קונטרס אחרון - פרק ז': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שלום עליכם (שיחה | תרומות) מ (הגהה) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{תניא}} | {{תניא}} | ||
'''וצדקה כנחל איתן''' | |||
==מבוא | ==מבוא== | ||
באגרת זו מבאר [[אדמו"ר הזקן|הרבי]]{{הערה|על פי הנביא עמוס.}} מעלה בצדקה שטרם הוזכרה, שהיא ה"[[נחל איתן]]" הממשיך את עצם הנפש{{הערה|בחינת "איתן" שבנשמה.}} בלב. | |||
== | איתן הוא ביטול הנשמה לאלוקות שיתגלה רק '''לעתיד לבוא''', אך הצדקה משולה לנחל, שממשיך מעין גילוי זה בלב '''גם היום'''. | ||
==גוף האגרת== | |||
{{פרק תניא|פרק=ז|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ז'}}}} | {{פרק תניא|פרק=ז|טקסט הפרק={{תבנית:ספר התניא/קונטרס אחרון - פרק ז'}}}} | ||
==סיכום | ==סיכום== | ||
במקומות רבים באגרות הקודש נזכרו כבר עניינים שונים, שפועלים רחמים הבאים לפועל בצדקה{{הערה|מכפר על חטא, ממשיך גשמיות, פודה את הנפש ועוד.}}, אך כאן מבואר עניין שטרם הוסבר: שהתעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבנפשו מגלה '''בלב''' את הביטול של '''עצם הנפש'''. | |||
אלא שהתעוררות הרחמים לבד אינה מספקת וצריך גם פעולה ממשית של "אתערותא דלתתא" - נתינת צדקה בפועל. | |||
* משתי סיבות נקראת בחינת 'חכמה' שבנשמה 'איתן': | |||
:א. עניין החכמה הוא '''תוקף''' ההתקשרות באלוקות. | |||
:ב. אותיות אית"ן מורות על עתיד{{הערה|מבחינה דקדוקית: '''א'''לך, '''י'''לך, '''ת'''לך, '''נ'''לך.}}, כי היום נמצאת בחינה זו בגלות ותתגלה רק לעתיד לבוא. | |||
* למרות זאת, מעין גילוי זה שייך '''גם היום:'''{{הערה|במקומות אחרים מוסבר שזהו ע"י התעוררות רחמים על ניצוץ אלוקות שבנפשו, אבל כאן מדגיש שאין זה מספיק וצריך גם לתת צדקה בגשמיות.}} '''ע"י''' רחמים בעניין גשמי - '''צדקה.''' | |||
==מושגים יסודיים== | |||
*[[איתן]] | |||
{{סדרה|הקודם=[[קונטרס אחרון - פרק ו'|פרק ו']]|רשימה=פרקי קונטרס אחרון|הבא=[[קונטרס אחרון - פרק ח'|פרק ח']]}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | [[קטגוריה:קונטרס אחרון - תניא]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:42, 20 במאי 2021
| ספר התניא |
|---|
| דף השער וההקדמה |
| דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט |
| ליקוטי אמרים |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג |
| שער היחוד והאמונה |
| הקדמה - חינוך קטן |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת התשובה |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב |
| אגרת הקודש |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב |
| קונטרס אחרון |
| א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' |
וצדקה כנחל איתן
מבוא[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגרת זו מבאר הרבי[1] מעלה בצדקה שטרם הוזכרה, שהיא ה"נחל איתן" הממשיך את עצם הנפש[2] בלב.
איתן הוא ביטול הנשמה לאלוקות שיתגלה רק לעתיד לבוא, אך הצדקה משולה לנחל, שממשיך מעין גילוי זה בלב גם היום.
גוף האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
| פרק ז |
|---|
| וצדקה כנחל איתן (בעמוס ססי' ה'). פירוש כמו שנחל איתן הוא המשכה הנמשכת מבחינת איתן שהיא בחינת נקודה בהיכלא ותרין ריעין וכו' ואותיות איתן משמשות לעתיד פירוש אנא עתיד לאתגליא כמ"ש הנה ישכיל עבדי וגו' והיינו שיתגלה אז אור אין סוף ברוך הוא ויחודו יתברך תוך פנימיות נקודת הלב על ידי המשכת נחל איתן הוא הארת חכמה עילאה שיאיר בפנימיות הלב ליבטל ביחודו יתברך בתכלית מעומקא דלבא אחרי הסרת הערלה מתאוות הגשמיות וכו'. והנה עתה בגלות החל הזה יש גם כן עצה יעוצה להאיר קצת אור ה' מבחינת איתן לתוך נקודה פנימיות הלב כעין לעתיד והיינו על ידי שמעורר על ניצוץ אלקות שבנפשו בחינת רחמים רבים העליונים כי באמת כל זמן שאין האדם זוכה שיתגלה אור ה' מבחינת איתן בנקודת פנימית לבבו ליבטל ביחודו יתברך מעומקא דלבא עד כלות הנפש ממש אזי באמת יש רחמנות גדולה על הניצוץ שבנפשו כי הניצוץ נמשך מבחינת חכמה עילאה ממש וכשאינו יכול להאיר מבחינתו לתוך פנימיות הלב ששם מקום גילוי הארה זו ה"ז בבחינת גלות ממש וע"י רחמים רבים העליונים יוצא מהגלות והשביה ומאיר לתוך נקודה פנימיות הלב בחינת אהבה רבה זו כנודע ממ"ש ליעקב אשר פדה את אברהם וכמ"ש בלק"א פמ"ה. ומודעת זאת כי אתערותא דלעילא באתעדל"ת דוקא תליא מלתא דהיינו על ידי התעוררות רחמים רבים בלב רחמנים וג"ח להשפיע למטה השפעה גשמיות זהב וכסף וכו' ולכן פעולת הצדקה היא פעולת נחל איתן ממש. והנה מודעת זאת מ"ש כי עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו האלקית להאירה באור החיים אין סוף ברוך הוא: |
סיכום[עריכה | עריכת קוד מקור]
במקומות רבים באגרות הקודש נזכרו כבר עניינים שונים, שפועלים רחמים הבאים לפועל בצדקה[3], אך כאן מבואר עניין שטרם הוסבר: שהתעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבנפשו מגלה בלב את הביטול של עצם הנפש.
אלא שהתעוררות הרחמים לבד אינה מספקת וצריך גם פעולה ממשית של "אתערותא דלתתא" - נתינת צדקה בפועל.
- משתי סיבות נקראת בחינת 'חכמה' שבנשמה 'איתן':
- א. עניין החכמה הוא תוקף ההתקשרות באלוקות.
- ב. אותיות אית"ן מורות על עתיד[4], כי היום נמצאת בחינה זו בגלות ותתגלה רק לעתיד לבוא.
- למרות זאת, מעין גילוי זה שייך גם היום:[5] ע"י רחמים בעניין גשמי - צדקה.
מושגים יסודיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| הקודם: פרק ו' |
פרקי קונטרס אחרון | הבא: פרק ח' |