חיים ויטאל|המהרח"ו]] עצמו". על נוסח זה הוסיפו המדפיסים הגהות משלהם כדי לתקן את כל הטעויות שנפלו בו והוציאו נוסח טוב ומשובח ביותר. משנה זו מאילך המשיכו רוב הדפוסים בדרך זו, והשתמשו בנוסח של דפוס קושטא וסלוויטא תקפ"ד, עם כל הסוגריים והגרסאות השונות שהיו בהם. חלק מן הדפוסים העתיקו את הנוסח בצורה מדויקת מדפוס קושטא או מסלוויטא, וחלקם באו אחריהם והוסיפו עוד הגהות על הגהות, כגון דפוס זיטאמיר תרכ"ב (1862).
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 גם מדפיסי וילנא, שבאו להדפיס את ספר הזוהר (תרמ"ב, 1882) השתמשו בנוסח של דפוס קושטא, אלא שהוסיפו לו הגהות מדפוסי סלוויטא זיטאמיר וליוורנו, ולאחר השוואות של המהדורות השונות הגיעו לנוסח מדויק ואיכותי. בנוסף הם הדפיסו בצד הזוהר את הגהות דרך אמת (ראה לעיל), הגהות מבעל [[השל"ה]], ואת ה'ניצוצי אורות'{{הערה|אסופה מהגהות החיד"א.}} וה'שביבי נגה'{{הערה|אסופת הגהות ופירושים מהרמ"ק, מהרח"ו וספרים נוספים.}}. נוסח זה חזר ונדפס כמה פעמים, והוא הדפוס המצוי היום.
-==[[חסידות אשלג|זוהר הסולם]]==
+==פירוש הסולם==
-הנסיון האחרון לעת עתה להדפיס את הזוהר בשלימות שייך ללא ספק [[חסידות אשלג|לר' יהודה אשלג]], "בעל הסולם". בדפוס זה נוסח הזוהר עצמו נקי מהגהות, ואילו והגרסאות מודפסות במדור נפרד בפני עצמו.
+אחד הנסיונות האחרונים להדפיס את הזוהר בשלימות נעשה ע"י [[חסידות אשלג|ר' יהודה אשלג]], "בעל [[חסידות אשלג|הסולם]]". בדפוס זה נוסח הזוהר עצמו נקי מהגהות, ואילו והגרסאות מודפסות במדור נפרד בפני עצמו.
 במדור זה הכניס הן את כל מה שמדפסי קושטא וממשיכי דרכם הכניסו בסוגריים, הן את כל הנוסחאות הנוספות שנעלמו מן הדפוסים כבר כמה מאות שנים, והן את הגרסאות הראשונות של דפוסי מנטובה וקרימונה שנמחקו במשך השנים עם גלגולי הדפוסים השונים. בנוסף לעצם הבאת הגרסאות הוא משווה בכל מקום בין הגרסאות המאוחרות לבין נוסח שתי מהדורות הזוהר המקוריות (מנטובה וקרימונה) תוך שהוא מציין כל שינוי בעל משמעות.
-אך למרות מאמציו הרבים והעבודה העצומה שעשה, גם בדפוס זה ישנם חסרונות: ראשית לא ברור מהי המהדורה שעל פיה קבע את נוסח הזוהר שלו, שנית נראה שלעיתים הוא בוחר לפרש לפי גרסה שונה מהמובאת בנוסח הנדפס{{הערה|ונראה כי דחה את גרסת הזוהר שלמעלה והעדיף על פניה אחת הגרסאות המובאת במדור חילופי הגרסאות.}}. ועוד - בכמה מקומות נראה שהגיה '''מעצמו''' את לשון הזוהר{{הערה|אם כי באותם מקומות צוין הדבר בפירושו או במדור חילופי גרסאות, כך שבמידה והלומד נתקל בפירוש שאינו תואם את לשון הזוהר יש לחפש גרסה שונה במדור שינויי גרסאות.}}.
+אלא למרות מאמציו הרבים והעבודה העצומה שעשה, גם בדפוס זה ישנם חסרונות: ראשית לא ברור מהי המהדורה שעל פיה קבע את נוסח הזוהר שלו, שנית נראה שלעיתים הוא בוחר לפרש לפי גרסה שונה מהמובאת בנוסח הנדפס{{הערה|ונראה כי דחה את גרסת הזוהר שלמעלה והעדיף על פניה אחת הגרסאות המובאת במדור חילופי הגרסאות.}}. ועוד - בכמה מקומות נראה שהגיה '''מעצמו''' את לשון הזוהר{{הערה|אם כי באותם מקומות צוין הדבר בפירושו או במדור חילופי גרסאות, כך שבמידה והלומד נתקל בפירוש שאינו תואם את לשון הזוהר יש לחפש גרסה שונה במדור שינויי גרסאות.}}.
-כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|הלשון הועתקה בלקו"ש חי"ד עמ' 237, והאגרת בשלימותה באג"ק סימן ג'תרס"ג.}} "ומ"ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע '''הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע"ח והזהר''' ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות".
+כפי הנראה מטעמים אלו כתב הרבי{{הערה|אג"ק חלק י"א ע' רעו. אגרת ג'תרס"ג.}} "ומ"ש אודות פירוש הסולם על הזהר הנה לא ראיתיו אלא בהעברה בעלמא לאיזה רגעים ומובן שאי אפשר לחוות דיעה על יסוד זה והספר אינו אצלי וכפי הנשמע '''הנה סלל דרך לעצמו בלימוד ע"ח והזהר''' ואנו אין לנו אלא דרך המלך של נשיאנו בתורת החסידות".
+==מתוק מדבש==
+;רקע
+החל מתשל"ו ועד תש"נ (לערך) יצאה לאור סדרת ספרים נוספת{{הערה|21 כרכים המפרשים את הזוהר עצמו, ובנוסף "אוצר הזוהר" (ערכים בקבלה), ליקוטים שונים (כגון מחזור תפילות) ועוד.}} המפרשת את הזוהר בעברית. הפירוש נכתב ע"י ה[[קבלה|מקובל]] הירושלמי רבי [[דניאל פריש]], מראשי ישיבת שער השמים ותלמידו המובהק של האדמו"ר רבי [[אהרן ראטה]], ונקרא "מתוק מדבש"{{הערה|הרומז לשם המחבר הן בראשי התיבות "'''ד'''ניאל '''ב'''ן '''ש'''רה", והן בגימטריה: '''פירוש מתוק מדבש''' הוא כחשבון '''הצעיר דניאל בן נפתלי הרצקא'''}}. הספר הודפס עם לשון הזוהר בראש הדף והפירוש ותרגום לעברית (משולב בלשון הזוהר עצמו) למטה. מחד גיסא כתובים הפירוש והתרגום בשפה עממית ובהסברים קבליים פשוטים (מתוך מטרה להביא את הספר לציבורים נוספים), אך מאידר נצמדים לפירושי הזוהר המוסמכים לשיטת האר"י: פירוש הרמ"ז, זוהר חמה וכיוצא באלו. פירוש זה התקבל בתפוצות ישראל כמוסמך יותר מפירוש הסולם, וכן פרסמו "בריש גלי" כמה מהמקובלים המפורסמים בדורינו כדוגמת הרב יצחק רצאבי{{הערה|באתר "יד מהרי"ץ", בדף על ל"ג בעומר.}} שכתב עליו שהוא בר סמכא שנכתב על ידי [[צדיק]]{{הערה|בניגוד לפירוש [[הסולם]] שלדבריו אין ללמוד בו.}}, וקיבל הסכמות רבות. גם אצל החסידים בכלל וחסידי חב"ד בפרט התקבל דוקא פירוש זה ונחשב למוסמך ביותר.
+את ה'''מתוק מדבש''' כתב הרב דניאל פריש לבקשת רבו ה[[אדמו"ר]] רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ[[תולדות אהרן]] (בעל "דברי אמונה"). האדמו"ר אמר לרב דניאל פריש כי החל בכתיבת פירוש על הזוהר והראה לו גיליון בכתב ידו. הוא הוסיף כי קיבל מ[[החוזה מלובלין]] שלפני ביאת ה[[משיח]] יחובר פירוש על ספר הזוהר בדרך הפשט. וכי החל בכתיבת החיבור, אך אין בו כח להמשיך ולסיימו, ולכן הוא מבקש ממנו לעשות זאת.{{הערה|מתוך תולדותיו בקצרה באתר מכון מתוק מדבש.}}
+הפירוש נכתב "דף על דף" לפי הזוהר הנפוץ ([[דפוסי הזוהר|מנטובה]]) כך שהלומד יכול בקלות למצוא את המקום על פי מראי המקום הנדפסים בכל הספרים.על סדר ספר הזוהר, בשפה פשוטה ועל פי [[קבלת האר"י]].
+;הסכמות
+לספר ניתנו על ידי רבי משה אריה פריינד (גאב"ד העדה החרדית), האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן מ[[תולדות אהרן]], הרב יחיאל פישל אייזנבאך, רבי יעקב מאיר שכטר, כל חברי הבד"ץ דמקהלות האשכנזים{{הערה|משה אריה פריינד, ישראל משה דושינסקי, ישראל יעקב פישר, בנימין ראבינאוויטץ ואברהם דוד הורוויץ.}}, הרב שמואל הלוי ואזנר, רבי יוסף ליברמן ועוד.
+;יסודות החיבור
+בהקדמה לספר מרחיב המחבר להסביר את יסודות דרכו בכתיבת הביאור: פירושו מתבסס על [[קבלת האריז"ל|פירוש האר"י]] לזוהר (היינו, על [[דפוסי הזוהר|דפוס מנטובה]] שעליו כתב האר"י את פירושיו), כפי שהתפרש כתבי רבי [[חיים ויטאל]], והתפרש בספר [[אור החמה]] לרבי [[משה קורדובירו]], , רבי [[אברהם גאלאנטי]], ספר מקדש מלך, עטרת צבי לרבי [[צבי הירש מזידיטשוב]], [[זהר חי]], דמשק אליעזר וספרים מקובלים נוספים. הדגש הוא על פשטות הביאור, ולכן במקומות שמצא מספר פירושים פירש לפי הביאור הקל יותר להבנה, אך במקומות שראה תועלת בציטוט המקור עצמו הפנה אליו בתוספת הערה "עיין שם". גם לגבי המקומות שיש בהם מספר גרסאות בחר את הקלה להבנה והוסיף הערה עם מראה מקום לגרסה הנוספת. במקומות שלא מצא פירוש התייעץ עם חברים לגבי ההבנה  הנכונה, וציין במפורש שדברים אלו הם משלו. בנוסף לכל זה עשה "אזניים לתורה", ושילב בביאור אלפי מראי מקומות לפסוקים ומדרשי חז"ל המצוטטים בזוהר, ובמקומות הנדרשים גם את הפירוש שלהם גופא. גם מבחינה טכנית עשה הרב דניאל מאמץ גדול להקל על הלומדים, בכך שהביאורים בקבלה נדפסים בפונט{{הערה|צורת אות.}} אחר מהביאורים בנגלה, בשילוב הביאור והתרגום בטקסט בתחתית הדף והנוסח המקורי מעליו (כך שהלומד יכול לעבור בקלות מהפירוש למקור וחזרה בלי לאבד את הרצף) ועוד כמה וכמה שינויים מסוג זה.
+;הוצאה לאור
+בתחילה חיבר הרב דניאל פריש את '''אוצר הזוהר''' (ארבעה כרכים, [[ירושלים]], [[ה'תשל"ו]]) - מפתח ערכים ועניינים ומראה מקום לכל הזוהר. סדרת '''זוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש''' (21 כרכים) יצאה לאור בין השנים [[ה'תשנ"ג]] ל[[ה'תשס"א]] בהוצאת מכון יוסף דעת שעל ידי מוסדות אנשי מעמד בירושלים. פירוש '''[[ספר הזוהר|תקוני זהר]]''' יצא לאור בשנת [[ה'תשס"א]] בשלושה כרכים. פירוש על '''[[זוהר חדש]]''' יצא לאור בשלושה כרכים בשנת [[ה'תשס"א]]. חלק '''ה[[אדרא|אדרות]]''' יצא לאור לראשונה ב[[ירושלים]], [[ה'תשס"ה]], וכן הוציא לאור במשך השנים ליקוטים שונים מפורשים, כמו "נגלות הזוהר" (11 כרכים המלקטים את אגדות חז"ל והמדרשים שבזוהר), מחזור לחגים על פי הזוהר, קדושת בית הכנסת ועוד.
 ==במשך הדורות==